אמצע הלילה.
רעש עצום, רעם לפתע ניער אותי משינה עמוקה.
התעוררתי בבהלה, ואתה שכבת לצידי לא הנדת עפעף, ישנת כמו מלאך כמו תינוק.
הבטתי עלייך, בזמן שבחוץ הרעמים הברקים והגשם יוצרים מלחמה.
לא מפחדת כלל, לא נבהלת, ישן לידיי מלאך, מי יגן עליי יותר טוב ממך.
זזתי קצת אחורה כדי להביט על כולך.
נראה מהרהר, על מה אתה חולם אני תוהה. אני מקווה שעליי זה בטוח.
איך, אני שואלת את עצמי איך זיו פניו של אדם ישן , אדם שכה חשוב בשבילי, יכול לגרום לי להרגיש הכי רגועה ובטוחה בעולם.
אולי זה מפני תמיד גרמת לי להרגיש כך.
תמיד גוננת עליי, למרות שלפעמים קצת יותר מדיי, היי נזקף לזכותי לא פעם שאני יודעת להסתדר.
אני ממשיכה להביט בך, ולמרות התשישות והעייפות שלי, העיניים שנלחמות איתי להעצם אני לא רוצה להפסיק.
מרגיש עבורי כאילו זו הזדמנות אחת ויחידה שלא תשוב להביט עלייך.
לדעת להרגיש אתה כאן איתי, זה לא ייאמן.
אתה כל כך רגוע, ליטפתי את הלחי שלך בעדינות, לא הרגשת,שמחה שלא התעוררת, אתה עייף תשוש עבר עלייך יום ארוך.
הלוואי שהבוקר לעולם לא יעלה, והרגע הזה ישאר.
כיסיתי אותך היטב, טיפש שכמותך, תמיד מסתובב בחורף עם חולצה אחת, זה לא מספיק!! אתה רוצה לחלות לי??..
התקרבתי אלייך חיבקתי אותך וחיממתי אותך עם הידיים שלי.
בעדינות לאט, כדי שלא תתעורר.
לחשתי לך באוזן, "אני אוהבת אותך".
הוספתי להביט עלייך, אתה כל כך יפה מבחוץ במבט חטוף, ואז במחשבות שעולות עלייך, אתה הרבה יותר יפה מבפנים, או שמבחוץ..או שניהם ביחד, אתה פשוט בנאדם מדהים.
התחשק לי כל כך לזמן את אלוהים לשיחה, להגיד לו תודה ענקית שנתן לי להחזיק באוצר כמוך.
לספר לו את כל הדברים הטובים עלייך [אין רעים], אבל זה טיפשי אתה פרי יצרו, מלאך שלו. מי כמוהו יודע את הדברים שאתה עושה והבנאדם שאתה, שמורה לך חלקה בגן עדן.
אני מחייכת.
הלוואי ולא תלך ממני לעולם. הלוואי והייתי יכולה לצלם את הרגשות שלי ולהראות לך אותם, קשה להמחיש קשה לומר.
המילים כה קטנות בשבילך, המעשים כה פשוטים.
אבל עבורך זה עולם ומלואו, אני יודעת זאת כי אתה תמיד מחייך ואומר "יווו תודה ונותן נשיקה", על כל דבר פשוט, הייתי מכינה לך אוכל דבר בסיסי פשוט, טבעי
תמיד ידעת לחייך לומר תודה ולתת נשיקה. כמה שאתה מעריך כך גורם לי לרצות להעניק לך יותר.
וואיי אתה ישןןן ובא לי לחטוף אותך כמו שאתה לאי בודד, שם לא נצטרך לחשוב על הזמן שנותר לנו יחד עד שכל אחד יפנה לעיסוקיו ותהיה רק שלי.
מחשבה זדונית עברה לי בראש, והיא חלפה בדיוק כשנשמת עמוקות.
נאנחת, אולי עובר לך בחלומות מה שעובר לי בפנטזיות. אולי??..
אור הירח מצליח לחדור מבעד לחלון ומאיר בדיוק על פנייך. כולך צבוע באור כחלחל. כל החדר חשוך ורק אתה מואר.
כמו סמל, רמז, כאילו אלוהים מאיר עלייך מושך אותי אלייך.
אני כל כך עייפה, אבל לא מלהביט בך.
נראה כאילו עבר רגע מאז שהתעוררתי מהרעם העצום, אבל בעצם עברו שלוש שעות.
האור הכחול נעלם ממך, והחדר מתחיל להתמלא אור.
התקרבתי אלייך לחבק אותך, ולחזור לישון.
נשקתי לך וחיבקתי, עכשיו הכל מושלם, רק שלא תלך ממני.
נרדמתי...
לאחר זמן מה שמעתי רעם עצום, אבל לא התעוררתי, לא פקחתי את עיניי אפילו. אני בטוחה לא?
אבל הרגשתי בלב, שהתעוררת ואתה מביט בי.
שמעתי שהתקרבת אליי ולחשת באוזני "אני אוהב אותך".
זה היה לילה מקסים,
הוא היה חלום?...או שמא מציאות....
וואי יפה..... את כותבת ממש יפה!
יואוווו
מהממםםם
ממש ממש אהבתתיי..
=]
מרגשששששששששש
אהבתי נוראאא
והכתיבה שלך פשוט מדהימהה
תמשיכי לרשום תמידדד
מור'צי 😊
גרררר איזה זיכרונות ! את כותבבבת מדהים! הלוואי עליי להגיע לרמה כמו שלך !
וווווווואי מהמממממממם😊
את כותתבת ממרגש וסוחחחחחף;;,!!!!!
תממשיכי לכתוווווב [ # !! ]
רמה גבוהה כמו שלי? אני ממש לא כותבת ברמה גבוהה.
תודה רבה 😊 😁
