החיים האלה כל כך לא צפויים..
עד כדי כך שללפעמים הם נראים לי לא אמיתיים...
כולנו אומרים שאי אפשר לדעת מה המחר
אבל לא באמת מתנהגים ככה
כולנו... אפילו הגדולים ביותר מאיתנו..
ביום אחד הכל יכול להשתנות
ביום הכי לא אמיתי.. הכי לא צפוי
זה נגמר... היא לא פה יותר..
היא הייתה עוד ילדה
מה באמת היא הספיקה לחוות בחיים האלו?
ולמה זה קרה?
זה גורם לחשוב על כל כך הרבה דברים
זה כואב.. כואב עמוק בפנים
ואז מה אם לא ממש הכרנו?!
עדיין זה לא כייף לשמוע את זה
זה כואב... זה נשמע לא אמיתי
אז מה יעזור לי שאומרים לי לנצל כל דקה
מה זה יעזור אם אני לא באמת יודעת מה יהיה מחר
ואולי.. אולי זה כל כך נכון
אסור לשתוק.. צריך להגיד כל מה שחושבים
להגיד לכל אלו שאנחנו אוהבים
בכל דקה.. בכל שנייה..
בכל זמן שיש לנו..
לחוות את הדברים האמייתים
להתגבר על כל הפחדים..
וזה גורם לחשוב על כך כך הרבה דברים
אני רק יודעת
שעכשיו כואב לי בפנים..
זה נשמע לי לא אמיתי.. כ"כ הגיוני
ולמה? למה אנשים חייבים למות?!
למה אי אפשר לדעת מה הוא המחר?
למה?? למה הכל כך לא הגיוני?!
ביום אחד.. בלי התראה.. בלי שאף אחד ידע..
הכל.. הכל פשוט נגמר =//
עזבו אל תגיבו
הייתי חייבת לכתוב..





