הדמעה שעל עפעפיה של דפנה לא נותרה זמן רב. לאחר כמה דקות היא סוף סוף נפלה. העיניים הכחולות שלה הביטו עליו ושתקו. היא עצמה גם לא דיברה, רק הביטה עליו בעיניה הגדולות.
הוא רצה שהיא תגיד משהו, שתקלל אותו, שתצעק, שתוציא הכול, שתפגע בו עם איזה אמירה בוטה. אבל היא רק עמדה שם עם הגופייה השחורה והמכנס הקצר, עם הכפכפים העדינות ועם שתי הצמות החמודות שלה שהשוו לה מראה של ילדה תמימה. והיא רק עמדה שם ובהתה בו, וזה גרם לו לרצות למות במקום.
ולאחר זמן רב שבו המשיכה להביט בו מבלי לומר מילה, סוף סוף עלתה במורד המדרגות לביתה.
והוא התהלך ברחוב השחור, נכנס בסמטא הצרה ביותר שראה, שחוץ ממנורה עמומה אחת הייתה ערומה ממאור.
הרחוב עצמו היה ריק מאנשים ונראה כה בודד. אפילו כלבי הרחוב הסתתרו מתחת למחסה. בהתחלה, הוא לא הבין מדוע. אך מיד התברר לו שהם ניחשו לבד שבקרוב עומד ליפול גשם חזק.
ריח הסמטא גרם לו לסחרור מה והוא תהה לעצמו עם מה שעשה הייתה ההחלטה הטובה ביותר שקיבל.
"הלו?" ענה לו קול מנומנם כשהוציא את הפלאפון וחייג על מקשיו.
"חלי?" הוא ענה בקול צרוד מעט.
"מאור, מה קרה?" היא נשמעה פתאום ערה לגמרי. "עשית את זה?" הוסיפה בקול מהוסס.
"כן" מאור מלמל בקול יבש ומעט שקט, משום מה הקול שלו נחנק והוא הרגיש שהמילים לא יוצאות מימנו.
"אני לא שומעת..הלו? הלו?" חלי צעקה מעט.
"כן! כן..עשיתי את זה" הוא צעק לה בחוזקה.
שתיקה. שתיקה מוזרה מידי. נדמה היה לו ששמע את חלי מתנשפת בכבדות ואז נאנחת כאילו נפל עליה עול כבד.
"חלי?"
"אתה דפוק" חלי השיבה לו.
זה לא פגע בו כל כך. "עשיתי את הטוב בשבילה"
"וטוב בשבילה להיפרד מימך?" חלי אמרה בציניות.
"כן. אני לא אוהב אותה. אני לא מסוגל. את יודעת את זה" מאור המשיך לסוף הסמטא ומשם המשיך במעלה הגבעה לקראת ביתו.
"אתה לא משתדל לאהוב,אתה ישר קובע שאתה לא אוהב אותה." אמרה חלי. היא נשמעה נוקבת וקשוחה.
"מה פתאום" הוא סירב להודות בזה.
"עובדה שאף אחד מהקשרים שלך לא החזיק מעמד." היא העלתה נקודה נכונה.
שוב שתיקה. הפעם מהצד שלו, הוא ידע שהיא צודקת, שהוא באמת ככה ולא הייתה לו שום טענה כלפי זה. אבל משהו בתוכו רצה להגיד לה משהו אחר.
מאור הגיע לפתח ביתו והתיישב על יד הנדנדה, תוהה עד כמה זה ימשיך ככה. הוא פתאום חשב עד כמה
זה אירוני שבכל פעם שהוא נפרד ממישהי הוא מתקשר לחלי. הוא הכיר אותה לא ממזמן באיזה מסיבה שארגן אחד החברים שלו, ומאז הם ידידים. תמיד ידידים.
"אתה לא חושב שהגיע הזמן שתפתח בפני אנשים?" חלי לא חיכתה לתשובה שלו.
"הינה אני נפתח בפנייך" מלמל ופתאום עלה לו הארה.
"- זה לא אותו הדבר" חלי נשמעה מבולבלת.
"למה לא?" פתאום חיוך עלה על פרצופו ותחושת הדכדוך נעלמה מפניו.
"מה הכוונה?" היא נשמעה אפילו יותר מבולבלת.
מאור קם מהנדנדה בפתאומיות ורגליו נשאו אותו הרחק מהבית לכיוון ביתה של חלי.
כשהגיע, כולו מתנשף אמר "אני ליד הבית שלך, תרדי."
"מאור, השעה שתיים בלילה-" חלי נבהלה.
"תרדי, בבקשה." הוא ניתק את השיחה וחיכה לה שבמוחו מתעוררת תהייה האם זה נכון.
לאחר מספר דקות, היא ירדה כולה מבוהלת. מאור סקר אותה מכף רגל עד ראש וחייך.
"מאור?" היא הייתה חיוורת.
"אני חושב שאני מרגיש כלפייך משהו"
"אתה משוגע" חלי נופפה בידיה לבטל את זה והסתובבה כדי לעלות לביתה.
"חלי" הוא עצר בעדה. "זה אמיתי. אני לא צוחק. הרגע הבנתי שרק בפנייך אני מסוגל להיפתח"
חלי שתקה. היא נאנחה כמו שהיא כל הזמן נאנחת שמשהו לא מוצא חן בעיניה.
"אתה לא רציני, מאור." חלי תקפה אותו.
"איתך אני רציני" הוא הניח יד על ליבו כנשבע.
"אני לא יודעת מה להגיד לך" חלי הייתה אפילו עוד יותר מבולבלת.
"אולי כן?"
"אנחנו ידידים" היא אמרה בכהות חושים שהייתה מוזרה למאור. "אבל-"
מאור הביט עליה בעיניו הגדולות, מלא תקווה. "אבל?"
"אבל אנחנו לא ידידים. אנחנו יותר מזה." היא סיכמה לבסוף.
מאור הרים את עיניו כלפיה, הוא הביט על עיניה הירוקות שלא הוסיפו דבר, ועל קצה עפעפיה הייתה דמעה אחת של אושר שסירבה לעזוב, והוא נשבע שלא ייתן לה ליפול בחיים.
תגיבו לי זה חשוב לייי
מור'צי 😊
ייאאאאאא..
מאמי..
את כותבת מדהייםם..
ממש אהבתי..
וווואי מוורווש זה פשוט מדהים!
את כל כך מוכשרת, אין על הכתיבה שלך ב-ד-ו-ק. . .
מחכה לעווד כממה קטעיםם יפפים כאללה [:
אווווווהבת !
יאאאא.. מ=ה=מ=ם.#!
דיי.. איזה סיפור מ-ע-ל-ף..
באמת.. ריגשת אותי ממש.. איך שכתבת את זה..
הכתיבה שלך מ-ו-ש-ל-מ-ת.#!..
תכתבי עוד בבקשה.. זה מהממם.@!..
אוהבת.. 3>
יואווווווווווווווווו
מורצ'יייי מה זה השלמותתת הזאתתת ?@##$
אחחח איזה כישרוןןןןן !!
משום מה מזכיר לי משהו מהמציאות . . . .חח
איןןן ר=ק את מרגשת אותי ונוגעת בי ככה עם הכתיבה המושלמת שלךך !
כל כך מיוחדתתת ומקוריתת !
פשוטט כישרוןןןןןןןןן @!#@
אוהבתת אותךך המוןן מאמי
שלךךך ,
יפיתי 😊
טוניטה: תודה בובה על התגובההה ושמחה שאהבת😊
-=-2תאל!ש-=-: בתוששששששששששש יאוו איזה כייף
לראות תגובה ממל ובכלל
דעה שלךךך תודה ענקיתתת על הכוללללל ואני ישתדל לכתוב יותר
חיחיח לפ יווווווווווווווווווווווווו!!!!!
inbargirl: יאווו בובההה תודה על התגובה ועל פירגון
ועל הכולללל שמחה שהצלחתי לרגש
ואני יכתוב עודדד
תודה שובבבב מואהההה!!
יפיתי-דבירוש: יפיתוששששששש יפשליייי!!!
אין את כזאת מדהימההה תמיד יודעת לפרגןןן תודה על הכולל
בובהההה ושלא נדבר עלייך גם לך לא חסר בכללל!
חחח איזה מציאות אממ..אמממ... פ-ר-ט-י-ם.
שמחה שהצלחתי לרגש אותך
אוהבתךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מוצוווווווו
ושוב תודהההה ענקיתתת...
מור'צי 😊
מורצ'ייייייייייייייייייייי
מזההההההה? מזהההההההההה?
איזה יאפהה אמא איזה כישרון..
תמשיכי לכתוב חיימשליי
אוהבת אותך הכי בעולםם!
בר כהן 😊
koka15: ברוששששששששששש ברוששששששששששש !!!
תודה מאמי על התגובהההה גם לך לא חסר כישרון 😊
מואה ענקיתתתתתת תודההה שוב...מואה...
מוושללממת15: תודה על התגובה בובהה...
מור'צי 😊