מתים לנסוע לים אבל אין לכם אוטו?
דנה שמש מגישה לכם את מדריך התחבורה הגדול: איך להגיע ממקום למקום, ובחינם (כמעט).
לעשות עיניים
"היי מושיקו, רוצה להרכיב אותי על הרמה שלך?" זה יעיל וקל לתפעול:
לעשות עיניים לבנאדם היחיד בשכבה שיש לו, בניגוד לרובנו, גם אוטו.
נכון שזה לא-הכי-מוסרי להתנחמד לאנשים כי אנחנו צריכים משהו, אבל היי, זו מהות החברה האנושית.
השיטה הולכת ככה: פוגשים את עלם החמודות וזורקים לו בקטנה: "תגיד, אתה בא למסיבה היום
בנס-ציונה?". במהירות הבזק, עוד לפניי שהבחורצ'יק מספיק לענות, מסננים לעברו:
"הו, יופי, אז תאסוף אותי בתשע". לכל העסקה מוסיפים קריצה וחיוך ידידותי, ואולי אפילו איזו מילה חמה.
הכל כדי להימנע מהשתתפות בהוצאות הדלק.
קורקינט זה הכי, חביבתי
נכון, זה לא בדיוק שיא הנוחות, ועל סטייל בכלל אין מה לדבר – אבל מצד שני, גם מכנסיים בגזרה נמוכה
לא, אבל מתמודדים. אמנם השטח שמצליחים לכסות בנסיעה בקורקינט הוא מצומצם למדי,
אבל המחיר ברצפה, וספורט זה טוב לנשמה, ומה לעשות שרולר בריידס זה מה-פאסה.
ברדיוס של מאה מטר מהבית - רק קורקינט.
ותפעיל מונה, הא?
מוניות זה לגמרי מחוץ ליכולתנו הפיננסית, אולם יש להודות שאילולא העניין הכספי,
מדובר בשיטת הניידות הכי טובה. נהג מיוזע שמזיין את השכל, רדיו מקרטע,
דלת שבקושי נסגרת - אח, איזה סטייל.
אם יש מילה שנהגי מוניות לא אוהבים זה 'מונה'. ברגע שתשמיטו אותה מהמשפט, תראו איך סגרתם
על דיל של 20 שקל עד לצפת. כמובן, שככל שמספר הנוסעים רב יותר, כך המחיר זול יותר,
לכן שתו הרבה מכבי כדי שיהיה לכם המון חברים להעמיס.
ואם עצה א' אינה עובדת, תמיד אפשר להעמיד פנים בתום הנסיעה שאיבדתם את הארנק.
בתוספת של בכי היסטרי ופרצוף כלבלב נטוש – זה יעשה את העבודה.
אבא, אמא, הונדה
הגיע הזמן שנפנים זאת: הורים הם לא כספומט. זאת אומרת לא רק כספומט, כי אם גם שירותי
הסעה מצוינים: א.א הסעות (אבא אמא הסעות). אז ככה זה הולך: "אבא, תוכל לתת לי טרמפ לספרייה?
כן אבא, היא תמיד הייתה כה גדולה ושכנה במבנה אפרפר באמצע נמל תל אביב עם כיתוב בולט של DOME.
אז להתראות אבא, יש לי המון ללמוד, ככה שאצלצל אלייך מאוחר יותר לאסוף אותי.
כן, אני אבדוק אם יש להם "מלחמה ושלום". טוב, איי קול יו, דדי, צ'או".
מה זאת אומרת נהג, אני אזרח ותיק!
גם כך המחיר של כרטיסיית נוער הוא זעום, אבל אם גם אותו ניתן לחסוך באמצעות כרטיס
חופשי-חודשי שמצאתם זרוק בחנות ליד הבית ששייך לגבר בן 65 שעונה לשם חזי כהן ויש לו זקן עבות,
אז למה לא בעצם? זה יותר אלגנטי מלהתפלח בדלת שמאחורה, זה בטוח.
הסעות מאורגנות בחינם הן עולות
לילדי הגן והקייטנות יש הסעות מאורגנות חינמיות, שזורקות אותם במוקדים נבחרים בשכונה.
לא אשכח איך בימי היסודי עליתי במסווה על ההסעות, כי התעצלתי ללכת כמה דקות ברגל.
אז מה אם נסיעה לטבריה כבר יותר קצרה מכל הסיבובים האלו, זה עדיין כיף לעצלנים. כלומר לכולנו.
אני רוצה, אני רוצה מכונית
אני רוצה, אפילו יש לי תכנית: זו אולי דרך שצריך לעמול עבורה קצת יותר - אבל הסיפוק בהתאם.
להוציא רשיון, לעבוד כל החופש, לחסוך ולקנות אוטו קטן (או לפחות לסנג'ר את זה של ההורים). פשוט וטוב.
וואלה. 😁 😛
חחח אהבתיי! כתבה חמודהה!
טנקס יעל!
חחחחחחח נחמד
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
כתבה חביבה
חח טנקיו יעלי 😊
חחח נחמד תודה שהבאת..
מאיפה את לוקחת את כל הכתבות האלו?
שמחהשאהבתן 😊
ומאמי מכל מיני אתרים .
חחחחחח
אהבתיייי
כל הכבודד (:
מתה להוציא כבר רישיוןןןןןןןןן
QUOTE (ליה_ילדה_יפה @ 22/11/2006) חחח אהבתיי! כתבה חמודהה!
טנקס יעל!
😉
