להפרד בפעם הראשונה

חשבתם שתשארו יחדיו לנצח. תכננתם את החתונה. את עמדת ללבוש שמלה לבנה של גלית לוי, ואתה טוקסידו אפור. המנה העיקרית היתה אמורה להיות עוף או דגים, משהו על רמה. היתם חיים לנצח בפרוור קטן ויפה ליד רמת גן, עם שלושה ילדים וכלב. באמת באמת.
טעיתם!!
הפרידה הראשונה הגיעה, ובין אם היא הגיעה מיוזמתך או מיוזמתו\ה, זה כואב כמעט באותה המידה. אתם שוקעים בדיכאון עמוק. איפה תמצאו מישהו כלכך נפלא ונהדר? האם קיים בכלל אדם כזה? איך תחיו בלעדיו, והאם משהו אי פעם יאהב אותך כפי שרק הוא \היא ידע\ה?!
הראש מלא שאלות, והתשובות עגמומיות מאוד. אתם בוכים כמה ימים במיטה, מדברים המון עם חברים, מנתחים את הקשר ואת הדברים שהשתבשו בו. משלימים זמן איכות עם חברים. בהתחלה נורא כואב, אבל עובר יום , שבוע, עוד מעט שבועיים, ואתם כבר לא חושבים עליו\עליה כל דקה. למען האמת, כשראיתם אותה\אותו בקניון, שמתם לב שדי שכחתם ממנו\ה בזמן האחרון..

באופן חיובי: קחו את הזמן. אל תמהרו לעטות על פנייכם פרצוף שמח ולהעמיד פנים כאילו כלום לא קרה. קחו את הזמן שאתם זקוקים לו כדי להרגיש יותר טוב עם עצמכם.

שלישי עצבני: אל תעשו מעצמכם קורבן מסכן וחסר אונים. אל תתרפסו בפני האובייקט שישוב, אל תגידו שאתם מוכנים להשתפר. אמצו את גישת "יאללה ביי" הידועה, והמשיכו הלאה!
זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה ישתפר! =]