אם ניקח כל אדם מכל מקום בעולם ונחשוף אותו לכל כך הרבה גירויים ותסכולים בעוצמה כזאת, איך נוכל לצפות ממנו להמשיך לתפקד - במסגרת אישית, חברתית, משפחתית, מקצועית או אחרת?
מהר מאוד נראה שאם אין לו כלים להתמודד עם אותם לחצים ומתחים מצטברים, אם אינו יודע איך לווסת אותם - מערכות שונות אצלו יקרסו. הדבר דומה לאופן שבו מודד מכון התקנים עמידות של לבֵנים ללחץ. יש תקן מסוים שהלבנה נוצרה כדי לעמוד בו. אם הלבנה אינה מתאימה ללחץ הזה, יתהוו בה סדקים.
למרות שאפשר לראות בלחץ מנוף להצלחה (שכן ללא מעט לחץ לא יהיה לאדם דחף להתקדם), הלחץ ידוע בעולם כאויב הנורא ביותר של האדם המודרני. למעשה - לחץ הוא הרוצח מספר אחת של האדם בעצם, לחץ הוא התרגום שאנחנו נותנים לגירוי שאליו אנחנו נחשפים. זה יכול להיות גירוי מהעולם החיצון - מה שראינו, שמענו, מיששנו, הרחנו או טעמנו - אבל גם גירוי מהעולם הפנימי שלנו, אשר יבוא לידי ביטוי בפעימות לב מואצות, בכאבים פתאומיים בראש, בחזה או במקומות אחרים בגוף, ברעד, בצמרמורת, בקשיים בנשימה או בתחושת חנק.
ואולם - עוד לא נולד האדם (או המצב) היכול להלחיץ, להעליב, להרגיז או להוציא אותנו מדעתנו - זולת אנו עצמנו כן, והדבר הוכח בניסויים לא מעטים, שבהם נחשפו קבוצות גדולות של אנשים לגירוי דומה, וחלק מהפרטים בקבוצה נכנסו ללחץ מהגירוי ואילו אחרים הגיבו באופן אחר. התגובות השונות נובעות מהמטען האישי השונה שכל אחד מאתנו נושא עמו. מטען זה כולל בין השאר גורמים כמו ניסיון חיים, רקע תרבותי וחינוך.
כדי להירגע מהלחץ יש כל מיני טכניקות. אני, למשל, לא אומר לעצמי כשאני לחוץ 'תירגע', כאילו מישהו אחר נותן לי פקודות בגוף שלישי, אלא אומר: 'אני עכשיו מתוח ורוצה להירגע. אין שום הצדקה כרגע שאני אכנס למצב של סחרור בגלל הלחץ הזה. הנהג שמולי רוצה להסתכן - בעיה שלו. אני לא רוצה לקחת את האחריות על ההתנהגות שלו על עצמי.
ישנן טכניקות נוספות: אפשר לנשום נשימה עמוקה ואיטית יותר; לשים יד על הבטן ולהרגיש כיצד היא מתנפחת עם שאיפת האוויר, ולהוציא את האוויר לאט לאט דרך הפה כשהשפתיים מכווצות כמו בעת שריקה תוך כדי נשיפה; לשלב בנשיפה את המשפט: 'אני רגוע ושולט במצב... אני רגוע ושולט במצב...' משפט כזה, הנאמר כמה פעמים תוך כדי נשיפות איטיות - עושה את שלו.
למעשה, המערכת המוחית קולטת את המסר שהאדם מוסר. המערכת הזו היא המוסרת את המידע הלאה לגוף, שינהג בהתאם. אם אנחנו מודאגים ממשהו, זה מצב שהחלטנו עליו. המסר שלנו, ומורה לגוף: 'תגיב כאדם לחוץ, מתוח, החש אי-שקט ועצבנות'; אבל כמו שכאשר אנחנו מקבלים שריטה ביד הגוף יודע לרפא את עצמו - גם כאן, אם רק ניתן לו את התנאים המתאימים, הוא יירגע.
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אין בעד מה מתוקות
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
