הנשיקה הראשונה עם האחד שלי

"אתם יכולים בבקשה לתת לנו רגע ולהשאיר אותנו לבד?" אמר שי, וזה כל כך הלחיץ אותי. כי ידעתי מה שיגיע, פחדתי מאינטימיות, לא רציתי שכל הרגש הענק הזה יצא לאור ושוב אני אהיה חשופה לפגיעה.
היה כל כך קר, זה נראה לי דיי חמוד בעיניי שחברים שלו יוצאים החוצה לטיפות הגשם בשביל שנוכל לדבר כמה דקות ברכב לפני שאנו נפרדים.
"נו?" הוא אמר בקול מתוק ועדין,"מה" עניתי מנסה להשאיר את התמימות כדי להמנע מאי נעימות. "את לא מתכוונת לתת לי נשיקת להתראות?". שתקתי.
אוחח, כמה קשה זה להלחם בעצמך, כ"כ רציתי אבל הביישנות שיתקה אותי. הלב שלי פעם בחוזקה,בערתי מחום ובחוץ סערה.
"אין לך אומץ" הוא צחק ועשה פרצוף של אדם מתוחכם. לשבריר שניה חשבתי, לי אין אומץ? חהה אני יראה לו , אני יפתיע אותו.
הוא נשען אחורנית, כאילו ולא ציפה לכך, לא היה מוכן.
קמתי מהישיבה השפופה שהייתי בה והתקרבתי במהירות לשפתיו.
ונישקתי אותו. זו לא היתה נשיקה עם לשון, עצמתי עיניי. יכולתי להרגיש עליו שהוא היה מופתע.
נשיקה על השפתיים נעימה, שפתיו הרכות היו כ"כ נעימות התאימו לשלי.
לא הבנתי איך התגלגלה הנשיקה התמימה הזו לכאורה להיות נשיקה חושנית.
בשבריר שניה הוא הניח ידיו על לחיי פתח פיו לשונו ליטפה אותי,ונישק אותי בעוז. ואני נסחפתי, ונסחפנו...זה הרגיש כ"כ נעים.
נישקתי גברים בעבר, אבל הרגשה כזו לעולם לא חוויתי.
וזה מרגיש שלא משנה כמה אנסה להסביר לעולם לא אצליח לתאר את מה שהרגשתי.
בעודו מנשק אותי,ולשונו עושה תהפוכות בפי, הרגשתי הרגשה חמימה בבטן כמו סוכריות קופצות.
הוא מלטף את שפתיי בעודי מריחה את ריח הגוף המשכר, ריח שרק רציתי להריח כל הזמן שילווה אותי.
נעלמנו מהעולם, לא יודעת איך זה קרה איך להסביר את זה. לפתע הכל פסק ורק הוא ואני היינו.כאילו ולא ירד גשם, ושחבריו לא עומדים בחוץ מטרים ספורים מאיתנו. נשיקה שארכה כשתי דקות.לסוף הפסקנו. הבטנו בעיניים מספר רגעים, והמבוכה עלתה.
הורדתי את הראש, והוא בהה בנקודה באוויר כמו מהופנט זומבי.
לא ידעתי מה לומר, זה היה כ"כ מוזר, הנשיקה הראשונה שלנו.
גימגמתי, לא יודעת למה חיפשתי דרכים ללכת משם ומהר, הייתי כה נבוכה, כאילו וחשפתי לו את כל רגשותיי.
"אה..אה...הא..לא אמרת שלום לאנה ללכת לקרא לה" (אנה חברה שלי, ידידה שלו), לא הבנתי מדוע העלתי אותה באותו הרגע, זה לא עניין אותי ואותו, רק רציתי להתחמק מאי הנעימות היה היתה רק תירוץ עבורי.
הוא ענה לי במכניות "אה..כן כה..כן" המשיך לחשוב ולהביט באותה נקודה. התקרבתי לדלת לצאת, הוא אחז בידי ואמר "הייי לאן את הולכת אל תלכי" הבנתי שהוא לא הקשיב,. צחקתי. זה היה דבר רומנטי ביותר, דבר שהוא עשה בחוסר מודעות ואחד הדברים שלעולם לא אשכח. הוא התבלבל אחרי נשיקה,שכח. הוא היה בעולם משלו עולם שאני לא רציתי לצאת ממנו. אבל יצאתי כי כך הייתי אז, משאירה אותו באוויר והולכת, לוקחת צעד קדימה ועוד שניים אחורה. בכל זאת יצאתי וקראתי לאנה.
השארתי אותו שם, עם רגש עצום,מבולבל אחרי נשיקה נועזת, המום.
קראתי לאנה "כנסי שי רוצה לדבר איתך", כמו פחדנית. אנה נכנסה פנימה ודיברה עם שי.
יצאתי החוצה לשני חבריו ודיברנו, בעוד טיפות הגשם מתחילות להתחזק.
הם מדברים איתי על אה ודה, ובאמת שלא הקשבתי לא הייתי שם. הייתי כמה דקות אחורה בנשיקה שהסעירה כל חלק בגוף שלי.
לא הבחנתי כשהטיפות הפכו למטר והתרטבתי, שי קרא לנו להכנס פנימה.
הוא דאג לייבש אותי ודאג שלא התקררתי, אבל הוא לא הבין כמה חמים היה לי בלב, בזכותו.
הם החזירו אותי הביתה, חברה שלי חזרה לביתה, חברים של שי אל ביתו.
לא הפסקתי לחשוב על אותה נשיקה. כמובן שהיא הדירה שינה מעיניי והעצימה את הרגש הענק.
מכירים את זה כשאתם יודעים לפי נשיקה שזה "האחד" אז זאת היתה נשיקת הוודאות המדהימה ביותר בכל חיי. שי האחד. היחידי שהצליח לגרום לי להרגיש באוויר.
לא שכחתי אף רגע מאותו ערב נפלא, על אף מזג האוויר העכור.
אני גם לעולם לא אשכח.
את הנשיקה הראשונה שלי, מהאהבה האמיתית שלי.