המדריך להחזרת התשוקה

כולכם חוויתם אותה פעם, אי אז בימים. התשוקה הבוערת, הלמות הלב, הרעד שמעיף הצדה כל דבר אחר, הדחף להיטמע זה בזה, עכשיו ומיד.

והיום? לא נעים להודות, אבל אצל רובנו זיכרון של זיון מעלף הוא משהו שראינו בסרט. מהפיג'מה שנוחרת לצדכם מזמן לא זינקה איזו חיית טרף, וגם אתם כבר לא בדיוק מעיין יצרים מתגבר. לא בקלות תתפתו להיפרד מתוכנית אהובה בטלוויזיה רק כדי לרפד בנשיקות את בן הזוג המוכר עד לעייפה.

נפילת מתח בתשוקה היא סינדרום זוגי שכיח. זה יכול לקרות אחרי חודש, שנה או עשרים שנה, אבל אין זוג שלא מועד לפורענות. זה לא אומר שהאהבה מתה. זה רק מסמן שהדלק, איך לומר, זקוק לתוספים.

אז מה באמת עושים כשאף פעם לא בא לך? "יבוא לך, יבוא לך", אמר אורי זוהר במשפט האלמותי מ"מציצים", וזה בדיוק מה שנדריך אתכם לעשות במהלך השורות הבאות. כל מה שצריך הוא אחד מכם שיתפוס פיקוד על חילוץ עגלת הרומנטיקה מבוץ השגרה. כל השאר עלינו. ולא, אנחנו ממש לא מתכוונים לדבר פה על בייבי דול שקוף ונרות ריחניים. מה שתקבלו כאן היא תוכנית פעולה מעשית, מפורטת ויצירתית, שתנחה אתכם צעד-צעד, מהכנת השטח ועד להשגת היעד.

הכול עניין של כימיה

"ההתלהבות מכל דבר בחיים יורדת, וזה טבעי", אומרת גילה ברונר, סקסולוגית מהמרכז הרפואי איכילוב, שסייעה לנו בבניית התוכנית. "גם ילד שמשחק בצעצוע חדש זורק אותו הצדה אחרי שלוש שעות. המין הופך לשגרה, אופי התשוקה משתנה. בתחילת האהבה הדברים קורים מעצמם, כמעט לא צריך להתאמץ, בהמשך התשוקה נעשית מתונה יותר. אנחנו מפרשים את המתינות הזאת כמשהו שהתקלקל, בעוד שזה משהו שהשתנה".

איך זה משתנה? בדיוק כמו שתחושת האהבה משתנה. יש לזה גם הסבר על רקע כימי: במאמר בשם "הרהורים על הכימיה של האהבה", שכתב פרופסור צבי נאור מהמחלקה לביוכימיה באוניברסיטת תל אביב, מצוטט ספרה של הלן פישר, "אנטומיה של אהבה". פישר מסבירה כי התאהבות מתחילה במולקולה קטנה הנקראת פנילאתיל אמין, שחוברים לה שני הורמונים שהם מעבירים עצביים: נוראפינפרין ודופמין. רמתם הגבוהה של הורמונים אלה במוח גורמת לתחושת התרוממות הרוח, שמוכרת לנו כשיכרון אהבה.

שלב 1: נקודת הזינוק


כך תאזרו אומץ להתחיל

כדי שמשהו יזוז פה, את הגפרור הראשון שיצית את האש אתם הולכים להדליק במגרש שלכם. וזה לגמרי לא פשוט: אמנם החלטתם לקחת יוזמה, אבל גם בכם, יש להודות, נגסה השגרה. לכו תלהיבו את הפרטנר המנומנם כשאתם בעצמכם די כבויים. ומי בכלל מבטיח שזה יצליח? אולי העסק כבר אבוד? אופס! את זה בדיוק לעצור, ומיד. מחשבות תבוסתניות ינופנפו מהשטח. איך? הנה כמה דרכים שיעזרו לכם ולהאמין בעצמכם:

• אל תצאו לדרך לבד. חפשו מסגרת, לאו דווקא בתחום המין: קורס להגשמת חלומות, סדנה לתרגול חשיבה חיובית, קידום תהליכי שינוי וכו'.
• שתפו חבר/ה טוב/ה בהחלטה, כדי לקבל תמיכה ורעיונות.
• ארגנו הרצאה בביתכם לחוג החברים הקרוב, שאותה יעביר מרצה בתחום של חשיבה חיובית. כך תשיגו לימוד באווירה של בילוי חברתי, וגם העובדה שזה יתרחש אצלכם בבית תהיה משמעותית להמשך.
• שנו משהו בחייכם. תמיד חלמתם לרקוד בלט בגיל ארבעים? צאו לדרך. חוג תופים, דיאטה, צבע חדש לשיער, שינוי קוסמטי - כל חידוש ילהיב אתכם ויביא משוב מהסביבה הקרובה. גם אם מדובר בשינוי מינורי, לכם הוא ייתן טעם של התחלה חדשה. הלהיבו את עצמכם, ובהמשך תצליחו לסחוף גם את בן הזוג. התלהבות היא דבר מידבק.



שלב 2: הכנת השטח



מה שקזנובה ידע כבר מזמן

השלב הזה, שאנחנו קוראים לו "המשחק המקדים-המקדים", נועד להכין את הקרקע לקראת השינוי, לכוונן מחדש את נימת הדיאלוג הזוגי ולשתול בבן הזוג את הציפייה למשהו חדש. המוקש: התלהבות יתר. ממש לא מומלץ להתנפל על בן הזוג המבוהל בביריות ובאזיקונים. התהליך צריך להיות הדרגתי, כדי שלא ייתפס כמלאכותי ולא אמין. איך עושים את זה? מקפידים על שלושה כללים:

בלי הכרזות: הצהרת כוונות על התוכנית המתרקמת עלולה להכשילה מראש. בשגרה ובשעמום צפונים גם יתרונות ונוחות, והחלטה על שינוי נתפסת כאיום על השלווה. בשלב זה השאירו את בן הזוג לא מעורב.

בלי למהר: אתם כבר להוטים לראות תוצאות, אבל דרוש זמן לשנות דפוסים. לכו צעד צעד, בלי קיצורי דרך. הצעד הראשון יהיה הרחבת הזמן המוקדש לזוגיות, שתהפוך אתכם משני קווים מקבילים, שחולקים משק בית משותף, ליחידה זוגית שיש בה חברות, בילוי, פינוק, חוויות משותפות ורגעים אינטימיים - לאו דווקא מיניים.

בלי מין: בשלב הזה הסקס עדיין מחוץ לתמונה. מתחילים בבילוי משותף, שבו ישתנו שני עקרונות: העיתוי והתוכן. אז נכון שאם מבלים בכיף וחוזרים בהרגשה טובה הביתה, מתעורר לפעמים החשק להמשיך את הבילוי במיטה. אבל זכרו, אתם עדיין בשלב ההסחה - לא מדברים על מין, אפילו לא במרומז, ולא עושים. כרגע רק מבלים זמן איכות זוגי: יוזמים ארוחת בוקר משותפת, הליכה על שפת הים, הצגה יומית, פגישת צהריים באמצע העבודה, בית קפה שמנגנים בו מוזיקה שאתם אוהבים, הרצאה שמעניינת את שניכם. העיקרון: פסק זמן מהחיים (ולהתחיל בקצר. שעתיים, לא יותר). המטרה: בניית חברות מחדש. למצוא זמן להיפגש, להקשיב זה לזה בלי שיפריעו לכם, להתעניין, לעשות דברים יחד בכיף. הרבה זוגות שנשחקו שכחו את העיקרון הזה.

"שלב הסחת הדעת יימשך כשלושה חודשים", ממליצה ברונר. "אפשר להתחיל בלטלפן לבן הזוג פעם ביום לשאול מה נשמע. לא להיבהל מהתגובה המופתעת, ולהגיד: 'סתם, התחשק לי לקשקש איתך קצת', או: 'אתה לא מאמין איזה דבר מצחיק שמעתי עכשיו'. פשוט לנהל שיחה קצרה". נדמה לכם שגם ככה אתם מדברים כל יום? תבדקו על מה. אם זה "מתי אתה מגיע הביתה", או "אל תשכחי לקנות בדרך..." - הקטינו את מספר הטלפונים לאחד ביום, ואת חלוקת המטלות דחו לאחר כך.

בהמשך שלחו מייל או SMS לבן הזוג, עם משפט קצר חביב ומחמיא. קנו לו משהו קטן וסמלי (קוביית שוקולד ארוזה, ספרון קטן, פרח אחד). הציעו עשייה משותפת (להירשם ביחד לחדר כושר, לחוג ספורט או לקורס בישול, לרחוץ ביחד את המכונית). דברו על תפקיד שנמאס לכם לעשות בבית, ובקשו להתחלף בשבועיים הקרובים (זה יהיה אחראי לסנדוויצ'ים בבוקר, וזו תוריד את הפח). אמרו: "בוא/י נשנה קצת, נגוון". זו הפעם הראשונה שתדברו על מה שקורה, בלי להזכיר את הפרויקט ולו ברמז.

הצעד הבא יהיה חזרה לרומנטיקה ולאינטימיות, וכאן נסו שיטות חיזור שכבר שכחתם: להסתכל בעיניים, להחליק ליטוף על הלחי, להחמיא על התספורת החדשה שלה, על איך הוא נראה טוב בחולצה הזאת, לשבח הישג שלו/ה בעבודה. אבל חשוב להיות כנים ולהימנע ממחמאות סתמיות.




שלב 3 סקס
רגע, חכו יפה בתור

כן, אתם כבר להוטים לראות איך זה עובד, אבל גם כאן מתחילים לאט ובקטן. בשלב הראשון: פעילות מינית שתזכיר לכם את התקופה שבה הכי רציתם להזדיין, אבל פחדתם מהריון. ובעברית קלה: גומרים בחוץ. המטרה: "פעם תורי ופעם תורך לאהוב", כמילות שירו של שלמה ארצי. האמצעי: מין בלי חדירה. כל אחד בתורו ישמש משרת/מעסה/מענג פרטי של בן הזוג, באופן חד-צדדי לחלוטין.



שלב 4 ומה הלאה?
כך תהפכו את בן הזוג למאהב

הצליח לכם? יופי. עכשיו איך שומרים על ההישגים לאורך זמן? "ממשיכים להנביט ציפייה ליום המיוחל", אומרת ברונר. מי שאוהב חדירה, יחכה ליום הזה. מי שיותר מדבר אליו היום של הפינוקים, יתענג על הצפוי לו. לשמור על שבירת השגרה ולהמשיך את מחוות החברות: הטלפונים היומיים, הפגישות, הבילויים, האינטימיות של ישיבה בצוותא יד ביד.