יייאא
איזה סיפווורר יפה,
תמשיככככיי (:
כמה זמן לא כתבתי..
קריאה נעימה 😊
הלכתי ברחובות עם ראש מושפל ודמעות ירדו מעיניי וקיוויתי בתוך תוכי שאף אחד שאני מכירה רואה אותי עכשיו.
כשהגעתי הביתה באתי לפתוח את הדלת, אבל היא לא נפתחה, צלצלתי בפעמון 4 פעמים וגם זה לא בדיוק עזר, חיפשתי מתחת לשטיח את המפתח והוא היה שם,
לקחתי אותו ופתחתי את הדלת, נעלתי אחריי ומהר מאוד עליתי לחדרי.
הדלקתי מהר את המחשב והתחברתי לאתר של התצוגה
רציתי לדעת כל כך מי זאת שגנבה, לקחה לי את התפקיד
בדף הראשי כבר פרסמו את הדוגמניות השתתפות
ואז היה תמונה של ילדה יפה, אפילו חביב ומתחת היה כתוב יפה גדול וברור מאוד "דוגמנית הערב"- דון ליברמן.
לחצתי על התמונה שלה בשביל לראות את התמונה שלה בגדול ועוד פרטים עליה.
היה לה שיער בלונדיני תלתלים עיניים בצבע דבש גובה מטר 70 ובת 16
הדבר היחיד ששינה בינינו זה צבע שיער ששלי שטני ארוך ועיניים טורקיז וחום.
כתבו למטה שהיא גרה בהרצליה כמוני 'מוזר אף פעם לא שמעתי עליה או ראיתי אותה' חשבתי לעצמי,
וישר שוב עלה השאלה "איך, איך הם לא קיבלו אותי?!" שהפעם אמרתי אותה בקול רם וכועס.
קמתי וצעקתי צרחה גדולה והתחלתי לבלגן את החדר הייתי חייבת להוציא את העצבים שלי
זרקתי דברים על הרצפה, בלגנתי את הארון.. הפכתי ממש את החדר עד שכבר לא היה מה לזרוק לבלגן או לשבור, שכבתי על המיטה והתחלתי לבכות.
אחרי כמה דק' העפתי את מבטי על השידה שהייתה פתוחה וראיתי את המחברת שכתבתי בה מקודם,
לקחתי את המחברת ולקחתי עט שהיה על המיטה , פתחתי את המחברת בדף חדש והתחלתי לכתוב...
"אני יודעת שהבטחתי לעצמי לשרוף אותך וגם לא להגיע למצב כזה שוב, לכתוב כאן עוד פעם, אבל
קרה משהו נוראי..
לקחו לי את התפקיד!!! אוף.. איך ?! דווקא לי?! אני ענבר שכטר זוכר?!"
כתבתי והסתכלתי על המראה בכניסה לחדר, דמותי נראתה שם, נראתי נורא האיפור נמרח השיער מבולגן והבגדים מקומטים, ניסיתי טיפה לסדר את עצמי עם הידיים לנקות את האיפור שנמרח לסדר את השיער לקוקו ואת הבגדים ניסיתי איכשהו לישר אותם...
חזרתי על המחברת וכתבתי "אני ענבר שכטר, אני משיגה כל דבר שאני רוצה.. אני לא מתכוונת לוותר
אני הדבר עם אבא והכל יחזור למה שהיה.. ואם לא.. חבל על הילדה הזאת!!!!"
כתבתי וסגרתי את המחברת במהירות והכנסתי אותה למקומה.
אחרי כמה שניות קמתי לקחתי מגבת וכמה בגדים שהיו זרוקים על הרצפה ונכנסתי להתקלח
ואמרתי לעצמי כשאני אצא אני הסדר את מה שעשיתי בחדר.
אחרי שעתיים ככה הלכתי למחשב והיו לי כרגיל הרבה הודעות
פתחתי לאט לאט הודעה הודעה ואת הרוב סגרתי
אספי גם שלח לי ושאל שם אם אני בסדר לא התחשק לי לענות לו אז גם אותו סגרתי
ואז פתחתי את ההודעה של טלי
היא כתבה "ענבריי דחוף..! את פה?"
והחלטתי לענות לה
אני: "אכן אני פה.."
טלי: "יופי... מה נשמע?"
אני: "הכל מצוין" שיקרתי.. לא רציתי שעוד מישהו ידע על התצוגה.
טלי:"אחלה.. רציתי להגיד לך שמגיעה לבית הספר שלנו ילדה חדשה.!! אמרו שהיא ממש חמודה ויפה.."
אני: "נהדר" הגבתי לה אבל לעצמי חשבתי שאולי זאת הדוגמנית שלקחה לי את המקום...
לאחר כמה דקות אמרתי ביי לטלי והלכתי להתארגן לצחצח שיניים ונכנסתי למיטה ומהר מאוד נרדמתי
לפתע קמתי הסתכלתי מסביבי ואני רואה אור מהחלון הסתכלתי מהר בשעון שתלוי על הקיר וראיתי 9:20
זינקתי מהר מהמיטה והתקשרתי מהר לאמא
אני: "אמאאא למה לא הערת אותי?!"
אמא: "אוי מצטערת ברח לי מהראש להתקשר לבדוק אם קמת.."
אני: "יופי מה אני אעשה עכשיו?!? נותנת לי להישאר בבית??" שאלתי וחיוך התנוסס לי על הפנים..
אמא: "נראה לך?!? אני השלח לך בפקס אישור.. את הולכת לבית הספר.. יאללה תתארגני "
אני: "אוףףף.." וישר החיוך ירד
אמא: "יאללה חמודה לכי להתארגן אני עכשיו מפקססת לך אישור.. שיהיה לך יום נהדר חומד שלי אוהבת אותך!"
אני: "טוב אמא! אוהבת גם.." אמרתי וניתקנו ביחד.
התחלתי להתארגן..
הלכתי לשירותים עשיתי פיפי שטפתי פנים וחזרתי לחדר
פתחתי את הארון הוצאתי משם מכנס 3/4 בצבע ירוק
ולקחתי חולצה לבנה שכתוב מאחורה בשחור LOVE .
עשיתי בשיער קוקו גבוה נופל כזה
לקחתי תיק לצד ושמתי את הדברים שלומדים היום
ולקחתי אותו יחד איתי לשירותים שמתי אותו בצד
ואני התחלתי לצחצח שיניים לשטוף את הפנים ולהתאפר טיפה
לקחתי לי לדרך שקית שיש בה טיפה (הרבה) עוגיות
נעלתי את הכפכפים שחורות שקניתי לא מזמן בקניון.
הלכתי לפקס בדקתי עם הגיע האישור.. וכן הוא הגיע הכנסתי אותו לתיק ויצאתי לדרכי לכיוון בית הספר..
עד שהגעתי לבית הספר חיסלתי חצי מהעוגיות את השאר שמתי בתיק לשמור שאני יהיה עוד פעם רעבה.
נכנסתי לכתה וישר הבאתי למורה את האישור והמשכתי לדרכי לכיוון מקומי
כבר מהכניסה של הכיתה ראיתי את הדובי הענקי שישב לי על השולחן ובדובי כתוב בתוך לב 'אני אוהב אותך' באנגלית..
'ואוו בטח אספי קנה לי.. הוא ממש אוהב אותי הא?!' חשבתי לעצמי וחייכתי לעצמי חיוך קטן.
כבר הגעתי למקום וזאת שישבה לידי לקחה את הדובי ושמה אותו על הרצפה.
"למה את עושה את זה?!" שאלתי לא מבינה.
"עושה מה?!" ענתה לי
"מזיזה את הדובי?!?!?" אמרתי לה.
"סליחה?!? 'לא יעזור לךךך'
זה.. (והצביעה על הדובי) שלי! (הצביעה על עצמה)" צעקה
"ענבר יעל הכל בסדר?!?" שאלה המורה
"כן!!" ענינו לה.
"התחלתן את עבודת כתה?!"
"איך זה שלך?! מי ירצה להביא לך דבר כזה?!?" אמרתי לה והבטתי בה בזלזול.
"איתי!!" אמרה.
'אז איתי רוצה אותה..נחכה ונראה..' חשבתי לעצמי
סוף כל סוף התיישבתי במקום ומול עיניי אני רואה פתק מוזר כזה מדף מיוחד
פתחתי אותו והתחלתי לקרוא
"ענברי יפה שלי!
שיהיה לך בוקר הכי מתוק בעולם!!
אוהב המון המון
אספי שלך"
ומתחת למכתב היה סוכרייה.. 'איזה טמבל הוא יודע שאני בדיאטה..' חשבתי לעצמי.
באתי להוציא את המחברת מהתיק ו... צלצוללל!! [:
והכנסתי את מה שאסף הכין לי לתיק
"רק באתי כבר יוצאים" אמרתי לחברתי ליטל ויצאתי איתה מהכיתה בחיוך גדול.
תודה אורטלי.. המשך יהיה בקרוב..
וואיי סיפור מדהיםםם.. המשך =]
יהיה המשך ביום חמישי או שישי.. וארוך כמו האחרון
מדהיםםםםם..
המשךךך בובי 😛
אתר האהבה הישראלי