כמו לכל דבר בחיים, גם לעקבים יש יתרונות וחסרונות. מה שבטוח הוא, שלטוב ולרע, הם מוציאים אותנו משיווי משקל. יש שמתייחסות אליהם כאל אויבי הנוחות הנשית (ביחד עם החוטיני), ויש שמעריכות עד אין קץ את סגולותיהם הנדיבות ורוכשות בכמויות מסחריות.
היתרונות: עיצוב הגוף וזקיפת הקומה, הרמה והקטנת הטוסיק בשניות, הבלטת החזה והוצאה משיווי משקל (מטפורית- בשל התלהבות יתרה).
החסרונות:סיכון למערכת השלד, השרירים, כף הרגל והקרסול. יצירת יבלות, שלפוחיות, ציפורניים חודרניות, שינוי באופן ההליכה, כאביי ברכיים, כאבים בגב תחתון והוצאה משיווי משקל (פיזית- בשל בעיות גרביטציה).
אז בואו נעשה כבוד לטריק היחידי שמאפשר לנו לחלוק על מה שנתן לנו הטבע מבלי להזיע על ההליכון או לשבת על כס הניתוחים, ונוציא אחת ולתמיד את העקבים מהארון.
פגיון מתכת לכל אישה
^
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, פיתוח נעלי העקב הופסק והתעשייה התמקדה בצרכים הצבאיים. עם תום המלחמה, התחזק רצונן של הנשים לתת ביטוי מובהק לנשיותן שהייתה כל הזמן הזה בהמתנה. בהשפעת כוכבות קולנועיות כמו מרילין מונרו ובריז'יט בארדו, נקבע אידיאל היופי של העקבים - כמה שיותר דק יותר טוב. בשנים אלו הומצא ע"י גבר חסר רגישות, המעצב רוג'ר ויויאר, עקב הסטילטו (שפירושו- פגיון) עבור הקולקציה של כריסטיאן דיור. בצורתו המקורית, היה עקב הסטילטו עשוי מתכת. למה אנחנו לא מתפלאות?
תחשבו מרובע
^
שנות ה-60 היו תקופה סוערת של שינויים מרחיקי לכת בכל העולם. בשנים אלו גם עולם האופנה קיבל טוויסט מתוחכם ע"י השתוללות של צבעים, צורות וחומרים שנועדו לשבור מוסכמות ולפרוץ גבולות. ילדי הפרחים ההיפים שאיישו את פסטיבל "וודסטוק" המפורסם, היוו את תחילתה של תרבות צעירים מתירנית במיוחד. הסיקסטיז הביאו איתן עקבים מרובעים, קלאסיים ונמוכים באופן יחסי, ויותר מכל היוו את הפלטפורמה לעקבי הפלטפורמה של הסבנטיז המופרעות
הולכים על בניינים
^
נעלי הפלטפורמה, כשמן כן הן, מעמידות את הנועלת אותן על סוג של במה, שלא לומר מגדלי עזריאלי קטנים. העקב שלהן הוא גס ורחב והוא נמצא באותו גובה כמעט גם בקדמת הנעליים. הפלטפורמות חדרו לחיינו בתחילת שנות ה-70, ולמורת רוחם של כל מעצבי האופנה, הן חוזרות אחת לכמה עונות.
שטוח זה הגבוה החדש
בשנות האלפיים, עם המצאתן של ההחלקות היפניות ומסכי הפלזמה והמחשב השטוחים, השתטחו להם גם העקבים. היום ניתן למצוא מוקסינים, נעלי סירה או נעלי בלט קלאסיות עם עקב שטוח. רוב מעצבי האופנה מזדעזעים ולא מוכנים להציג את הבגדים שלהם ללא עקבים גבוהים. אבל בנות המין האנושי דווקא מחבקות את הטרנד ולעיתים תכופות ניתן לראות בחורות בשמלות מדהימות עם כפכפי אצבע שטוחות שעושות את כל ההופעה.
מה מתאים למי?
עקב סטילטו ועקב רחב וגבוה
המכורות לסטילטו ולעקב הרחב יותר שחזר אלינו השנה עם טיפונת פלטפורמה מקדימה, יטענו שהם מתאימים לכל לוק. והאמת, הן די צודקות. העקבים הללו מושלמים למראה ערב אלגנטי של שמלה או חצאית, כמו גם למראה לא מתאמץ של ג'ינס צינור דקיק, גופיה וז'קט. לבחורות מלאות במיוחד כדאי להימנע מהסטילטו העדין שיראה כאילו קורס ונבלע. מוטב להן ללכת על העקב הרחב יותר.
עקב פלטפורמה ורוקי
כאמור, הפלטפורמות מאופסנות העונה לטובת מראה עדין ובובתי יותר. למי שבכל זאת לא מוכנה לוותר, עדיף לנעול אותן עם מכנס מתרחב (אם כבר סבנטיז, אז עד הסוף) או שמלה שמגיעה עד הרצפה. כך תוכלנה ליהנות מהיתרונות מבלי להתבאס מהחסרונות. למי שמעוניינת בשמלה או מכנסיים 3/4, עדיף לעבור לעקבי הרוקי המעודנים יותר. לא מומלץ לבחורות בעלות רגליים רחבות מדי, שכן זה יהפוך אותן לגסות יותר, וגם לא לבעלות רגליים רזות מדי, כך יתקבל מראה לא מחמיא של גפרורים מהלכים.
עקבונים
העקבונים הקטנטנים נותנים את האופציה המעולה: ללכת עם ולהרגיש בלי. הם נותנים הטיה מסוימת לגוף ומעניקים לרגל מראה בובתי, נשי ועדין. אפשר לנעול אותם ממש עם הכל. מושלמים לבנות גבוהות שלא רוצות לטפס גבוה מדי, אך בכל זאת מעוניינות להיראות אלגנטיות וחגיגיות.
עקב בובה נמוך
עקבי הבובה שנכנסו לא מזמן לחיינו בצורת מוקסינים או נעלי סירה עם חרטום עגול או מרובע, נועדו לשרת בעיקר את הטרנד הגברי שרץ כאן. לכן, הם יתאימו במיוחד בשילוב עם מכנס מחויט, וסט וז'קט ופחות בשילוב של שמלה או חצאית. בגלל שמדובר בעקב יציב ולא גבוה, יתאימו לכל גוף.
עקב שטוח
ובכן, הגבוהות שבינינו יכולות להשתולל איתם בשילובים מדליקים עם שמלה, חצאית או מכנסיים. הנמוכות, איך לומר זאת בעדינות, עדיף שימתינו בסבלנות עד יעבור זעם ושלא ייקחו חלק בטרנד
