אני מדברת עם חברה בפלא.
ואני מרגישה שכל מילה שנייה שלי זה יהיה טובבבב.
ודייייייי זהוווווווווו כמהההההה עוד אפשר להגיד אתזזזזזזה
ובטוח לדעת שזה ה כ י לא נכוןןן!
אין זהו . יהיה טוב. כבר לא .
צריך לחיות תרגעעעע ולא במחשבה של ההיהיה טוב. צריך לחיות עם מה שישששששששש.
ולנסות בכמה שיותר טובבבבבב.
יהיה טוב ?! להתראות. \=
כואב, רע, מגעיל, נימאס 😢
אאאאני צ'כה חופשששש מהחיים שליייייייייייייייייייייייי 😢 😢 😢
סעמק.
זה לא מכוון עלייך- זה מכוון לכולם.
תתחילו להעריך מה יש לכם בידיים. אתמול לפנות בוקר חזרתי מאחד הטיולים המשמעותיים ביותר של חיי שגרם לי לשנות פרספקטיבה על העולם ולנסות לשנות גישה.
אנחנו התבכיינו על המיטות המלוכלכות במלון והיהודים בשואה ישנו על דרגשי עץ- 12 בכל אחד!
התבכיינו על האוכל- להם לא היה מה לאכול!
קבלו פרספקטיבה קצת שונה על החיים ונסו להעריך מה יש לכם בידיים. ודיי לבכות על כל בולשיט ולרצות למות.
אם הם החזיקו מעמד ונלחמו למען החיים- כולנו יכולים. 😊
מורן את יודעת שיהיה טוב זה דבר שמתגשם
ואם לא הרגשת את זה על עצמך
את יכולה לראות את זה דרך אחרים...
וחוץ מזה שאני בטוחה שהרגשת את זה על עצמך
למה פתאום את רואה רק את העצוב מאמי?
למה את שוכחת את כל הטוב שהיה לך בתקופה האחרונה?!
את חייבת להיות קצת חיובית כדי להמשיך ולעבור את המכשול הזה
כי אם תתייאשי את לא תעזרי לאף אחד ובעיקר לא לעצמך
תרימי את הראש ותילחמי
תגידי תודה על כל יום שאת קמה בבוקר
ותהיי חזקה תסתכלי גם על הטוב וגם על הרע
ולא רק על השחור או הלבן כי יש לך באמצע עוד מליון צבעים
מאמי את חייבת להתמודד תהיי חזקה
ואני מצטערת שזה לא בפלא את לא עונה לי=//
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
גם אני אומרת בזמן האחרון הרבה פעמים "יהיה טוב.." ....
אני עם מזי
אחרי הטיול לפולין פדוט הבנתי כמה הכל כלום לייד מה שהיה וכמה צריך להעריך הכל!!!
אני לא הייתי בפולין אבל למדתי את הדברים האלה מהמלאכים שלי בשניידר..
האמ ת אני תמיד הערכתי דברים
פשוט פולין פותח יותר את העיניים
להסתכל על הקלטת וידאו שצולמה שהינו שם זה כואב, אז לראות את זה במציאות?
וצליל- כלה כבוד לך..באמת..
יש לי דוד שחולה סרטן, ואנשים כמוך באמת עוזרים!
זה פשוט מצווה!
תודה רעותי.. =]
זה דבר מדהים לעבוד עם אנשים כאלה...ועוד ילדים כאלה..זה שינה אותי לגמרי
QUOTE (מזי__ @ 18/10/2006) סעמק.
זה לא מכוון עלייך- זה מכוון לכולם.
תתחילו להעריך מה יש לכם בידיים. אתמול לפנות בוקר חזרתי מאחד הטיולים המשמעותיים ביותר של חיי שגרם לי לשנות פרספקטיבה על העולם ולנסות לשנות גישה.
אנחנו התבכיינו על המיטות המלוכלכות במלון והיהודים בשואה ישנו על דרגשי עץ- 12 בכל אחד!
התבכיינו על האוכל- להם לא היה מה לאכול!
קבלו פרספקטיבה קצת שונה על החיים ונסו להעריך מה יש לכם בידיים. ודיי לבכות על כל בולשיט ולרצות למות.
אם הם החזיקו מעמד ונלחמו למען החיים- כולנו יכולים. 😊
כ"כ כ"כ צודקת!!!
כל מילה במקומה 😉
