פרק 1:
"תגיד מה אתה רוצה?!" שאלתי "לרמוס אותי?"להשפיל אותי?,להכות אותי?! אה שכחתי זה מה שאתה תמיד עושה!!" צעקתי לעבר ירון.
"אני לא מאמין.. תראי שנה שאנחנו בקשר זה מה שאת אומרת לי!? יענו אני זבל!!!" הוא שאל בטון כאילו שאני מפלילה אותו על משהו שלא עשה!
"כן! אתה זבל אחד גדול! אתה בוגד בי שנה בגדתה בי כולם יידעו על זה!! כולם ואני לא!@! יזבל!!"
ואחרי זה לא האמנתי מה שקרה...
---------------------------------------------------------------------------------------------
-ניתוק-
הי.. אני יהל.....(עם ה'!).. אני בת17 כיתה י"א בעלת עיניים בצבע דבש ושער שבסופו בקבוקים(שדרך אגב לא תמיד מסתדר) אני לא ממש גבוה.. . וגם לא ממש רזה! אבל אפשר להגיד שבסדר..
מה שראיתם כרגע זה ריב עם החבר שלי.. ירון.. גיליתי שהוא בוגד בי.. הוא גם הכה אותי.. תמיד מכה...
שתקתי תמיד שתקתי עש שנמאס לי!.... זה קרה כאשר גיליתי שבגד בי עם חברת הילדות שלי! סיון....
----------------------------------------------------------------------------------------------
הוא סטר לי.. סטירה כז שבחיים שלי לא קיבלתי.. כל הלחי שלי הייה אדום..... אדום כדם שמאיים לפרוץ.. לקחתי את חפתי והסתלקתי באותו רגע... לא אמנתי למה שקרה.יצאתי השמים היו כה אפורים.. מלוכלכים...מזוהמים.. כמו הנפש שלי....
התיישבתי על הנדנה בגן שעשועים.. שם הכרתי את ירון.. נהגנו לשחק בה המון שהינו קטנים.. אני וירון ידידים מאז שנולדנו.. וענשנו חברים מכיתה ו' עד עכשיו י"א מה שראיתם קצת רחוק מאחד הריבים השגרתיים שלנו...תמיד היינו יהל וירון בדרך כלל הוא מכה,מקלל,מגדף ואז אני בוכה לו והוא בקושי נישק.. כל מה שמעניין אותו.. אתם יודעים.....=מיטה=
אבל אחרי מה שקרה נמאס לי! לא יכולתי לשתוק יותר! אחרי כל ריב חזרתי הביתה מוכה.. מרוסקת.. שבורה... אמא תמיד שואלת אותי "מותק,מה קרה?" והייתי ממציאה לה תירוצים מכל הסוגים...
לפעמים הייה נראה שהיא לא משוכנעת.. ידיד הטוב יאלי... אמר לי "יהלי! למה את לא מספרת!?" ותמיד אמרתי לו "אני פוחדת..כל כך פוחדת" יאלי ידע על הכול.. הוא תמיד תמך בי וידע מה קורה.. הוא לא סיפר רק בגלל שלחצתי עליו..
---------------------------------------------------------------------------------
ניתוק=
יאלי הוא גבוה-יותר ממני בעל עניים כחולות.. הוא הייה בהיר עור... לפני כ4 שנים הוא עבר לשליחות לאנגליה... זה הייה ביסודי וכשהוא חזר בחטיבה נעשנו הידידים הכי הכי טובים.. וגם התחלתי להרגיש כלפיו משהו.. קטן...
----- צלצל הפלאפון קטע את מחשבותי ועניתי:"כן.."
"יהלי מה קורה?" זה הייה קולי של יאלי
"אם. בסדר יאלי לא עכשיו טוב??" עניתי בקול עצבני במקצת
"נו אבל יהלי !!! מה קורה לך!?" הוא העלה את קולו במקצת..
"שום דבר תעזוב אותי די!!!!" זה הייה שלב שבו צעקתי..
ניתקתי את הפלאפון והמשכתי לבכות-יופי יהל גם את החבר וגם את הידיד (שאת קצת טיפונת אוהבת) איבדת!!! טיפה-
הטלפון צלצל שנית-
"די יאלי די!" צעקתי לעבר הפלאפון
"זה..זה לא יאלי..." זה מי שאני חושבת שזה? פי נפער לא האמנתי למשמע אוזני...
מקווה שאהבתם!!!=]
ברוכה הבאה מאמי..
התחלה יפהה...
[הסיפור אמיתי?]
מקווה שלא..
-----------
מוזמנת להכנס לקרוא ת'סיפור שליי
חייה של רקדנית..
זה מסיפורים אמיתים.. על חברים שמכים את החברות שלהם .. שחלק מהחברות כבר לא מאוהבת אלא הן רגילות.. בקיצור סיפור מדכא בהתחלה (10 םרקים) שהולך ומתבהא וסוף יפה!!!
😊
יאללה אני אתן עוד פרק כדי שתיכנסו לסיפור:
פרק 2:
"זו נטלי.." זו הייתה נטלי! החברה הכי טובה שלי שבה ירון בגד בי.. .. וגם יאלי הייה דלוק עליה... יאלי לא ידע על הבגידה עם נטלי,...
"מה את רוצה ,יכלבה!?!" צרחתי לעבר הטלפון.
"רק רציתי להגיד לך,שאני מצטערת... אני מאוד מצטערת לא התכונתי שזה ייצא ככה באמת!!"
היא אמרה בקול תמים למידי.. אבל עלי- אמרתי זה לא יעבוד!
"מה את רוצה י'בת כלבה!!!!" הייתי המוממה מעצמי בחיים לא קיללתי ככה .. אני הייתי ילדה שקטה.. לא שמקללת.... כולם התפלאו תמיד איך ייצאתי עם ירון.. ערס לא לומד,מעשן...שתיין לא קטן..... אבל אהבתי אותו.. גם הייתי נוחה לו.. שיעשה מה שבא לו.. יהלי תשתוק...כמו תמיד...
תמיד אחרי כל ריב הייתי באה אחרי כמה דקות.. אבל הפעם לא!,עברו 4 שעות מאז שכל זה קרה.. ועדין לא חזרתי.
"טוב רק שתדעי שענית לי משהו "יאלי" אז זה הוכיח שלי שאת בוגדת בירון!!!! איך את לא מתביישת?!!?! החבר שלך שווה בטרוף וזה שאת לא יודעת להעריך אותו ולהעניק לו זו בעיה שלך!!!!"
==== השיחה נותקה..
"ביץ.." אמרתי לעצמי וניתקתי את הפלאפון בחוזקה
אחרי כמה דקות אבי התקשר וביקש שאני אחזור הביתה כי מאוחר...
כאשר נכנסתי הביתה הבית הייה ריק.. אבא ואמא השאירו פתק על השולחן בו כתבו שיצאו לקחת את שירה אחותי הגדולה אוכל =מקרה חירום=.... כי היא בצבא....
נכנסתי להתקלח הסתבנתי התגבתי ,ייצאתי התלבשתי ...
הרהרתי ,חשבתי. מזל שנפרדתי מירון.. ונזכרתי במשפט שאמרתי לו באמצע השיחה לא האמנתי על האומץ שאזרתי!..-ירון אנחנו נפרדים אני לא רוצה שום קשר איתך שמעתה.!?!!?- ראיתי שפניו היו המומות לדקה אך אז הוא התעשת..ואמר-מה עשיתי לך אה...?!?,תגידי מה את רוצה?!?!- ומשם ראיתם את המשך השיחה....
למה לי!! למה לכולם יש חבר נורמאלי ולי יש חבר שיכור מכה למה?!?!?
כשלפתע נשמעו מספר דפיקות בדלת.. ואני רטובה ומדמעות.... ומפוחדת .. יצאתי לעבר הדלת ופתחתי אותה...
"ירון?!?" צעקתי.. זה הייה ירון.. כולו הייה רטוב מגשם הוא שתה.. הוא תמיד שותה...
"ירון מה אתה עושה פה!!?" צעקתי לעבר הבן-אדם שהיה מולי.. לא זיהיתי אותו..
"את לא חזרת.." מלמל..
"את יודעת שאת אוהבת אותי אז אולי תחסכי מכל זה.." אמר
"לך מכאן!!" צעקתי .. פחדתי..
"את בוגדת בי אה???!? בוגדת בי עם ה0 המפגר הזה??!? אני העשה לו טיפול פנים ממש... מתעסק עם החברה שלי??!?! היא שלי!!!"
"אני לא רכוש שלך..." צעקתי לעברו
עינו הפנו אלי ...
"מה אמרת!??!" אחז בידי והידק אותה
"ש.. אני לא שייכת לך.." סיננתי מכאב
ירון הצמיד אותי לקיר... הוא התחיל לנשק אותי... בכוח.."די ירון!!!" צעקתי "די!!"...
ירון הרים את ידו והחטיף לי סטירה... ראשי שהייה צמוד לקיר נתקע בקיר.. הרגשתי כאילו שברו לי משהו על הראש.. ישבתי על הרצפה אוחזת בראשי..
ירון הרים אותי בכוח בעוד ידי אוחזות בראשי בא לנשקי שנית אך בכל שאירית כוחי הזזתי את ראש לצד.. הוא בא להכות אותי שוב הוא הרים את ידו ואז שמעתי צעקה..
"תעצור!" וראיתי אותו אוחז בידו של ירון..
איז כלבב הירוןן הזה!!!
שיחנקקקק!!
סיפור ממש מענייןן..
חחח תוגה..
תיזהרי שהכלב בחתימה שלך לא ייעלב!)
אמף... תראי... את תאמיני לי אם אני אגיד לך שירון אוהב אותה?
חח..
תמשיכי לעקוב.. הסוף יפה
חחחח
אז לא כלבב..
חמורר..
חחח..
ויכול ליהיות שהוא אוהב אותהה..
אבל הוא לא צריך להתנהג אלייה כמו שהוא מתנהגג..
אבל כנראה שהוא מפחד להשאר לבד...
לא יודעתת..
נחכה להמשכים ונראה חחח..
שמעתי על מישהו שלקח סמים וניסה להתאבד בגלל חברה שלו..
מישהו גם דקר את החברה שלו בגלל זה
והוא עוד אומר שהוא אוהב אותה
מצבים כאלו נובעים בגלל בעיות מסוימות,הן נפשיות והן משפחתיות.. זה אינבידואלי..
=]
כתבתי על הסיפור שיר
קוראים לו ציפור שיר
תקראי אות!!
הוא חביב!
פרק 3:
"תעצור!" וראיתי את זה אוחז בידו של ירון.
"אל תיגע בה אתה שומע!" זה הייה יאלי! הוא בא!!!! כמו שככתבתי מתחילת השנה הרגשתי משהו קטנטן כלפי יאלי.. אבל גם משהו כלפי ירון.. כן אני יודעת עכשיו תחשבו ותגידו-המפגרת הזו איך היא נשארת איתו- אבל אנשים אתם לא קולטים אני מאוהבת!! או אוהבת.. אני רגילה אליו.
"מה אתה רוצה!?!?!" ירון הסתובב לעבר יאלי.
"שתעוף מהבית שלה!!!" צעק יאלי.. בחיים לא ראיתי אותו כך.. יאלי הייה טיפוס שלו למדי וגם שעיצבנו אותו הוא חייך =] (את החיוך המושלם שלו כמובן)
יאלי הרים את ידו ובא הרביץ לירון,יאלי השכיב את ירון על הרצפה כדי להכות אותו .. אך לא יכולתי שזה יקרה ובשאירות כוחותיי הלכתי ליאלי ונשענתי על ידו ולחשתי "לא..א.. יאלי..."
ירון (שעדיין הייה שכוב על הרצפה) חייך ואמר "נו .. תרביץ לי עכשיו!? אתה לא רואה שהכלבה הזו מתה על הת'חת שלי!?" וצחק צחוק מלגלג..
"תסתום!!!" יאלי צעק
ירון התרומם והביא ליאלי את הבוקס של החיים
"יאלי.." ליטפתי את מצחו...
"אני בסדר.." אמר בקול מזלזל והעיף את ידי בתנועת שלילה.
הוא שאל:"חוץ מזה את צריכה משהו?" אני שתקתי.. לא יכולתי לדבר.. כל מה שקרה הסתובב לי בראש.. ירון,המכות,יאלי שניסה להגן עלי,איך שפגעתי ביאלי...וכמה שאני טיפשה...
הסתובבתי בכדי להשיב וליאלי שאני לא צריכה כלום. השבתי "לא.. תודה" אך.. יאלי כבר לא היה שם..
נותרתי אני... בבית הריק.. שבורה.. רק הקירות שותקים ויכולים לספר מה הייה שם...
הלכתי אל החדר ונרדמתי... בחיים לא יישנתי שנת ישרים כזו.
למחרת בבוקר קמתי.. לא הייה זכר לשמים האפורים שאפפו את ביתי אמש.. אולי בחוץ הייה בהיר אך בליבי הכול הייה שחור...
איזה כיף שהייה חופש סוכות..
"בוקר טוב יהלי מה קורה?" אמא חיכה
אלי ,אני הייתי דומה לאימי יא הייתה בעלת גוף יפה לאישה בגילה עניים יפיפיות ושער ארוך גולש שאותו אספה הבוקר כי עבדה בגינה ,
"בסדר אמא!" השבתי בחיוך מאולץ
"מה קורה עם שירה ,הרי ביקרתם אותה אתמול..?"
"בסדר קשה לה אבל בסדר..." אמרה בחיוך חביב
"מה עם ערן?" שאלתי את אמא...(ערן הוא החבר של שירה..)
"בסדר גמור חמודי ואם מדברים על חברים אז, מה שלום ירוני?" השם צלצל בראשי.אמא ואבא חיבבו את ירון.. בגלל שהכירו אותו מאז שהייה קטן הם חושבים שהוא תמים כמו אז.. ולידם הוא משחק אותה..חביב להפליא.
"הלי?" אמא קטעה את מחשבותיי."א.. בסדר.. יותר נכון אמא נפרדנו אז בלי שאלות מיותרות טוב?"
העדפתי לספר לה מאשר לתרץ אחר כך .. כזו הייתי אני.
אני אליך ליאלי .. חשבתי לעצמי.. לא יפה מה שעשיתי לו אתמול...
הרמתי את שפופרת הטלפון והקשתי את המספר..
"כן" קול נשי ענה לי,וזו לא הייתה אמא שלו... ולא אחותו.. בזה-אני בטוחה
פרק 4:
"כן?" הקול שאל שוב מבעד לשפופרת.
"אם.. אפשר בבקשה את-"
"את יאלי?" האישה קטעה את דברי
"אם כן.." עניתי בהיסוס.... אני לא יודעת איך אך בימים האחרונים הבושה שלי נעלמה כלא הייתה.
"אם.. הוא...-די נו!"שמעתי אותה צועקת.. לא אלי .. למישהו אחר..
== ניתקתי את הטלפון ופרצתי בבכי.
אוי!! אני שונאת אותו!!!! הוא שם עם מישהי אחרת!! זהו אמורה להיות אני! ..נכון?:\
למחרת היום יצאתי לטיול רגלי.. שם פגשתי את מיכל,הנערה החדשה בכיתה.. יפיפייה אבל לא היו לה המון חברות .. הייה לה אח תאם בשם שגיא.. הוא הה גם נחמד ונראה טוב.
היא קלטה אותי בזווית מבתה ונופפה לעברי ועל פי תנועותיה החדות הבנתי שהיא רוצה והזמיני לשבת לידה..
הלכתי לעברה והתיישבתי לידה בספסל שבגן שעשועים.
"הי מה קורה?!" היא צנחה אלי בחיבוק... המון זמן לא קיבלתי חיבוק כזה..
"בסדר=]" חייכתי לקראתה וחיבקתי אותה חיבוק דוב גם כן...
"תגידי מה היה השיעורים בהיסטוריה?" היא שאלה אותי ,מפני שידע כי היסטוריה הוא בן המקצועות הכי חזקים שלי.
"עמודים 09 -34...-לקרוא" הוספתי מידית
"וואי.. ואללה? אני לא מיבנה כלום..." הייה ניכר מבט של אכזבה על פניה...=בסע
"אם.. רוצה אני האזור לך?,בלי להשוויץ היסטוריה זה הצד החזק שלי.." סתרתי את עצמי ברמות.
"כן!!~!" היא צעקה ולבסוף השמיע\הכמו נחירה/אנחה .. בקיצור קול מוזר..
"מה זה הייה!??" שאלתי עם חיוך מוסתר על פני..
"אם...." היא אמרה..
ואז שתינו "נהרגנו" מצחוק....
את כל שארית היום ביליתי בחברת מיכל שהתגלתה כלא רק יפיפה אלא גם כמוכשרת היא רקדה מדהים ויש לה בית ענקי!!!
בסוף היום נפרדו (אחרי שהחלפנו מספרי טלפונים כמובן),
"ביושי נתראה מחר!!" צעקתי לעברה
"בי!!!! לוב יו!" היא נופפה לעברי בחיוך.
למחרת היום הרגשתי הרבה יותר טוב!=]
יישבתי ללמוד ואחרי זה קבעתי עם מיכל שנצא לקניון...
עשנו צחוקים בקניון וכמה דברם קנינו!
אני ומיכל ישבנו בבית קפה שתינו צחקנו ואני לא יודעת איך סיפרתי לה את כל הסיפור-כולו את זה שאני שעברה התחלתי להרגיש משהו כלפי יאלי ושהיום אחרי שעזבתי את ירון(אפילו שעברו 24 שעות פלוס) אני מרגישה יותר ויתר משהו כלפי יאלי!וסיפרתי לה שרגשותיי לירון דעכו לפני שנה.... סיפרתי לה שבשנה הראשונה הייה כיף עם ירון הוא התייחס אלי כמו אל מלכה ואז הוא התחיל להשפיל אותי.. בהדרגה
לפתע שמעתי קול מוכר מאחור..
פרק5:
"תראה.. אני מרגיש כלפיה משהו.....ואני לא רוצה שאתה יודע מי תדע מזה..."
"למה?" שאל הקול השני
"כי תראה... היא חושבת שיש בנינו משהו אבל.. אנחנו סתם ידידם טובים.. מאז שחזרתי לארץ היא מנג'סת לי ונדבקת אלי.."
"תראה אני אולי אגיד לה מה שאני מרגיש כלפיה.."
"ומה תעשה עם ההיא?"
"אגיד לה שלא מתאים לי ונישאר ידידים.."
הייתי המומה גיליתי שזה הייה יאלי והידיד שלו...
_______________________________________________________________
ובכדי להסביר אכתוב שוב את המשפטים ואכתוב מי אמר מה:
"תראה.. אני מרגיש כלפיה משהו.....ואני לא רוצה שאתה יודע מי תדע מזה..." יאלי אמר
"למה?" החבר שלו אמר
"כי תראה... היא חושבת שיש בנינו משהו אבל.. אנחנו סתם ידידם טובים.. מאז שחזרתי לארץ היא מנג'סת לי ונדבקת אלי.." יאלי אמר
"ושניה אני אולי אגיד לה מה שאני מרגיש כלפיה.." יאלי אמר
"ומה תעשה עם ההיא?"החבר של יאלי
"אגיד לה שלא מתאים לי ונישאר ידידים.."יאלי
_________________________________________________________________
"אמ.. מיכלי אני חייבת ללכת טוב?" אמרתי לה עם דמעות בעיניים...
"מאמי מה קרה? כאילו איזה שד נכנס בך?!" היא אמרה בבהלה..
"לא כלום.." לקחתי את התיק ויצאתי כאשר הוזזתי את הכיסא מבטו של יאלי תפס אותי.. הוא ראה שאני בוכה..
הוא כאילו בא לקום לקראתי אך אז עשה כאילו סידר את מקומו בכיסא.."דביל.." לחשתי לעצמי..
למחרת יום הלימודים התחיל..
חציתי את מסדרונות בית הספר בשקט, קיוויתי לא להיתקל בירון ולא ביאלי..
נכנסתי לכיתה והתיישבתי בשקט..
לפתע הרגשתי קפיצה על גבי!
"בוקר טוב!!!" זו הייתה מיכל!
"אוי ה' איך הבהלת אותי! מה קורה?" חיבקתי אותה בחזרה..
"בסדר!!! תראי אני מחבבת על מישהו מהכיתה..."
"על מי!?" שאלתי בשמחה. בתקווה שגם לה יהיו בשורת טובות...
"על מישהו מישהו בשם...יאלי!"אמרה בחיוך.. ואני לא ידעתי מה לעשות...
פרק 6:
לא האמנתי למשמע אוזני.. יאלי?! יאלי שלי??! רציתי להגיד לה-תעזבי את יאלי שלי !!- אבל בעצם הבנתי.. אני לא יכולה לאסור על בן-אדם אחר לקחת משהו.. משהו שהוא לא שלי...
אחרי רגע אמרתי למיכל שאני צריכה לצאת ללוקר אצתי כל עוד נפשי בי.. כאשר הייתי סנטימטר אחד לפני הלוקר מישהו אחז בי.....
"אוי סליחה אני כל-כך מצטערת.." אמרתי..
הרמתי את ראשי .. זה הייה יאלי.. פניו היו מושפלות ועצובות.. והוא חייך אלי חיו קלוש..
"אה..יאלי סליחה אני צריכה לעבור אז.." חשתי שיתפוס אותי ,יצמיד אותי לקיר וניגרר לנשיקה סוערת.. –אני והפנטזיות הנשיות המגוחכות שלי!!!
אך במקום ה הוא אמר..
"סליחה.." ועבר...
לא האמנתי..
מאז עבר שבוע.. אני ויאלי לא דיברנו וגם מירון לא שמעתי
יאלי כעס על מה שארע בביתי שביישתי אותו,אני כעסתצי עליו על המסעדה ושיחת הטלפון....
2 השיעורים הראשונים עברו בקלות והיו מהנים ביותר-מכיוון ששיניהם היו היסטוריה וכל השיעור אני ויאלי החלפנו מבטים –מה שלא הקל עלי במיוחד דרך אגב.
ובהפסקה הלכתי להסתובב.. וראיתי את יאלי יושב בספסל בצד.. לבד.. וראשו טמון בין ידיו..
"יאלי?" הלכתי לקראתו ... הוא הרים את ראשו אלי.. הוא חייך...בין הדמעות היה שם חיוך.. ואני גיליתי אותו..
ליטפתי את פניו."יאלי מה קרה?"
הוא שתק.. אני הרגשת י כאילו קראתי את מחשבותיו וחיבקתי אותו...
חזק.. ואז הוא חיבק אוית..
" אני לא יכול לריב איתך אה?..."
"כן.." העדפתי שלא להזכיר את מה שארע במסעדה ואת שיחת הטלפון.. העדפתי שנשלים ואז שייבוא לו הוא יסביר לי מרצונו...
הייתי רגילה שלא שואלים אותי.
"אני לא מבין .. אני כעסתי עלייך בגלל ירון.. ולמה את כועסת עלי ? מה עשיתי לך?"
לא עניתי... שוב.. העדפתי שהוא יענה
"אני לא יודע מה הייה אבל עכשיו אנחנו בסדר?"
"כן" אמרתי לו בחיוך קלוש...
וכך יאלי ואני השלמנו.. אני שתקתי כמו תמיד על עניין המסעד והטלפון.. והוא לא דיבר שוב על ירון...
הוא חיבק אותי חזק חזק ובכדי שלא אברח.. ואני מלמלתי
"אל תדאג אני כאן איתך.."
"מה?" הוא שאל במבט חמים..
"כלום" השבתי עם חיוך תמים.
בסוף היום אני ויאלי קבענו להיפגש.. אצלי בבית...
ספרתי שעות דקות,שניות ולא יכולתי לחכות..
לפתע נשמע צלצול הפעמון..
ירדתי זה הייה יאלי התחבקנו ועלינו אלי לחדר.. היינו במחשב צחקנו סיפרנו בדיחות חידות
הוא חולה נפש! הוא מתחיל לצרוח לי" אני פיטר פן!!ללהלהלהלה"
"מה דעתך על מלחמת כריות!?!" הוא אמר בטון של ילד קטן,שמתלהב מכל דבר
"בשמחה!" אמרתי זה הולך להיות כיף! החזקנו כריות ואז זרקנו אחד על השני
ואז עשינו מלחמת כריות
הוא התחיל לצרוח לי:"זוזי אני אוכל אותך חעחעעח"צחוק מפגר ואני עניתי
"תיזהר אני אוכל לך את האצבע הימנית!!! לא סתם ימנית-הזרת!!" צחקתי והתנשפתי בו זמנית
"ל!! רק לא א הזרת! זה הדבר היחידי שיש לי בחיים!!!!!"
"מצטערת!!"
"זינזנה!" הוא צעק לעברי עם הכרית בידו אך.. הוא מעד עלי
לפתע נוצרה תנוחה שאני על המיטה הוא עלי ואז ידי עוטפות אותו עם הכרית..
הוא קירב אלי את שפתיו ואני את שפתי ולפתע התנשקנו!(קצת ביוזמתי אבל התנשקנו!)
לא הייתם מנחשים מה קרה...
פרק 10: ואחרון!!!!!!!!!!
"לא..." אמרתי לו בבושה
"הוא תמיד ניסה אבל לא רציתי. . זה הדבר היחיד שהעזתי להגיד לא.."
זלגו על לחיי דמעות
יאלי תפס אותי ונישק אותי...
לפתע נפתחה הדלת זו הייתה מיכל.. והיא ראתה אותי ואת יאלי מתנשקים.(למי שלא זכור מיכל אמרה שהיא מחבבת את יאלי מאוד)...
מיכל עמדה שם..=
מיכל ראתה אותי ואת יאלי מתנשקים! וה' היא גם נדלקה עליו איזה מן חברה אני..
מיכל עמדה שם עם פנים נוקשות
ואחרי זה חייכה=]
"כל הכבוד לזוג השנה!!,יאלי אפשר להישאר עם יהל לבד?" שאלה בנימוס
"כמובן" חייך
יאלי ייצא מן החדר והפריח אל י נשיקה חטופה ,הוא סימן לי עם הידיים *אני אחכה לך בחוץ כשתסיימי תגידי לי*
"תראי.."אמרתי למיכל
"אני מצטערת שאני עם יאלי אני פשוט אוהבת אותו .." אמרתי למיכל
"וגם הוא אוהב אותך.." היא הוסיפה.."אז דקה את לא דלוקה על יאלי?!?!"
"אמרת שאני מחבבת אותו! לא דלוקה" היא אמרה.. ירדה לי אבן מן הלב
"כשנפלת יאלי צרח ודאג לך הוא ליטף לך את השער אמר מילים כמו ^יהלי ,יהלי שלי!!! הכול יהיה בסדר נסיכה שלי!^ זה הייה חמוד!!!"חייכתי .. אני ומיכל דיברנו הרבה
ואז הורי נכנסו
הם עמדו שם הם סיפרו לי שירון במצב נפשי ומשפחתי קשה.. והוא השתמש בסמים.. לכן הוא נשלח לגמילה.... ואז הוא יישלח לפנימייה..
הייה לי קשה לקבל א זה אך קיבלתי את זה...
עבר מאז שנה.. אני ויאלי חברים ונחשבים כזוג השנה
ועברנו לגור ביחד! אמא מרשה לי! אבל היא אומרת שאני אתגייס אני חוזרת הביתה כי הרי זו הדירה של יאלי.ובתנאי שתמיד אספר לה את האמת... היא רצתה לקחת אותי לטיפול פסיכולוגי ובכתה ... אבל היא כבר נרגעה..
מיכל נהייתה מקובלת וגם אני,שירה אחותי הבכורה מאורסת לערן –בן זוגה.
ירון מתחיל להשתקם אני מבקרת אותו מדי פעם
(וליאלי זה לא מפריע)
מיכל מצאה לה חבר והם מאוד אוהבים!!!
זהו אני למדתי לקח מאוד חשוב מהסיפור הזה
כל דבר צריך במידה-גם אהבה... תמיד תדעו בנות.. אף פעם אל תתביישו להגיד=].
חכו דקה "יאלי מה אתה רוצה!?!?" הוא משנק אותי!!"
זה המחשב החדש שיאלי קנה לי מכספו הוא עובד כדי לשל הכול אני מכריחה אותו לעשות חצי חצי! והוא לא מסכים.. הוא קנה לי מחשב ליום הולדת כי כל המן השלטתי לו על המחשב! (והוא תמיד הייה מוותר לי!זה הוא וההורים שלי ארגנו ביחד.
"נדלקת על המחשב החדש אה ? את מקלידה באתר הזה כבר שעות מה את כותבת ,נסיכה?!" הוא שאל בקול חמוד ומפזר נשיקות קלות על צווארי!
"דקה!! נו אני כותבת את הסוף!" אני צועקת לעברו
" אה את מצטתת אותנו!" הוא צועק לי
"תתקני יש לך שגיאה בט'...." חחח-מתה עליו!
"איך אני יכולה לכתוב בלי שגיאות שאני צריכה להסתכל כל היום על הפני היפות שלך!?!?"
"את יותר!!!"
"טוב יאללה בואי לאכול הכנתי לך משהו חבל לך על הזמן!" בשלן הגבר שלי
טוב אז חברה בקיצור תחשבו חיובי תקבלו חיובי!!!
למה אחרון מאמי??
סיפור מאודד יפההה....
הוא מכער רצח..
אבל בכל מקרה תודה=]
