אני לא טובה בלכתוב סיפורים, ובטח שלא טובה בלהסביר את המקרה
מה שאני יודעת שכל לילה כשכולם ישנים
אני עולה לחדר וכותבת מכתבים מכתב אחר מכתב ומכניסה לקופסא "סודות אהבתי אליך שלא תקרא לעולם"
רק בשיר אני יכולה להסביר מה אני מרגישה.
לקחתי את המכתבים לקחתי את השירים
יצאתי החוצה לספסל חדרי
שרפתי את הכל
שלא ישארו זכרונות
וישבתי שעות והסתכלתי על הים צירתי בחולות
גם אם שרפתי גם אם שנאתי
אתה עדיין בראש עוצמת את העיניים והתמונות עולות
מתחרטת על כל הליטופים והנגיעות הנשיקות הראשונות
וגם אם הייתי במרחק כה רחוק
היית בשבילי יותר מידי קרוב
בלילות הייתי מנגבת את הדמעות
ישנה עם החולומות
ובימים הייתי מחפשת את אושרי ודרכי אליך
אך את הדרך השונה היציאה ולשכוח ממבט עינייך
לומר שלום.
לא בנשיקה לא בנגיעה לא במכתב ולא בשיחה
רק במבט רחוק שמצטער על הרגע הראשון
כשניכנסת לחיי.
תלך רחוק.
"
😁
ושירי אהבה מותק חח
סיה =]
מדהייייייייייייים!!!
תמשיכי לרשום תמיד...
לפ יוו
מור'צי 😊
