=-= מאבדת שליטה =-=

וואהה וואוה
עעחעח חמודיםם
אאלההה המשךך ((:

איזה כישרוןןןן
תמשיכי בובה 😊

ה=מ=ש=ך

מאבדת שליטה - פרק 6

" אני אוהב אותך " הוא אמר לי פיתאום.
" מה?" הייתי בהלם..
" אני אוהב.."
" שאלללוםם לכם :] " שמעתי את ליאור מאחורינו
'לעזעזל היא תמיד מפריעה ' חשבתי לעצמי.
" הפרעתי לכם?" היא פיתאום אמרה כששמה לב שאנחנו שותקים ומסתכלים עליה
עשיתי לה פרצוף שתילך, והיא הלכה.
' סוף סוף ' אמרתי לעצמי.
" אז איפה היינו?" אמרתי לו.
" בזה שאני אומר לך שאני אוהב אותך.."
" מה באמת?"
" כן.. זה מן אהבה ממבט ראשון.."
" אה וואלה.. אני לא מאמינה בזה"
" אני כן " הוא אמר והתקרב כדי להביא לי נשיקה
אבל אני? התחמקתי.
קמתי מעליו והלכתי.

חזרתי לכיתה , כל השיעור הייתי בעננים.
עד שפיתאום ניזכרתי בסער.
' מה אני יעשה איתו לעזעזל? חשבתי לעצמי.
מרוב כל המחשבות שמתי את הראש על השולחן ונירדמתי..

" קומי קומי כבר.." שמעתי צעקות.
פתחתי את העיניים וליאור הייתה לידי.
" אויש קרציה מה יש לך תני לישון"
" חח זה לא הבית שלך פה.. יאאלה בואי החוצה ונדב רוצה לדבר איתך הוא אומר שזה חשוב"
" אה אממ טוב אני באה" אמרתי במהירות ויצאתי אחריה מהכיתה.
נדב ישב על הספסל ליד השכבה שלנו
התקרבתי אליו..
" אני.. אני מיצטערת על מקודם"
" לא זה בסדר.. אני מבין, את לא ממש מכירה אותי בשביל הדברים האלה."
" כן צודק,לא היית צריך לעשות את זה" אמרתי לו, וכל כך הצטערתי שלא נתתי לו לנשק אותי.
ממש נידלקתי עליו!
" טוב אממ אני הולכת.. אני צריכה לדבר עם מישו. ביי " שיקרתי.
התרחקתי מימנו והלכתי לשכבה של י'א.
שם ראיתי את בר הסתומה,עם החברים שלה.
היא הסתכלה עליי במבט רצחני ובאה אליי..


תגיבו..
סורי שזה קצר... 😊

נונהה....
חחח רק רציתי להגיד לך שאת כותבת סיפור בערך על החיים שלי...או יותר נכון שהיו לי עד תחילת כיתה י'...חח כל מה שלה קורה בי' לי קרה בט'..ככה שאם את נתקעתת..דבריי איתי...=]]
וחוץ מזה הסיפוור שלךך מהמםם...לך יש כישרון ואני רוצה המשך ומהר..!
אוההההבתת המוון

פררקק מעלללףף..

רוצה המששך.#!1..

תמישכי$!..

סיפור מווששללםםם

מחר אני שמה המשךך =]
סורי על העיקוב חחיחי

וואי י'מוכשת ראיז ה יופי

פרק 7.
היא התקרבה עוד יותר וברגע שהיא הייתה קרובה מידי לא השטלתי על עצמי והעפתי לה כאפה.
אחת החברות שלה באה לעזור לה והלכתי איתה מכות
" בואננהה יסתומהה על תגעי בהה"
" את אל תגידי לי מה לעשות " צרחתי עלייה.
התחלתי לשרוט אותה והיא התחילה לבכות
היא התרחקה מימני
כולי הייתי בעצבים, התרחקתי מהמקום והלכתי למאחורי הביצפר.. ישבתי על הדשא והוצאתי סיגריה.
התחלתי לעשן עד שמישו בא מאחורי ועצם לי ת'עיניים
" כן מי זה?" אמרתי בשקט אחרי שכבר נירגעתי.
" עמית.. מה ניסגר איתך?"
" כלום."
" תעיפי ת'סיגריה המטומטמת הזאת" הוא אמר לי ולקח את הסיגריה מהיד שלי, זרק אותה הכי רחוק שיכל וחזר אליי.
" מה אתה עושה?? מה אתה מטומטם? אתה לא רואה שאני עצבנית?"
" לא מעניין אותי.. את לא תעשני ותסכני את עצמך ביגלל זה"
" טוב עמית אין לי כוח להטפות המוסר המרגיזות שלך" אמרתי לו והסתכלתי עליו במבט רציני.
" אויש נו.. את יודעת שאני אוהב אותך " הוא אמר וחיבק אותי.
למרות הכל, בכל זאת אני אוהבת אותו.
נישארנו שם עוד קצת ודיברנו על מה שקורה עד שהיה צלצול.
ניכנסתי לכיתה ולשם שינוי למדתי כמו שצריך.
כשהסתיים יצאתי מהר מהכיתה ומיהרתי לצאת מהשער לפני שליאור תגיע.
היא הילדה האחרונה שהיה לי כוח אליה.

הגעתי הביתה, הביתהיה חשוך.. הדלקתי ת'אור ועליתי לחדר שלי
זרקתי ת'תיק על הרצפה ..
כל כך הייתי עייפה, שכבתי על המיטה ונירדמתי.

צלצול הפלאפון העיר אותי.
אני : הלו?
...- יפה שלי..
אני: מי זה? אין ליכוח לצחוקים
..- זה תומר.. מה המצב מתוקה שלי?
אני: תעזוב אותי בשקט !
אמרתי בעצבים ניתקתי וזרקתי את הפלאפון על השולחן.
' הוא.. הוא חזר.. ' אמרתי לעצמי והתחלתי ליבכות.
לא יכולתי יותר, פחדתי שהוא יבוא ויעשה לי משהו.
לקחתי את אחד התיקים שהיה לי בארון והכנסתי לבפנים בגדים,אוכל,בושם וקרמים.
הכנסתי קצת כסף תיקנתי את הפלאפון והכנסתי גם אותו.
רציתי ליברוח מהבית..
נימאס לי, אין לי טעם להישאר פה.
ירדתי למטה בשקט ואז.....

תגיבווו.. סוריי שלא שמית בכל הימים האלה.. לא הייתי פה

מדהים ברמות!
תכתבי עוד פרק עכשיו!!
בשבילי!

😕

אממ התחשק לי להמשיך את הסיפור הזה,
חברה שלי הזכירה לי שהוא קיים בכלל .
במקרה היה לי זמן פנוי ואני ממש אוהבת את הסיפור הזה [ :
מקווה שתגיבו לו בכלל . . .



...: " תגידי לי מותק, מה את חושבת שאת עושה? "
הסתובבתי לאחור, ראיתי את בת דודה שלי בת ה-19,מירב, מסתכלת עליי .
לא ידעתי מה להגיד לה,
מירב: " אני מחכה לתשובה. "
אני: " מה את עושה פה? " עניתי בכעס , עצבן אותי כל כך שהיא באה ומפתיעה אותי ככה מאחור .
מירב: " רבתי עם החבר שלי , אמא שלך הסכימה לי לישון פה היום . "
אני: " טוב, ביי "
מירב: " חכי. " היא אמרה והלכה אחריי.
אני: " נו מה מירב אני רוצה ללכת "
מירב: " בואי למרפסת אני רוצה לדבר איתך. "
אני: " אבל.. "
מירב: " שום אבל , בואי וזהו . "
אני: " טובב " אמרתי בעצבים , הנחתי את התיק ליד דלת המרפסת ויצאתי אחרייה. היא הוציאה סיגריה מתוך הקופסה שאחזה בידה והדליקה אותה. רציית גם, אבל ידעתי שהיא לא תיתן לי .
אני: " תביאי לי גם. "
מירב: " מה? "
אני: " סיגריה "
מירב: " אמא שלך תהרוג אותי, אני מוותרת על זה . ממתי את מעשנת ? "
אני: " לפני הרבה זמן. "
מירב: " וככה את לא מספרת לי? "
אני: " לא "
מירב: " למה לא? "
היא כל כך שיגעה אותי, רציתי להגיד לה להפסיק. לא יכולתי לשמוע אותה יותר. רק רציתי לברוח מפה כדי שהוא לא יוכל למצוא אותי . ידעתי שהתקופה הזאת הולכת להיות רעה במיוחד עם אני לא אלך למקום רחוק .
אני: " תעזבי אותי טוב ? "
מירב: " למה את רוצה לברוח? .. "
אני: " א.. אני לא מנסה לברוח .. למה ניראה לך? " אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ אבל היא מכירה אותי טוב מאוד וכבר ידעה שאני מתכננת משהו.
מירב: " תסתכלי לי בעיניים עמוק ותגידי לי שאת לא רוצה לברוח. "
ניסיתי להסתכל לה בעיניים אבל משום מה? לא יכולתי .
מירב: " את רואה? ספרי לי. "
אני: " הוא חזר, הוא בטח יחפש אותי. "
מירב: " ניחוש קטנטן , זה תומר? "
אני: " איך את יודעת? "
מירב: " אל תשכחי שבתקופה שהכרתם אני הייתי לצידך.א ני מכירה את העבריין הזה. "
לא עניתי לה, משום מה כל הזיכרונות מהתקופה הקודמת חזרו אליי, לא ידעתי מה לעשות כבר.
הדמעות התחילו לרדת על פניי בקצב מהיר ,
לא רציתי שתיראה אותי ככה אבל זה היה מאוחר מידי. אפילו בחושך רואים את הדמעות שלי.
מירב: " את יודעת שהוא לא שווה את זה נכון? "
אני: " הוא לא , אבל מה אני יעשה? אנחנו נפרדנו ולכי תדעי מה הוא יעשה לי עכשיו . "
מירב: " מתי נפרדתם? מי נפרד ממי? "
אני: "א ני ממנו , הוא בגד בי. "
מירב: " נווו , ענית לעצמך את התשובה . הוא לא שווה את זה ! הוא זה שהפסיד אותך. "
אני: " אבל תומר הוא לא אחד ששווה להתעסק איתו בכלל . הוא בטח ינסה לנקום בי. "
מירב: " איך הוא בגד בך בכלל? "
אני: " יש אחת שלומדת בבית ספר שלי, כיתה י'א, כוסית כזאת, אחת שכולם מתים לזיין . אז, הוא כנראה היה שיכור באיזה מסיבה והיא הייתה באותה המסיבה ופשוט התחילה איתו והוא שכב איתה "
מירב: " איך גילית את זה ? "
אני: " היא סיפרה את זה לחברות שלה כמה ימים אחרי. אני הייתי לידה "
מירב: " כעסת שהוא לא סיפר לך את זה בעצמו? "
אני: " מאוד, חוצמזה הוא היה שיכור לפי מה שהבנתי והוא לא היה יכול לספר לי כי הוא לא זכר כלום . "
מירב: " איזה מעצבן זה אה? " היא ענתה . היא בדיוק סיימה לעשן את הסיגריה שלה . הריח הגיע לי לאף, כל כך רציתי גם. ידעתי שזה מה שירגיע אותי עכשיו .
אני: " מאוד מעצבן "
מירב: " טוב תקשיב לי עכשיו , אף אחד לא שווה את הדמעות שלך ובטח ובטח שלא תברחי בגללו . יש הרבה שיהיו לצדך עם יקרה משהו. במיוחד אני אוקי? " היא חייכה וליטפה את הגב שלי . היא נתנה לי מן הרגשת ביטחון כזו , חייכתי וניגבתי את הדמעות .
מירב: " אני חוזרת לחדר, אוי לך עם אני מחר לא יראה אותך בבית ויגלה שברחת. את מבינה ? "
אני: " אני לא אברח " אמרתי לה והיא הלכה. הייתי עוד כמה דקות בחוץ ואז נכנסתי פנימה בגלל שהיה לי קר .
נכנסתי לחדר, האור היה דלוק וזה קצת סנוור אותי כי הייתי ממש עייפה .
כיביתי את האור ,נכנסתי למיטה והתכסיתי . לא יכולתי להירדם יותר ,
למרות שניסיתי זה היה קשה כי חשבתי על הכל .
בדיוק כשבאתי לעצום את העיניים שלי שמעתי הודעה מהאיסיקיו .
קמתי מהמיטה, הדלקתי את המסך ופתחתי את ההודעה . זה היה מנדב .

=-=-=-
נדב – את פה מאמי ?
אני- כן נדב, מה קורה?
נדב- הכל מעולה.. תגידי בא לך תכף שנצא?
** הסתכלתי על השעון של המחשב. השעה הייתה 20:00 בערב **
אני – מה נעשה בחוץ ?
נדב- סתם נשב, נדבר.
אני- סבבה .. אבל לא יותר מידי מאוחר .
נדב- בכיף, תתלבשי ועוד 10 דקות תהיי בחוץ
אני- אחלה ביי מותק
נדב- ביי יפה שלי
=-=-=-=-
הוא התנתק, הסתכלתי כמה דקות על השיחה שלנו וקמתי מהכיסא הוצאתי מהארון ג'ינס בהיר, גופייה שחורה,חזייה ותחתונים ורודות ונכנסתי להתקלח .
עשיתי מקלחת קצרצרה של 5 דקות בערך ואז יצאתי. התנגבתי, התלבשתי, סירקתי את השיער, השפרצתי על עצמי מעט בושם והייתי מוכנה.
בדיוק עבר 10 דקות . הפלאפון שלי צלצל .
על הצד היה רשום" נדב " . חייכתי לעצמי ועניתי לו .
אני: " כן מאמי? "
נדב: " לחכות לך עוד הרבה? "
אניף " חח כמה זמן אתה כבר מחכה? "
נדב: " מספיק זמן כדי שאנשים שעוברים יחשבו שאני חלק מהספסל "
אני: " חחחחחחח מצחיק אחד, טוב אני באה. " אמרתי וניתקתי .
חייכתי לעצמי וירדתי למטה .
לקחתי מפתחות ויצאתי , נעלתי אחריי .
היה ממש שקט בחוץ, הלכתי עד לגן הסמוך וחיפשתי אותו , הוא ישב שם על אחד הספסלים . התקרבתי אליו, הוא שמע אתה צעדים שלי וסובב את ראשו . ישר כשבאתי הוא קם.
אני: " אני לא חושבת שאתה חלק מהספסל. " צחקתי והוא התקרב אליי, היינו צמודים אחד לשני והוא הביא לי נשיקה על הלחי וחיבוק. ישבנו שנינו על הספסל ושתקנו .
נדב: " מה קורה איתך? " הוא שבר את השתיקה בינינו ,
אני: " לא יודעת " עניתי .
נדב: " אני רואה עלייך שקרה משהו. את יכולה לספר לי את יודעת ... "
אני: "אני לא בטוחה "
נדב: " למה לא? "
אניף " סתם . . "
נדב: " נו , מה קרה? "
אני:" סתם , האקס שלי .. חזר ולך תדע מה הוא מתכנן לעשות לי "
נדב: " למה שיתכנן לעשות לך משהו ? "
אני: " אני נפרדתי מימנו "
נדב: " למה ? "
אני: " הוא בגד בי "
נדב: " נו , אז זאת בעיה שלו . זה הגיע לו . למה שיעשה משהו ? "
אני: " כולם אומרים לי את זה . אבל הוא עבריין, זה לא סתם . "
נדב: " למה היית חבר של עבריין בכלל? היית צריכה לחשוב שזה יכול להיות לך הרבה צרות בחיים . "
אני: "א ה צודק, אתה לא מבין כמה אני מתחרטת על זה. "
נדב: " אל תדאגי, לא יקרה לך כלום "
אני: " איך אתה יודע? "
נדב: " כי את איתי. " הוא אמר וחיבק אותי .
אני: " תודה על הכל .. באמת " חייכתי והוא חייך אליי בחזרה. הרגשתי כל כך מוגנת לצידו .
ישבנו בשקט שם , היה כל כך רגוע ושקט . כל כך נהניתי. אבל תמיד יהיה משהו שיפריע לכיף . צלצול הפלאפון שלי נשמע, הוצאתי אותו מכיס הג'ינס, על הצג היה רשום 'מספר חסוי ' . לא הייתי בטוחה עם לענות או לא . פחדתי שזה תומר,
נדב: " למה את לא עונה? "
אני: " גם מקודם התקשרו אליי מספר חסום. זה היה תומר, אני מפחדת . "
נדב: " רוצה שאני יענה? "
אני: " לא, עזוב. " אמרתי ובדיוק הצלצול הפסיק .
אני: " זהו .. אני מקווה שהוא לא יתקשר לפה שוב. "
נדב: " סבבה. חוץ מזה באמת שאין לך מה לדאוג. את איתי ואני אשמור עלייך . "
אני: " תודה " אמרתי ושמתי את ראשי על כתפו ועצמתי את עיניי.
לאחר כמה דקות הרגשתי אותו מלטף את ראשי, זה היה כל כך נעים .
נדב: " את עייפה? " הוא שאל ואני הנהנתי.
נדב: " את רוצה ללכת הביתה? השעה כבר 22:00 "
אני: " מה אתה רציני? " הרמתי את ראשי .
נדב: " כן, הזמן עובר מהר כשנהנים . "
אני: " יכול להיות וכן אני רוצה ללכת הביתה. אני גם עייפה וגם יש לי מחר בית ספר. "
נדב: " גם לי יש . בגלל זה שאלתי אותך " הוא צחק ואני חייכתי .
קמנו שנינו מהספסל והלכנו לכיוון הבית שלי . הוא ליווה אותי ממש עד לכניסה, הבאתי לו נשיקה והוא הלך . נכנסתי פנימה בחיוך ועליתי לחדר שלי .
נכנסתי מהר למיטה ונרדמתי. [:


--

ליאור: " את ניראת מוטרדת . . מה קרה? " היא שאלה אותי למחרת בהפסקה כשישבנו על החומה עם כל הח'ברה .
אני: " לא קרה כלום . "
לא רציתי לספר לה על תומר, לא היה לי כוח לערב אותה בכל זה .
ליאור: " נו תספרי לי . "
אני: " עזבי ליאור, באמת . " אמרתי לה והיא לא אמרה כלום יותר . הוצאתי סיגריה מהתיק, הדלקתי אותה ועישנתי .
כל הזמן חשבתי רק מה יקרה איתו וזה לא יצא לי מהראש. נדב הסתכל עליי כל הזמן הזה. גם סער, שישב עם ליאת אחת הידידות שלו מול החומה בה ישבתי עם כולם . ניסיתי להתעלם מכל המבטים האלה אבל לא הצלחתי .
נדב: " בואי איתי רגע מאחורה. "
אני: " טוב " אמרתי בשקט, הוא קם ושנינו הלכנו ביחד .
נדב: "א ת עדיין מוטרדת מהקטע של התומר הזה? " הוא שאל כשכבר היינו מאחורי אולם הספורט.
אני: כן, מאוד. " אמרתי בעצב. הוא התיישב על אחד האבנים ואני ישבתי עליו . הוא חיבק אותי. הרגשתי בהתחלה טיפה לא נוח אבל הבנתי שזה בסך הכל בסדר שזה ככה. אנחנו ידידים .
נדב: " תגידי , אין מצב שיצא בינינו משהו פעם ? " הוא אמר ולפי העיניים הבנתי שהוא כבר קלט מה התשובה שלי . לא רציית לספר לו שאני דלוקה עליו , ממילא לא הייתי בטוחה כל כך ולא רציתי לפגוע סתם .
אני: " אני לא בטוחה נדב. אני לא רוצה להשלות אותך. "
נדב: " אני מבין . . את באה לקפיטריה ? "
אני: " בשביל מה? "
נדב: " אני צמא. אני יקנה לשנינו פחיות שתייה מהמכונה . "
אני: " יש לי כסף , זה בסדר. "
נדב: " את לא צריכה לשלם , באמת . "
אני: " דיי נדב, אני לא רוצה להרגיש שאני מנצלת אותך טוב? "
נדב: " את לא מנצלת אותי "
אני: " טוב. " אמרתי, לא רציתי לריב איתו על זה, ממילא זה לא יתן שום דבר .
קמתי מימנו והוא קם אחריי. הלכנו לקפיטריה . הוא לקח 2 מטבעות של 5 והכניס למכונה והוציא לי ולו פחיות דיאט קולה . יצאנו מהקפיטריה וחזרנו לכל השאר .
לגמתי מהפחית באיטיות ונהניתי מכל שלוק . זה היה כל כך טעים .
קולה דיאט זה פשוט ה ח ו ל ש ה שלי [:
התיישבתי על החומה,
לפתע הרגשתי ידיים מחבקות אותי מאחורה. זה היה אלירן . . אחד הידידים שלי. אני מתה עליו[:
אלירן: " מהממת שלי , תביאי לי שלוק. ,
אני: " קח מותק " אמרתי לו והבאתי לו תפחית הוא לקח שלוק והחזיר לי .
אלירן: " מה המצב איתך נשמה ? המון זמן לא דיברתי איתך . "
אני: " אני יודעת . . פשוט, אין לי זמן כל כך . "
אלירן: " אה, אין לך זמן אליי? " הוא אמר ועשה פרצוף נעלב ואני צחקתי.
אני: " אין לי זמן כמעט לכלום, לא רק אלייך. "
אלירן:" חבל . בואי אליי היום "
אני: " איזה . . אתה יודע כמה עבודות אני צריכה להכין? "
אלירן: " באסה . " הוא אמר ואני ליטפתי את פניו .
פיתאום היה לי חשק לעוד סיגריה .
הוצאתי סיגריה מהתיק, באתי להדליק אותה אבל מישהו חטף לי אותה מהיד.
עמית: " אני אמרתי לך לא לעשן יותר נכון? " הוא צעק ולקח לי את כל הקופסה. לא יכולתי לסבול אותו יותר, נימאס לי מהדאגה שלו .
אני: " תחזיר לי את זה עכשיו !! "
עמית: " לא רוצה, אני ידיד שלך וזאת זכותי לשמור עלייך את מבינה? כבר דיברתי איתך על זה מלא פעמים ואת פשוט מזלזלת. "
אני: " כוסעמק איתך חתיכת אידיוט.. . " קיללתי אותו ופשוט הלכתי. . ובכיתי .

++ קוראת חדשה ++
הלמתי כמה םפרקים והפרקים מושלמים
ואת ממש ממש מוכשרת
ותגידי למה לא המשכת את הסיפור הראשון ??
מחכה להמשך 😊

אני ימשיך אותו . . הבטחה שלי [ :
פשוט לא יודעת, אין לי כל כך זמן ואיבדתי טיפה כיוון אבל אני אסיים אותו בכל מקרה .

וואו הסיפור הזה נכתב לפני המון זמן , אני בהלם בכלל שהצלחתי איכשהו להמשיך אותו .
אולי לא המשתכי כי לא היה תגובות ,
אבל לא נורא, אני יכולה עכשיו להמשיך .

?

נייס
תמשיכיי😊