הזמן הוא התרופה [?!]
סוכות עכשיו, זה שנתיים
שנתיים מאז שנפל עליי מלאך משמיים
אתה.
בהתחלה זה כלכך לא היה בכיוון, זה היה ידידים נטו.
אני התמכרתי למתיקות שבך, וזה הפך לאדישות. ואני עוד מכורה.
לא מבינה למה
אולי אתה מנסה לזרז תתהליך, שאני ירד ממך כבר
כי גם אני רוצה את זה.
אחרי כל מה שהיה, אחרי כל מה שעברנו..
זה הורס, ויבוא יום שלי זה ימאס
כמה עוד אוכל לסבול את היחס הזה ממך?
כמה אוכל לתת לך ולקבל בחזרה כ-ל-ו-ם?!
אני עוד אוהבת אותך, ואמרתי לך שאני גם תמיד אוהב.
כי זה הגורל שלי, כנראה
אם זה השתפר[?!] כן!
זה היה מצב של אובססיה, משהו פסיכולוגי, הרבה מעבר לקשר נורמלי
כל מילה שניה שלי הייתה עליך, והחלומות בלילה
רק רוצה אותך, כל הזמן, בכל מקום, בכל הזדמנות
24 שעות !
אבל עכשיו? עכשיו זה כבר לא ככה..
אבל לא בגללך, בגללי.
היחס הזה שלך לא עזר לכלום, הוא הגביר אצלי שנאה, אבל לא הוריד תאהבה
אמרתי לך שתשאיר לי את החלק הזה, ולא הקשבת לי
בייב כל היחס הזה זה מסכה אחת גדולה
אתה לא כזה אני מכירה אותך כבר, וזה אבוד!
אתה לא עושה דבר מלבד לפגוע בי, עוד ועוד
זה התעללות מה שאתה עושה, אתה יודע?
הכרתי אנשים חדשים, והמצב אותו מצב
נפתחתי קצת יותר, באמת שניסיתי
אני עוד אוהבת אותך.
אז.. למרות הכל
=הזמן הוא תרופה?!#=





