אני לא יכולה והוא עושה טובה :\

😠 אז ככה,
יש לי חבר כבר עוד מעט שנה.. למי שמכיר את הסיפור שלנו הכרנו דרך האינטרנט ואנחנו גרים במרחק של כמעט שעתיים וחצי..

קיצר, אני לא יכולה לבוא אליו בגלל שההורים חושבים שאני קטנה לנסוע לשם לבד [בת 15]
והוא בא פעם בשבועיים עד חודש [בן 18] וגם בזה הוא עושה טובה..

האמת שנמאס לי מזה שהוא אומר לי "אם יהיה לי זמן" "אם אני יוכל"
ואני כבר לא יודעת מה לעשות..
כאילו פאקינגגגגגגגג אנחנו חברים1!!! ואיזה מן חברות זאת שנפגשים פעם במתאיים שנה..

אוףף זה מחרפן אותייי..
לפעמים אני כבר מתחילה לצעוק עליו והדבר היחיד שיש לו להגיד "את לא צריכה לזלזל בזה שאני בא אליך"
"אז אולי תבואי את" "תפסיקי לקטר"

נו נו נו אני כבר מתחרפנת..

הבנאדם מתכנן לטוס עוד שבוע לחו"ל לבערך שבועיים,
מה שאומר שמשני שעבר 28.8 לא ראיתי אותו ובוא נגיד לעוד 3 שבועות זה יהיה כמעט חודש[!!!]
וכאילו לבנאדם הזה זה בכלל לא מזיז..
הוא אפילו לא מציע לי להפגש לפניכן, וכשאני מציעה ?? "אם אני יכול שכמעט בטוח של-א! אז אני יבוא"

אוףףףףףףףףףףףף
תעזרווווווווווווווווווווווווו
ליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

😠