עוצמת את העיניים לכמה רגעים , ולוקחת נשימות ארוכות
ואז פוקחת את העיניים ומחייכת ..
מדברת עם ידיד שלי .. הוא תמיד יודעע מה להגיד ואיך לגרום לי לצחוקק
אם אמא בבית אז איתה.. מספרת לה תבעיה והיא משמחת אותי..
ואז אם היא לא עוזרת אז הולכת לחדר נכנסת מתחת למיטה ומתקשרת לחבר שלי....
לא תמיד הוא יודע את הבעיה אבל הוא תמיד יודע לשמח.. =]
בדר"כ הייתי בוכה ונכנסת לדיכאון ומסתגרת כזה עם עצמי ולא היה לי כוח להסתובב ולשום מקום. עכשיו החלטתי שנמאס לי ואני מנסה להתגבר על העצב.. לעשות דברים כדי לשכוח..
ובמקום לקבל את זה רע אני מנסה איכשהו שזה יצא פסדר חח בערך.. =/