שלום לך, כן זאת שוב אני...שנמאס לה מהכל...שכבר לא יכולה יותר!
אני לא יודעת כבר מה לעשות.
הלב שלי מחולק לשתיים. והראש? איפשהו נעלם.
אני לא יכולה להתרכז בכלום! ישר הכל עולה לי והפרצוף השמח שעל פניי נמחק.
זה שוב הילד הזה, שחוזר לי למחשבות.
מה עוד אני יכולה לעשות? אני לא יכולה למחוק אותו ממחשבותי.
אני לא מבינה, לא הרגשתי ככה בחיים שלי!
הוא לקח לי כל מה שקשור במחשבה, אהבה וחלומות.
לפני שעיני נעצמות, דמותו עולה לי שוב.
ושוב אני לא מצליחה להירדם. ושוב אני נזכרת באותו היום...
באותו היום שאני לא אשכח ל-ע-ו-ל-ם! היום שבו הכרנו...
כולם אומרים שאי אפשר להתאהב ממבט ראשון, אבל יודע מה? שיחשבו מה שהם רוצים.
אף אחד לא נמצא בתוך הלב שלי. ואני יודעת מה הוא גרם לי!
הבן-אדם הזה כזה מושלם...הכל אני רוצה לתת לו! בלעדייו אני לא רוצה אף-אחד.
פשוט לא בא לי...אם הוא לא יוצא...אין לי בשביל מה לצאת! הרי אף אחד שאני יראה לא יגיע לקרוסליים שלו.
הוא הדבר הכי מושלם שראיתי!
ואני לא מגזימה...זאתי המחשבה שעוברת במוחי כל הזמן שאני רואה אותו.
הוא השתלט על כולי...לקח את נשמתי...גנב לי את הלב...ונעלם.
הלך כדי לנסות לקחת את הלב לאחת אחרת...
אבל למה, למה אנחנו לא יכולים להיות ביחד? למה פעם אחת אני לא יכולה לקבל את מה שאני רוצה!
וזה אותו!! ורק א=ו=ת=ו!
אני זוכרת את היום ההוא...שהגעתי הבייתה...והרגשתי כל כך מאוהבת!! כל כך בעננים.
לא היה אכפת לי מכלום...הרגשתי שזהו! הוא רוצה...אולי סופסוף החלום שלי התגשם וניהיה ביחד.
אבל איפה...הוא סתם התנהג כמו לכל הבנות בטח...
כי אחרי זה הכל חזר למצב הקודם...
שהדבר היחיד שעבר ביננו זה מבטים.
אז אני פשוט יצטרך להמשיך בשגרה הזו...בו אני רודפת אחריך במבטים...כותבת שירים ומכתבים...
ולתמיד רק לו מחכה עם אהבה גדולה.
שאולי יום אחד...תתממש.
יומן יקר, בנתיים אני יפרד כאן...אבל לא לתמיד.
כי אני יודעת...שמהכאב הזה בלב...לא יהיה לי כל-כך להיפטר.
אנחנו עוד נדבר...
שלך,
לירון.
