נמממממממממממ ,
חברה שלי כתבה את זה :]
ומיללללללללללללה
שזה אחד ה- סיפוריםםםםםםם
הכייייי הכיי יפהה בעולללללםםםםםםםםם !! :]
תהנוו !!
"ואיי איזה כיףף היומולדת שליי בעוד כמה ימיםם..." אמרה סתיו
"כןן אהה...אני זוכרת שחגגנו לך מסיבת הפתעה שנה שעברה איזה מהר עברר.."
היא צחקה קצת והמשיכה לדבר..."חשבת כבבר מה לעשות זה יומולדת 15 תעשי משו בבית או מסעדהה אני יודעת..."
"יואוו מור יש לי רעיון עכשיו נזכרתי...ההורים שלי טסים יומיים אחרי היומולדת שלי ויהיה לי בית ריק אז נעשה מסיבתת פיג'מות עם כל הבנות יהיה כיףףף"
עבר יום חלפו להם יומיים ההורים של סתיו טסו ומור וסתיו הלכו לקנות אוכל שתייה וכל מיני דברים כאלה למסיבת פיג'מות...
פתאום הם עברו ליד המדף של השתייה..לקחו כרגיל קולה ומיצים כאלה...מור מילמלה לעצמה משהו...וסתיו ישר"מה??מה אמרת?"
השיבה מור "צד שמאל שלך"..."נו מה יש שמה?"
"וודקה?!" שאלה סתיו בפרצוף עקום..כן אמרה מור בואי נהנה פעם אחת כל הבנות יסכימו סתיו הרהרה לרגע...ואמרה טוב נו מה כבר יכול לקרות...סתיו ביקשה ממור ללכת לקופה לשלם והיא תחכה לה בחוץ היא צריכה לקנות כמה דברים ממקום אחר גם...מור הניחה את כל הדברים והביטה אלל המקום שבו מונחות קופסאות הסיגריות...וחשבה לעצמה "כן?לא?כן?לא"
היא פנתה לקופאית וביקשה ממנה שתי קופסאות סיגריות...את הקופסאות היא החבירה בכיסה כדי שסתיו לא תוכל לראותם... :סתיווווווו צעקה מור...איפה את??"
"אני פה אני פה" השיבה סתיו...
הם הגיעו לביתה של סתיו סידרו הכל יפה לקראת הערב וככה בשעה 9 וחצי הוציאה מור את הסיגריות
היא פתחה את הקופסה בחשש וחשבה וחשבה וחשבה ובסוף החליטה לעשן...לפני שמור הדליקה את הסיגריה סתיו שמה לב אליה בפרצוף מבוהל..."מה את עושה לעזאזל תעיפי לי את זה מהבית!!!!"
"מה יש לך כולה מה קרה" ענתה מור.
היא הדליקה את הסיגריה והתחילה לעשן ופתאום גל של השתעלויות יצא ממנה...
סתיו שוב הבחינה מה בכעס אך בסקרנות...היא תקעה לה מבט מוזר כזה...
"מור?"אמרה סתיו.."תביאי לי אחת" מור מהירה להוציא לה אחת בכדי שלא תיהיה לבד וכך גם סתיו התשעלה ללא הפסק בהתחלה...שתיהם מאוד אהבו את הרעיון....
השעה 10 וחצי כל הבנות מגיעות והמסיבה התחילה...
תחילה הם הוציאו את השתייה והחטיפים...הכל היה רגיל כולם נהנו שמו מוזיקה היה כיף..
אחר כך הם הניחו את הוודקה ושתי הקופסאות סיגריות על השולחן נשתורר שקט ורק המוזיקה פעלה ככה היה במשך 3 דקות...פתאום סתיו ניגשה אל הוודקה והסיגריות הוציאה סיגריה פתחה את הוודקה ודאגה לעצה לכוס ולסיגריה...וכך גם מור...שאר הבנות הסתכלו עליהן ופתאום נועה שבררה את הדממה היא ניגשה ביקשה שחטה מסתיו ושלוק מהוודקה אחת התלהבה וכולן נגררו אחריהן.
הבית היה מצחין מריח של סיגריות וכולם מסטולות והבקבוק נשאר ריק באמצע...
בעודן רוקדות ומשתוללת הן מרגישות את הדלת נפתחת לאט לאט...
אתם בטח שואלים מי אלה היו...אז אני אספר לכם אלה היו ההורים שלה...כן כן..
"מזה הריח הזה..."שאלה אורית (אמא של סתיו) "מי עישן פה?!?!" צעקההה
פתאום כל הבנות צחקו וההורים של סתיו ראו את הבקבוק וודקה זרוק גמור...הם כבר הבינו הכל...
"מה אתם עושים פה???"שאלה סתיו..."ובכן בגלל כל הסערות שהיו נאלצנו לחזור הביתה"
אבי אבא של סתיו שלח את כל הבנות הביתה ורק מור נשארה הם עלו לחדר...
היה לכמה דקות שקט ופתאום התחילה סתיו בצעקות איומות:
"זה הכללל פשוט הכל בגללך תיראי מזהההה תסתכלי מה קרה את באת איתי לקנות דברים בשביל המסיבה ופשוט הרסת לי הכל הוודקהה בכלל לא חשבתי לכיוון הזה אבלל אתת זה מה שמעניין אותך
אמרתי לך לשלם כולה מה ביקשתייי ואתת הולכת וקונה סיגריותת את לא חברה אמיתייתת פשוט לא
אם היית חברה אמיתית לא היית נותנת לי לשתות ובטח שלא לעשן סתסכלי באיזה צורה דירדרת אותי והבעיההה היא שעכשיו אני חושבתת שאני גם לא יכולה להיפטר מהבעיה כי אהבתי את הסיגרה ומי ידע אולי בגללך אני יתחיל לעשן" מור הסתכלה במבט עצוב :אב...אבל.." "לא רוצה לשמועעעעעע!
קחי את הדברים שלך ופשוט תעופי מפה ואל תחזרי לפה בחיים בחיים אני לא רוצה לשמוע ממך לא רוצה להמשיך להיות חברה שלך ובטח שלא להסתכל עלייך עכשיו" מור השפילה ראשה ופשוט יצאה מהחדר מרוב המבוכה שנגרמה לה ההורים שלה החליטו לעבור דירה ומאז סתיו לא שמעה ממנה יותר....
בהתחלה היה לה קשה...היא התגעגעה לצחוקים לחוויות אבל בתוך תוכה ידעה שטוב שהיא התרחקה ממנה מי יודע מה היא עוד הייתה יכולה לעשות...
עברה בערך שנה וחצי וכיום יש לה חברים חדשים אך סתיו כל יום הייתה יושבת ומעשנת קופסאות על גבי קופסאות...החברים האלה שהיא מצאה לה הם לא כל כך טובים אבל היא העדיפה אותם מאשר כלום... הם פשוט ניצלו אותה היא הייתה קונה להם קופסאות דואגת להכל ואחר כך
מה קרה בסוף?!...זה עצוב...
התגלה אצלה סרטן הריאות היא אושפזה במשך חודשים...חודשיםםם וכלום לא עזר
התפלאתי לשמוע שהם אפילו לא באו לבקר אותה פעם אחת..
לבסוף..היא מתה...
ואני הייתי בכל מקום רק שהיא לא ידעה זאת בידיוק שבאתי לספר לה את האמת
כן כן זאת אני מור שינתי זהות משום שלא יכולתי לסבול את ההשפלה הזאת...
אני כיום לא מעשנת אחרי הסיפור שקרה עם סתיו...והיא לא ידעה שאני הייתי שם כל הזמן אפילו בהלוויה... אני מקווה שאי שם למעלה היא תסלח לי אני כל יום מבקרת בקברה עם פרחים ומבקשת כל יום אותו דבר מאלוהים
"אלוהים הלוואי שתסלח לי על אותו יום מלפני שנה וחצי שרק בגללי אפשר להגיד שאיפה שהיא נמצאת היום היא נמצאת שם בגללי".
ממש יאפהההההה!!!:]
מור'צי 😊
לא הנבתי כ"כ את החלק האחרון S:
אבל יפהה..
:]
