היא קראה את המכתב שוב ושוב והדמעות לא הפסיקו לזלוג..
כל הזיכרונות מהעבר חזרו אליה.. שברו את ליבה התמים לרסיסים.
היא לא יכולה יותר לסבול את הכאב המר הזה. הוא עזב אותה.
הבנאדם היחיד שהחזיק אותה חייה עזב.
אבא ואמא שלה נפטרו אחרי תאונת דרכים קשה.. והוא הציל אותה.. היא גססה, אבל הוא היה שם ותמך בה.
כל אותם הרגעים בבית החולים.. וכששמעה שהוריה נפטרו הוא היה איתה..
והתאהב בה. והיא התאהבה בו..
היא נשלחה לפנימייה וחיה שם... וכל שבוע הייתה הולכת לבקר אותו..
לא היה לה כלום מלבדו: לא חברים.. לא משפחה..
הוא עזב אותה. הוא אמר שהוא לא יכול להיות איתה יותר.
כל חייה הורודים התהפכו. נהיו שחורים. יותר שחורים מקודם.
היא ידעה שהרגע הזה יגיע מראש. בגלל זה רצתה שינתקו אותה ממכונת ההחייה. זאת שהחזיקה אותה בחיים מראש. אבל לא! הוא עמד לצידה והחזיק אותה בחיים. והיא החליטה לקחת את הסיכון..
אבל היא ידעה שזאת תהיה טעות, טעות מרה.. והוא עזב. הוא באמת עזב אותה.
היא ניגבה את עיניה.. ונשמה עמוק. צריך ללכת להופיע...
היא עלתה על הבמה.. החלק שלה בהופעה של בית הספר היה לשיר את השיר "הקיץ האחרון"..
היא החלה לשיר כאשר שומרת את הדמעות בפנים ומשתדלת לא להתפרץ מול כולם...
"זה הקיץ האחרון שלי איתכם.." חשבה לעצמה.. מילה אחר מילה.. נכנסה אל ליבה כמו סכין.
"עם הגשם הראשון אני העלם. דמעותיי יזרמו במורד הרחובות בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות..
אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות! כי השמיים גדולים והדמעות קטנות.. תעצמו את העיניים כל גשם ראשון ותחשבו.. עלי"
היא הדהימה את הקהל בקול שלה.. וברגש שבקע מתוך השיר. כל התלמידים שבפנימיה שמו לב אליה בפעם הראשונה..
כשסיימה לשיר חזרה אל החדר בריצה והחלה לשיר את מילות השיר שוב ושוב.
היא לקחה את המכתב ושרפה אותו..
נכנסה לחדר האמבטיה ומילאתה את האמבטיה עד סופה..
דבר אחד היא לא ידעה. שהוא עזב אותה בגלל שהוא פחד... אם רק הייתה מדברת איתו...
אולי זה לא היה קורה.
מעלףף..
וסליחה שאני מגיבה רק עכשיו..
כי קודם כשקראתי האינטרנט הדפוק שלי התנתק..
אז לא יכולתי להגיבב..
אבל את כותבת מדהייםם..
וממש מרגשש..
פשוט מושלםםםםםםםםםםםםם
זורי כל מה שאת כותבתתת
כזה מדהיםםםם
אהבתי נוראאאאאאאאאא
אל תפסיקי לרשום לעולםםםםםםם
לפ יווווווווווווווו
הכי שישששששש
מור'צי 😊
יואו
מ ד ה י ם
זוווהר זה פפשוטט מהמםם
כל כך אהבתתיי
תמשיכיי לכתוב בובה,
התגעגעתתיי לכתיבה שלך!
מוואה עננקיתת
תודההה בנותתת אוהבת אתכן המונים המונים המונים!!
אני כותבת כשיש לי השרעה חחח לקחתי קצת מהחיים שלי ושיניתי את זה בצורה מוגזמת ואוספתי כמה דברים 😊 כשרע תמיד יוצא משהו טוב מהכתיבה חח
חפרתי 😊
-זוהר-
