"היי" היא קפצה עליו ונישקה אותו נשיקה רכה בשפתיים..
"היי..." הוא החזיר לה מאושר ונשק לה חזרה...
"התגעגעתי אליך כל כך, כל כך, כל כך!!!" היא אמרה לו וירדה ממנו...
"את לא מבינה כמה אני התגעגעתי אליך!" הוא השיב לה ודיגדג אותה.
"מממ תאמין לי אני יודעת.. הרבה פחות ממני!" היא ציחקקה וברחה מהדיגדוגים שלו לעבר הדשא בפארק.
"מושלמתתת בואי לפה!" הוא אמר ורדף אחריה..
"קראת למישהי?" היא הסתכלה עליו במבט מאיים..
"כן, לך!" הוא אמר..
"נראלי שהתבלבלת..." היא אמרה לו והסתכלה מסביב.. "אני לא מושלמת! הלוואי והייתי" אמרה והתיישבה
"את כן.. בשבילי..=]" הוא חייך אליה וקירב את שפתיו אליה.. היא התרחקה וצחיקקה לעצמה.. רצתה לראות את התגובה שלו... והוא נבהל וניגש אחורה..
"מצטער" הוא אמר, באמת מצטער על דבריו.. והיא כדי לא להבהיל אותו קפצה עליו וחייכה...
לאט לאט שפתיהם התחברו ולשונותיהם נפגשו.. זה היה כמו חלום בשבילה...
בעצם זה מה שזה היה בדיוק! רק חלום! חלום אחד גדול... היא הסתכלה במראה חודרת לתוך עיניה וחולמת מה היה קורה אילו הייתה מתנהגת ככה.. אם רק הייתה משתפת פעולה איתו ולא מפחדת...
אם רק הייתה מראה לו מה היא באמת מרגישה לעומת מה שהיא הראתה לו.. לעומת כל ההברזות האלה.. וההתחמקויות... והמילים הקצרות ואי שיתוף הפעולה איתו.
זה נגמר בינהם.. היא כל כך רצתה להחזיר את השעון לאחור ולא יכלה.. הדעמה שזלגה לאט לאט מעיניה הכחולות... ירדה לאט, לאט, לאט, לאט... עד שהגיעה לפה.. היא חשבה לעצמה שהיא בדיוק כמו הדמעה..
יוצאת ממשהו יפה, העין. הדבר היחיד שאהבה אצלה וזולגת וזולגת.. ממשיכה כמו הזכרונות לזמן ארוך.
ואז מגיע הטעם המלוח, המר! ושובר הכל...
לא היה לה מה לעשות. חוץ מלהמשיך לחלום.. לחלום על מה הייתה עושה במקום.
בבקשה תגיבו
-זוהר-
יואוו כזזה מדהיםם
כל כך אהבתיי..!@
תמשיכי לכתוב יפיופה
מוואהה
פשוט מקסייייייים!!
אין לי מילים זורייי את שפוט מוכשרת בטירוףףף
אהבתי נוראאאאא
אוהבתך הכי שישששש
והכול אפשר לתקן ולשפר
אוהבתךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מור'צי 😊
מורייי תודה בובית =]
הפעם הקטע לא נכתב עלי חחח ובלי שום קשר קשה מאוד לשנות דברים שקרו.
בתאלייי יפה תודהה מואהה
ליאןןן תודההה קיוטי
אוהבת המונים
-זוהר-
יאאאא
איזה עצובייי =[[
אבל מדהיםםם
אהבתייייי רצחחח
דניאלו'ש
