הכל פחות חשוב,
הכל פחות שמח.
אין למי לכתוב,
ואין למי לשיר.
לבד אני בשביל,
ורק אותו הריח.
כמו זכרון חזק,
משאיר אותך איתי.
עצבות בעיניים והאקשן בוכה
צרות באות בשתיים ועליהם אף פעם לא זוכה
לאושר וחיוך ואני שוב בוכה
כי כבר שכחתי איך נראה הפרצוף שלך צוחק
אז בוא ותגיד לי מי אנחנו בעצם
הולכים בתלם ולזרוק עצם בעצם זה הלם
אחים בחרב ואחים עם חרב דוקרת מבוקר עד ערב
נוצר בסרט זוית שאומרת שכולנו ניפגש בסוף
אין דרך נסתרת הגלגל עוצר
והמנגינה לא נגמרת האמונה מתפוררת
לאט הדלת נסגרת נשברת כל יום
אותה גברת עם שינוי הדרת הטינה שמיותרת
על עמודים במחברת ואנחנו בארץ שאין בה דרך אחרת
אין דרך ארץ כל אדם בפרץ רגשות במרץ
רואה לחיצות ידיים מלאות חול ונפץ
אה .. אני מביט אל השמיים
רואה חיוך מתוך ענן
אני פורש את הידיים
ושואל למה את לא כאן
אני כל כך מתגעגע
וחולם שנתראה
אבל הלב שלי שומע
לב שלי רואה
יש לי געגוע קבוע לדבר לא ידוע
משהו שנגמר לפני שנה
זה נראה כמו שבוע
הלב עדיין גרוע
הרגע תקוע שקוע
עמוק בין דמעה לדמעה לבין שכנוע
מנסים לנחם מנסים לתקן מצב גרוע
כמה זה ימשיך? עד מתי אני אמשיך?
שיפסיק לעצור שימשיך רק לנוע
נשמה תפסיק לגדול תפסיק לסבול
והמחר יותר אוהב יותר כואב מהאתמול
הרי אומרים שהזמן מרפא את פצעי העבר
אז איך זה שאצלי הוא אף פעם לא נגמר
כמו חול שנכנס לעיניים בינתיים
שורף באישונים כמו יום חול שעובר
על אישונים אנשים שונים מאומים מחפשים
לא מוצאים מתחפשים ויוצאים
יש לי געגוע קבוע
יש בי געגוע קבוע
יש לי געגוע קבוע
יש בי געגוע קבוע
תחזריי 😢
חסר לי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אףף עד שהגעתי לשםם
איזה עצביםם 😠
אבל רציתי היום איזה באסהה
מאושרת!
תקופה של מנוחה!
סוף סוף =]