זה בסדר שזה ככה?

אולי זה דברים שאת רוצה לשמור לעצמך..
לכל אחד יש את הדברים האלו שהוא לא מספר לאף אחד וזה לא קשור אם זה לבן זוג חברה או הורה..
ואולי זה בעצם הדברים שאת לא מרגישה בנוח לספר לו..
בכל אופן אני לא רואה בזה פגם..
אלא אם כן מה שאת לא מספרת לו זה לא הדברים שאני מדברת עליהם.

מאמי אם זה האופי שלך אז זה בסדר
אבל לדעתי עצם זה שכתבת פה את ההודעה
זה קצת מפריע לך
אני חושבת שעם הזמן למרות שאתם שנה ביחד
לאט לאט את תהיי כלפיו יותר פתוחה
והכל יהיה בסדר אבל זה לא יקח כמה ימים
זה יקח הרבה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*

אני חושבת שאתן צודקות.
שאולי זה יעבור עם הזמן (:

לפי דעתי אין שום בעיה בזה שאת לא מספרת לו הכל יכול להיות שאם הזמן תפתחי יותר. אבל את לא חייבת לספר לו כל דבר.
אם זה משהו שלא הכי קשור אליו. או מה שזה לא יהיה הוא לא חייב לדעת.

מה כבר את מסתירה ממנו ולא מספרת לו?מה את מפחדת לספר לו?

שמעי זה גם תלוי איזה בנאדם הוא
את מרגישה איתו פתוחה ? הוא פתוח אליך ?
יכול להיות שאת לא מספרת לו דברים בגלל שהוא בנאדם סגור והוא לא מספר לך כלום
אז יש מצב שזה גורם לך גם להסתגר ולא לספר כלום..
זה תלוי גם בו באופי ובאישיות שלו.
או שפשוט זו את ורק את שמרגישה לא מספיק פתוחה וחופשיה איתו.
קודם תביני איפה הבעיה/=
וזה לא בסדר שזה ככה כי חבל מאוד שזה ככה
הכי כיף ביחסים זה לבוא ולספר ולהתייעץ ולצחוק ולבכותת והכל ביחד😊
תנסי לשפר ת'מצב קודם תביני מאיפה המצב הזה נובע בעצם
טבעי שיהיה ככה..יש מלא זוגות שככה..

זה קורה הרבה אם אני ניהית עצובה.
אני אוהבת להסתגר בעצמי וכמו להשאר בעולם משלי.
אבל פשוט מאז שאנחנו ביחד אני כבר לא ניהית עצובה הרבה פעמים, ובגלל שזה לא קורה הרבה פעמים, אז אני לא מצליחה להסתדר עם זה איכשו.
הוא מתחיל לשאול אותי ולנסות להבין מה קרה לי, אבל בגלל שאני שומרת תמיד הכל לעצמי אז אני לא תמיד מצליחה לענות לו, ואז הוא נעלב, ואנחנו מגיעים למצב של שתיקה, ומצב של שתיקה מסמל אצלינו שמשו לא בסדר. =\