יאווו מדהים..:]
כל כך יפה!!
ממש יפה. . .
אניי רווצה המשךך בבקשה. . =]]]
וווואייייי אהבתי!!!!!!
אבל בן כמה המורה פרטי שלה?!
למה אין תיאורים?
ווואהההה
אאיזה מממתחח
אני רוצה הממממשששךךך מהירר ביותר ! :]]
מוווואאה
-=-=- "בואי.." אמרתי וחיוכי נמחק מהפנים כשראיתי את לשונו של אלון בפיה של מישהי אחרת.-=-=-
פרק 6..
עמדתי שם ,המומה.
מנותקת לגמרי מהחיים
הרגשתי שצוחקים עליי
בעיקר אלון
דמעות החלו לזלוג מעיניי במהירות.
"אור ? הלו? מה קרה ?" שאלה לירון באי הבנה מוחלטת.
לא עניתי.
רק הצבעתי לכיוונו של אלון והבחורה המסתורית.
נכון שזה לא מנומס להצביע על אנשים אבל לא הזיז לי כלום.
"בואי" אמרה ומשכה אותי מחוץ לבית הקפה.
"אין לך זכות לכעוס או לבכות!" תקפה אותי לירון ואני ?
הבטתי בה בעיניים תמימות ובוכיות.
"את מתנשקת עם אלון ועם עומר ,ומשחקת בהם ואחרי זה מצפה שהכל יהיה מושלם בשבילך ?!" צעקה לירון לכיווני.
לא אמרתי כלום.
יכלתי להגיד ." את חברה בכלל?! מה את נגדי ?" אבל שתקתי.
לא הייתי במצב של לאבד את לירון.
שתקתי עוד.
לירון לפתע חיבקה אותי-מבינה אותי.
"בואי נלך.." אמרה לירון ואני התנגדתי.
"לא..בואי ניכנס...למה שזה יהרוס לי את הערב?" אמרתי ולירון המומה שהתאוששתי כל כך מהר.
נכנסנו והרגשתי שכולם מביטים בי.
בכוונה התיישבתי 2 שולחנות ליד השולחן שלו.
"מה את חושבת שאת עושה?"אמרה לי לירון..
"אסור לי לשבת פה ?!" אמרתי והושבתי אותה במהירות.
הבחורה שהייתה לצידו של אלון נראתה בת 20 פלוס..אלון בן 17 אז מה יש לו פתאום?
תמיד הוא היה יוצא עם בחורות צעירות .
התעלמתי והזמנתי לשתינו אייס קפה.
לא שמתי לב שהזמן עבר כל כך מהר.
הבטתי בשעון והוא הורה שהשעה -2:00- לפנות בוקר.
אני ולירון שילמנו והלכנו לכיוון דלת היציאה
"וואי היה דווקא כיף .." אמרתי בחיוך ולירון חייכה אליי חזרה.
תפסנו מונית והבלתי צפוי
קרה.
המשך יבואאא
יאאאאאאא המשכים מדהימים!!!!
תמשיכי כשאת יכולה בובה=]
-=-=- תפסנו מונית והבלתי צפוי
קרה.-=-=-
פרק 7..
"לרחוב היהודים 5 " אמרתי לנהג כאשר נכנסנו.
"שתדעי..אלון יותר חמוד מעומר.." אמרה לי לירון לפתע.
"מאיפה הבאת את זה פתאום !?" הטחתי בה .
"סתם .." אמרה וחייכה אליי את החיוך המנצח שלה.
חיבקתי אותה בחום.
"אממ סליחה ? זה לא הכיוון לרחוב היהודים-אתה לגמרי בצד השני" אמרתי לנהג.
"אני יודע..עכשיו תשתקו.." לפתע הוא עצר את המונית ויצא מן הדלת ונכנס בדלת האחורית.
"תביאו לי את התיקים שלכן-כולל הפלאפונים" צעק הנהג לכיווננו -לירון המפוחדת הביטה בי בדאגה.
לאן נקלענו.
"או.קי רק אל תפגע בנו" אמרתי ודמעות החלו יורדות על לחיי .
"אל תגידי לי מה לעשות" אמר ויצא מן הדלת לכיוון הבגאז'.
הוא חזר לאחר כמה שניות מעטות עם חבלים.
"אוי שיט" הוציאה מפיה לירון כל עוד היא מתייפחת.
הוא קשר את רגלינו וידינו .
רציתי לצרוח-רק שמישהו יבוא ויעזור לנו.
האיפור של לירון נמרח לגמרי והיא החלה להזיע מרוב לחץ.
הדמעות שלי היו משום מה מאופקות-שקטות.
לירון בכתה בקולי קולות -טעות גדולה.
"שתקי כבר!" צעק הנהג וסטר ללירון בלחי.
לירון לא שתקה.
מה שקרה אחר כך -הרס לי את החיים.
הוא הוביל אותנו למין בקתה משונה שכזאת.
שם הוא עשה את מבוקשו.
פשוט סגרתי את עיניי והדמעות המשיכו לרדת.
לירון הייתה הבאה בתור.
היא הביטה תוך כדי שהוא ניצל אותי .
והבנתי שזה
מה שיהרוס לנו את כל החיים.
שהוא סיים עם שתינו
הוא ברח.
השאיר אותנו בוכיות ורוצות למות אחרי כל זה.
"לירון" הוצאתי קול מפי.
היא לא ענתה.
לאחר מכן לא זוכרת מה קרה.
נרדמנו ואחרי זמן מה
לא יודעת כמה זמן.
העיר אותי שוטר
"ילדה?" אמר לי וניענע אותי מצד לצד.
"מה?" אמרתי לאחר שפקחתי את עיניי וקלטתי שזה באמת קרה.
"בואי איתי." הלכתי איתו וכבר ראיתי את לירון בניידת.
הוא לקח אותנו הביתה ואמר לאמא שלי שתתקשר אליו מתי שאני אספר מה קרה באותו לילה.
אני ולירון לא יכלנו לספר כלום.
"אוי בובה שלי" קפצה עליי אמא שחזרתי הביתה.
לאחר כמה שעות סיפרתי לה הכל.
"בן זונה" אמרה וחזרה על מילה זו מספר פעמים.
"נצטרך לקחת אותך ואת לירון למסירת עדות.זה נורא כל כך" אמרה לי אמא .
הייתי כה חסרת אונים.
רוצה פשוט להתאבד ולהוציא מהראש את הדימויים האלו.
שאני רואה כל פעם מחדש
את אותו נהג מונית
שוכב מעליי
והורס את חיי.
המשך יבוא .
ואאוו פרק מדהים !
תמשכיכיי מאמיי
מוואאה
אמאאאאאאאאאאאאאאאא
איזה צמרמורת עשית לי!
אני כ"כ מפחדת מזהה...
תמשיכייי דחוףף מאמי!