מצייר ~ אותך . . .

-ליאורי מחייג אלייך-
אני- "הלו?"
ליאור- "יא משוגעת , איפה את?" צעק.
אני- "למה?" שאלתי בקול חנוק.
ליאור- "איתי התקשר אליי, הוא מחפש אותך כמו משוגע.. אמר שאת הלכת מהבצפר ואף אחד לא מוצא אותך. ושאת לא עונה לו" הוא אמר.
אני- "זה מה שהוא אמר לך? הוא לא אמר לך גם למה?" שאלתי בעצבים.
ליאור- "בקיצור , איפה את? אני בא לקחת אותך" הוא אמר..
אני- "חוף סירונית" אמרתי.
ליאור-"חכי לי בחוץ" הוא אמר.
לקחתי את הסיגריות שהיו מונחות על החול,את הפלאפון ויצאתי לכיוון החנייה.
הוצאתי סיגריה , ועישנתי.
אחרי דקה ראיתי את ליאור מגיע.
"מצטערת מאמי" אמרתי והשפלתי את ראשי.
"על מה חיי?" שאל.
"על הסיגריות" אמרתי. ידעתי שהוא לא אוהב.
"שטויות יפה שלי" הוא אמר וסחף אותי לנשיקה ארוכה.


תהנו.

"אתה מוריד אותי בבית?" שאלתי..
"כן מאמי.." הוא אמר..
"אתה רוצה לבוא אליי?" שאלתי ..
"כן , הרבה זמן לא הייתי אצלך" הוא אמר..
נסענו והעברנו את הנסיעה בשירים ...
אחרי כמה דק' הגענו ..
והוא החנה את האוטו בצד.
נכנסו לבית , וראיתי את אבא יושב בסלון עם זוג חברים ...
"היי אבא" אמרתי והלכתי לתת לו נשיקה וחיבוק.
"שלום ילדה , שלום ליאור" הוא אמר..
"טוב אנחנו למעלה" אמרתי ועלינו ..
בדיוק לפני שנכנסו לחדר איתי יצא מהחדר שלו , והסתכל עליי..
"אני יודעת שאני יפה , אבל חלאס להסתכל עליי" אמרתי בציניות.
"חהחה , מצחיקה את." אמר איתי בעצבים..
"אני יודעת" אמרתי וחייכתי חיוך גדול.
"אני שונאת אותו, שונאת." צעקתי שנכנסו לחדר.
"דיי מאמי, תירגעי" אמר לי ליאור, וחיבק אותי.
"אני רוצה ללכת מחר לאמא שלי בבוקר, כי מחר יום שישי , וגם ככה לא לומדים." אמרתי לליאור.
"אני אבוא איתך" הוא אמר.
"אולי תישן אצלי?" שאלתי שאני מתקרבת אליו , ומחבקת.
"אין בעיה, רק שאין לי בגדים .. אולי אני יעבור בבית?" שאל.
"חבל , תיקח מאיתי" אמרתי ..
"טוב סבבה, אני הולך אליו." הוא אמר.
"ואני אכנס למקלחת" אמרתי.
"אפשר להצטרף?" שאל וצחק.
"בוא" אמרתי בחיוך רחב.
"באמת?" שאל ליאור, כאילו לא מאמין.
"באמת, באמת" אמרתי.
"אני אלך להביא מאיתי בגדים, ואני בא למקלחת" אמר, ושתינו יצאנו מהחדר.

נכנסתי למקלחת, ושמתי מים נעימים באמבטיה.
הוספתי כמה נרות , וקטורת.
אחרי כמה דק' ליאור נכנס עם חיוך רחב על הפנים.
"אני אוהב אותך" הוא אמר, ובאותו הרגע השכיח ממני את כל הצרות , וכל הרע שהיה בימים האחרונים.
"גם אני אוהבת אותך" אמרתי , ונסחפנו לנשיקה ארוכה.
לאט, לאט הבגדים שלנו ירדו , ואדי המים החמים , מילאו את החדר.
נכנסו למקלחת,
סיבנו אחד את השני, ליטפנו אחד את השני, והרגשנו אחד את השני.
אחרי חצי שעה בערך, יצאנו .. והתנגבנו טוב, טוב.
קודם ליאור יצא, ואחרי דקה, גם אני.
שנכנסתי לחדר, ראיתי את ליאור עומד באמצע החדר, טיפות מים זולגות אט, אט על גופו- עד אשר הגיעו למגבת שהייתה קשורה לגופו.
חייכתי לעצמי.
'זכיתי במתנה' אמרתי לעצמי.
הסתכלתי על המיטה , וראיתי בגדים מונחים.
הוא לקח בוקסר צמוד ושחור. שכל – כך החמיא לו.
ואת שאר הבגדים, שם בתוך הארון, במקום הקבוע שלו.
פתחתי את הארון, והוצאתי מכנסון, וגופיה.
והתלבשתי.

ראיתי את ליאור מתעסק במחשב, ואחרי כמה רגעים שמעתי מוזיקה שקטה מתנגנת.
הוא הלך לכבות את האור, ונשארנו עם מנורה אדומה וקטנה דולקת.
הוא נשכב במיטה, וסימן לי לבוא לשכב לידו.
הוא פרש את ידיו , וחיבק אותי.
הרגשתי את שפתיו על שלי.
הלשונות שלנו התערבבו זה בזו, הייתי בטוחה, שזו אחת הנשיקות הטובות ביותר שהיו לי איתו.
הסתובבתי , והרגשתי את ידיו עוטפות אותי.
וככה נרדמנו, שאנחנו ישנים כפיות.

--
"אמא, את לא מבינה כמה את חסרה בבית" אמרתי כשראיתי את אמא שלי, שוכבת שם. מחוברת לכל מיני צינורות.
היא נראתה רע, רע מאוד.
היא הייתה חיוורת, וראו על הפנים שלה שהיא רזתה הרבה.
באותם הרגעים, רציתי לפרוץ בבכי.
רציתי לבכות, להוציא הכל.
אבל הייתי חזקה, מאוד. בשבילה, בשביל איתי, ובשביל אבא.
הרגשתי את ידיו של ליאור עוטפות אותי מאחור.
"תשמור על הבת שלי" אמרה אמא וחייכה.
"ברור שאני אשמור עליה, היא החיים שלי" אמר ליאור וגרם לי לחייך, ולהסמיק.
"יאללה ילדים, השעות ביקור הסתיימו. לכו עכשיו, תודה לכם.
תמסרי לאבא שאני אוהבת אותו, וגם לאיתי. ושאני מתגעגעת" היא אמרה וחייכה חיוך קטן.
חיבקתי אותה, ונפרדנו אחת מהשנייה.

"בא לך ללכת לאכול?" שאל ליאור.
"כן, בא לך ארומה?" שאלתי.
"כן בובי, בואי" הוא אמר ולקח אותי צמוד אליו.
נכנסו לאוטו, וכל הנסיעה, ליאור החזיק לי את היד.
הוא פשוט טוב. הוא כל – כך אמיתי. שמחתי שיש לי אותו.
"ליאור.." אמרתי.
"מה קטנה שלי?" שאל.
"אני... אני אוהבת אותך. באמת אוהבת אותך" אמרתי במין לחישה.
"גם אני אוהבת אותך קרין. את הכל." הוא אמר, וגרם לי לחייך.
--

"שיר בא לך לבוא אליי?" שאלתי אותה.
"כן מאמי, אני אבוא, לקרוא גם לחלי?" שאלה.
"כן, למה לא?" שאלתי.
"טוב מאמי, חצי שעה אנחנו אצלך" אמרה וניתקתי.

התחלתי לארגן קצת את החדר, וישבתי במחשב.
"כן" אמרתי אחרי ששמעתי דפיקות בדלת.
"אני יכול להיכנס?" שאל איתי.
"לא, אתה יכול לצאת" אמרתי מבלי להביט עליו.
שמעתי את הדלת נסגרת והמשכתי להיות במחשב.
"תקשיבי את לא יכולה להמשיך להתעלם ממני" הוא אמר, ולא הבנתי מה הוא עושה בחדר.
"תקשיב, תעוף לי מהחדר" אמרתי, והסתכלתי על עיניו.
"דיי קרין, חלאס. טעיתי. זה כל המצב הזה, ואת יודעת על איזה מצב אני מדבר" הוא אמר.
התקרבתי אליו, וחיבקתי אותו.
הרגשתי את דמעותיו מרטיבות את חולצתי.
חיבקתי אותו חזק.
ואני?
אני נשארתי חזקה, בשבילו.
איתי הלך,
ואחרי כמה דקות חלי ושיר הגיעו.
ישבנו, דיברנו, הן גרמו לי לא לחשוב על כל המצב הזה בכלל.
אחרי שעתיים הלכו, וקבענו בערב לצאת.

"קרין רדי רגע למטה" צעק לי אבא.
"אני באה" אמרתי.
"קרין, הולכים לסבתא היום.. ויוצאים ב-6 אז תתחילו להתארגן" הוא אמר.
"טוב" אמרתי ועליתי בחזרה למעלה.

הלכתי לחדר של איתי, ודפקתי, אבל לא ענו.
פתחתי את הדלת וראיתי את איתי ישן, כמו תינוק קטן.
"איתי בובי, קום" אמרתי וליטפתי את פניו.
"לא רוצה" הוא אמר והתהפך לצד השני.
"הולכים לסבא וסבתא, אז אתה צריך לקום. אתה נכנס למקלחת או שאני?"
"אני ייכנס" הוא אמר וקם.

הלכתי לחדר שלי והוצאתי בגדים ושמתי על המיטה.
אחרי 10 דקות איתי בא להגיד לי שהוא יצא.
נכנסתי ועשיתי מקלחת קצרה.
התנגבתי, ושמתי קרם גוף, וקרם בשיער.
לבשתי מכנס חצי בצבע חום, וגופייה לבנה.
עם נעלי סירה בצבע חום.
התאפרתי קצת, וסידרתי את השיער.
בושם, דאודורנט. והייתי כבר למטה.

--
"קריני, בא לך לצאת?" שאלה שיר.
"אהמ כן, מה עושים?" שאלתי.
"כנראה יושבים בטיילת, עם שתייה והכל." אמרה.
"סבבה, אני אבוא" אמרתי.

התקשרתי לליאור, והוא הסכים לבוא.
הערב היה נחמד,
כמובן שכולם כבר ידעו ועודדו בלי סוף.
תמכו, והראו את אהבתם. גם אלי, וגם אל איתי.
אבל לא הרבו לדבר על זה.
שתיתי בלי סוף.
ועישנתי כמו קיטור.
רציתי להוציא הכל, כל הדאגה שלא עזבה אותי לרגע.
הייתי שיכורה, ממש.
התיישבתי והתחלתי לבכות, בלי הפסקה.
ליאור בא, ולקח אותי לאוטו שלו.
ישב איתי עד שנרגעתי, ונתן לי להירדם.

(= מושלם.

מדהים [:

קראתי הכלל
ממש יפה😊
המשך!

תודה בנות .. (:

מושלם (:
מחכה להמשך !

קראתי הכל ,
מדהים , מדהים , מדהים !

QUOTE (sapiri2006 @ 30/07/2007) קראתי הכל ,
מדהים , מדהים , מדהים !
שמחה שאהבת!

מתי את ממשיכה מאמי ?. .

קראתיי הכלללללללללל
פשוט מדהים
לא יכלתי להפסיק לקרוא!
בקיצור מושלםםםםםםםםם
תמשיכייי 3>

יאא אני רואה שהמשכת =]
חח בלי ייבושים שוב.. כה...
חח מהממם מאמי
אוהבת 😁

"קריני, בא לך לצאת?" שאלה שיר.
"אהמ כן, מה עושים?" שאלתי.
"כנראה יושבים בטיילת, עם שתייה והכל." אמרה.
"סבבה, אני אבוא" אמרתי.
התקשרתי לליאור, והוא הסכים לבוא.
הערב היה נחמד,
כמובן שכולם כבר ידעו ועודדו בלי סוף.
תמכו, והראו את אהבתם. גם אלי, וגם אל איתי.
אבל לא הרבו לדבר על זה.
שתיתי בלי סוף.
ועישנתי כמו קיטור.
רציתי להוציא הכל, כל הדאגה שלא עזבה אותי לרגע.
הייתי שיכורה, ממש.
התיישבתי והתחלתי לבכות, בלי הפסקה.
ליאור בא, ולקח אותי לאוטו שלו.
ישב איתי עד שנרגעתי, ונתן לי להירדם.

תהנו.

בבוקר התעוררתי, והופתעתי לגלות שאני במיטה של איתי.
"מה אני עושה פה?" שאלתי.
"אתמול שתית כמו חמור, ואז הרמתי אותך באתי לשים אותך בחדר שלך, ואז אמרת שאת רוצה לישון איתי" הוא אמר.
"כמו פעם.." אמרתי וחייכתי.
נזכרת בפעמים ההם שאני ואיתי ישנו ביחד.
"כן.." אמר וחייך.
"איתי, תבטיח לי שלא משנה מה.. אתה לא תעזוב אותי אף פעם" אמרתי..
"אף פעם." אמר איתי וחיבק אותי חזק.
ושוב, התאפקתי לא לבכות..
להיות חזקה.
הרשתי לעצמי לבכות רק בלילה, במיטה.
ועם ליאור.
"כואב לי הראש" אמרתי.
"לכי תעשי מקלחת קרה, ותרדי למטה אני אכין לך לשתות" אמר איתי.
"תודה מאמי" אמרתי ויצאתי מהחדר.
נכנסתי למקלחת, ועשיתי מקלחת עם מים דיי קרים.
שיצאתי שמתי מכנסון, חזייה וגופיה.
ירדתי למטה וראיתי טוסטים מונחים על 2 צלחות, וקערה גדולה של סלט.
"תודה תיתי" אמרתי.
שהיינו קטנים, תמיד קראתי לו תיתי.
"אני אוהבת אותך, קריני, אין לך בכלל מושג כמה את חשובה לי" אמר וחיבק אותי.
ישבנו לאכול, וכשסיימנו עשינו כלים.
"בא לך שנעשה יום אחים כזה?" שאל.
"כן, כן, כן" אמרתי בשמחה.
"סבבה אז לכי להתארגן" אמר לי איתי ושתינו עלינו למעלה.

הוצאתי מכנס שחור, ארוך, וצמוד, שהופך להיות צר למטה, אבל לא ממש סקיני.
וחולצה בצבע צהוב בננה, מבד דק, צמודה, שנופלת בכתף.
התאפרתי, וסידרתי את שערי.
לקחתי תיק קטן ושמתי בו כסף, סיגריות ופלאפון.
שמתי כפכפים יפות, ויצאתי.

"אני מוכנה" אמרתי לאיתי שנכנסתי לחדרו.
"גם אני" אמר והשפריץ על עצמו קצת מהאיסימיאקי שלו.
איתי לבש ג'ינס צמוד וכהה, עם חולצה קצרה בצבע ירוק יפה.
"חתיך שלי" אמרתי וחייכתי.
"כוסית" אמר לי וצחק.

--
"ואאי, תראי איזה חולצה יפה" אמר לי איתי והצביע על החולצה שהייתה בחלון הראווה על הבובה.
"נכון, רוצה למדוד?" שאלתי
"כן, בואי ניכנס" אמר.

נכנסו, ויצאנו עם 2 שקיות.
וככה התחיל לו מסע שופינג.
"בוא נלך לאמא, בא לך?" שאלתי.
"כן.. בואי נקנה לה מלא שוקולדים.. את יודעת שהיא מתה על זה" אמר.
נכנסו לחנות ממתקים, וקנינו סלסלה מלא בשוקולדים, מכל הסוגים...
ונסענו לבית החולים.
שנכנסו לחדר ראינו את אבא, ועוד זוג חברים יושבים סביב אמא וכולם צוחקים.
ואמא?
נראתה חזקה מתמיד.
למרות החיוורון שהיה על פניה.
החיוך שלה, תמיד ידע להפוך הכל לטוב.
"אמא" אני ואיתי אמרנו ביחד והלכנו לחבק אותה.
"הבאנו לך שוקולד" אמר איתי בקול גאה כזה.
"יפים שלי" אמרה וראיתי שהיא עומדת לבכות, ועצרה את עצמה.
איתי חיבק אותי מאחורה, ובאותם רגעים...
האמנתי שהיא תחלים מהסרטן.
כי היא חזקה.
כי היא אמא שלי, ואמא שלי תמיד שורדת.

מצטערת שיצא קצר.

קראתיי הכלללללללללל
פשוט מדהים
תמשיכי הכי מהר שאת יכולה אני במתח חחחח
א ו ה ב ת נטיי : ]

כלכך יפפפה .

^תודה בובי.