א ה ב ת י =][=
אני אחזור 😛
תגיבו ואני אמשייך עודמעט :]
#דקה אחת -יותר מדי #
פרק 11..
קמתי בבוקר עם כאב ראש חזק.
ירדתי למטה לקחת כדור נגד כאב ראש.
הסתכלתי על השעון והוא הורה -10:04- מוקדם מדי.
מצאתי פתק על המקרר בכתב ידה המקושקש של מאי
-אורצ'וק, יצאנו לקניות נחזור בסביבות הצהריים!
אוהבות אותך..אמא,עדן ומאי :]-
הלכתי לדלת-נעולה.
סגרתי את כל החלונות-נעלתי עוד פעמיים את הדלת.
פחדתי שדווקא בשעות אלו שאני לבד בבית
יבוא מישהו-שאני לא רוצה בחברתו.
עליתי לחדרי והשארתי דלת פתוחה
נכנסתי לשירותים והבטתי בעצמי במראה
וראיתי פרצוף עצוב-לא מרוצה מכלום.
שטפתי פנים וציחצחתי שיניים ויצאתי משם.
הלכתי לכיוון הארון העליון שלי..
חיטטתי קצת ומצאתי את האלבומים שלי סוף סוף.
הבטתי תמונה תמונה-רואה את הבעת הצחוק והשמחה בעיניי.
לאן זה נעלם?
כל התמונות היו רק שלי..
חיפשתי עוד אלבומים בארון ומצאתי את האלבום שחיפשתי.
על הכריכה היה כתוב בכתב ידה של לירון
-אורצ'וק שלי :]
אלבום זה -רק שלי ושלך !
תמיד תנצרי אותו ללבך.
כי אנחנו..
BF4E זכרי את זה תמיד.
אוהבת,
לירון.-
דמעות עלו לעיניי.
אני זוכרת את היום שלירון הייתה אצלי והחלטנו לעשות אלבום רק של שתינו
חברות הכי טובות לנצח.
תמיד אחת לצד השניה.
אז איפה אני עכשיו לצידה?
ואיפה היא עכשיו לצידי?
פתחתי את האלבום וריח של בושם מפעם נכנס לאפי.
ריח טוב.
מלא תמונות היו שמה
שלי ושל לירון במסיבות
ובפוזות שונות אצלי ואצלה בבית.
היו גם כמה תמונות של לירון,של עומר ושלי.
הרגשתי מחנק בגרון.
עומר אוהב אותי.
אני עדיין לא מאמינה לכך.
ראיתי תמונה אחת של שלושתנו
שהזכירה לי יום מיוחד במינו..
=-=-=-=
"אמת או חובה?" שאלה אותי לירון ולידה ישב עומר
עיצומה של מסיבה קטנה אצלי בבית ואנחנו משחקים פתאום אמת או חובה.
"חובה.." אמרתי וציחקקתי בעליזות מתמדת.
"חובה עלייך..לנשק את עומר!" אמרה לירון והביטה עליי במבט של סיפוק .
התקרבתי אל עומר והוא תפס את עורפי ברכות
ועטף אותי בנשיקה מתוקה ונעימה שלא רציתי שתגמר.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שהתנשקנו..היו מלא פעמים שהתנשקנו כידידים וכזה סתם..
אבל..
הפעם הזו השפיעה עליי ועליו נורא.
=-=-=-=
חזרתי למציאות כאשר הטלפון צילצל
"הלו?" עניתי בקול חלש.
"אור..שלום מדבר פקד שלומי לבט את מתבקשת לבוא כדי לתת לנו עדות מספקת לגבי אירועי לילה יום חמישי.." אמר במהירות.
"כן אני אבוא-מתי בדיוק לבוא ? והאם גם לירון באה?" שאלתי-רוצה לראות אותה.
"מחר יהיה טוב..אוקי? וכן לירון גם באה מחר.." אמר
"תודה..להתראות" אמרתי בנימוס וניתקתי..
'מחר יהיה יום קשה' אמרתי לעצמי
המשך יבוא
אני כותבת כל כך גרוע=\
איזה גרוע ואיזה נעליים?!
מ=ד=ה=י=ם :}
מה פתאום שני הכתיבה שלך גרועה היא מעולהההההההההההההההה
ובכללל סיפור מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
זה סיפור אמיתי?
אההה ואת מוזמנת לקרוא תסיפור שלי ולהגיב
מווושלם!!
מחכה להמשךךךך!!
לוב יו..
תתתתתתתודה רבה בנוות:]
ולא זה לא אמיתיי (:
איזה גרועעע..!?
זה מ=ה=מ=םםםםם:]]
מחכה להמשךך [=