נפרדנו :( משהו שכתבתי מהלב

אני יודעת שאתה לא כל כך רוצה לדבר איתי
אתה אומר שאתה פשוט לא יכול..
ואני מבינה אותך תאמין לי
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל
אני כל כך מצטערת על כל הדברים שאמרתי
ושאמרתי לך שאני לא יודעת מה אני עושה איתך
שיקרתי..
כי אני כן יודעת , אני איתך כי אני א-ו-ה-ב-ת אותך
אתה לא יודע כמה אני מצטערת על היום הזה ,
אני לא הייתי צריכה לצאת בכלל
אבל אני לא אשמה, נשבעת לך בחיים שלי
אני לא אשמה שיש בינינו כל כך הרבה סכסכנים וקנאים
שהיו נותנים הכל כדי שנפרד- הנה הצלחתם :/
אני לא רציתי את זה חיים שלי אני הזזתי אותו ישר
היו איתי גם חברות שיגידו לך ,
אבל אני לא יודעת למה אתה בוחר שלא להאמין לי..
למה אתה בוחר להאמין לאנשים שרק חיכו כל הזמן שנפרד
אולי כי גם אתה רצית את זה... באמת שאני כבר לא יודעת
רק רציתי שתדע, באותו היום
שהתחלנו לצעוק אחד על השנייה ולהגיד את כל הדברים שאמרנו
אני יודעת שיצאו לי מילים כ"כ פוגעות , אבל גם אני נפגעתי
שתדע הדבר שהכי כאב לי בעולם זה לראות לך דמעות בעיניים
איך שיצאת פשוט ישבתי שעתיים בחדר והתחלתי לבכות
התחלתי להריץ בראש את כל הרגעים היפים שהיו לנו ביחד
ופשוט לא הבנתי איך הגענו למצב הזה
אם כבר בכית אז בכית יחד איתי
ועכשיו.. אתה בוכה בגללי?
קשה לי להבין את זה.. לא הבנתי אותך אז
היום אני יותר מבינה, אני יודעת שקנאה זה דבר שלא תמיד משתלטים עליו
אני יכולה להבין אותך כי אני יודעת עד כמה קנאה של אנשים יכולה להסיט
אני רק חושבת על כל הדברים שבטח אמרו לך ובא לי לבכות
לבכות כי אני לא יודעת באיזה שפה להגיד לך שהכל שקרים
כי זה נראה לי כאילו כל מה שאני יגיד לא יעזור..
אני לא ישכח את המילים שאמרת לי שמאז לא יוצאות לי מהראש
"אני כנראה מטומטם שהתאהבתי בך אני כבר לא בטוח בכלום"
מטומטם? שהתאהבת בי? הרי תמיד אמרת לי שאתה הבחור עם הכי הרבה מזל בעולם
כי הוא מצא אחת כמוני..
המילים האלה פגעו בי כל כך .. אבל למרות הכל אני יודעת שלא התכוונת
שדיברת מעצבים.. ואני יודעת שאני אמרתי מילים יותר פוגעות
אבל נשבעת לך שלשום דבר ממה שאמרתי לא התכוונתי באמת
וכשסגרת את הדלת עם דמעות פשוט רציתי לרוץ אחרייך
אבל לא יכולתי.. כאילו הרגליים שלי השתתקו, לא יכולתי לזוז
רק צעקתי.. אני אוהבת אותך
אתה לא שמעת.. או שאולי שמעת ובחרת שלא לענות לי
ואני לא יודעת מה אתה חושב עליי עכשיו ואם אתה עוד אוהב
אז רק רציתי להגיד לך ת-ו-ד-ה על השנתיים וחצי האלה
ושלא משנה מה קרה ומה יקרה,
תמיד תישאר לך פינה בלב שלי
אוהבת אותך כ"כ,
שלומית.