מעיין הקנאה

😁 [/B]שלום..סוף סוף כתבתי המשך ואני חושבת שהוא יצא די ארוך יחסית לאחרים..נוגוש מאמי אני מצטערת, אני יודעת שאמרתי שאני יכניס את כל המסיבה לפרק אחד אבל זה היה ארוך מידי ולא היה לי כוח..חח.. ביי לכולם , מקווה שתהנו...

התלבשנו , התאפרנו יפה יפה , סידרנו את השיער והינו מוכנות. לקחנו את הכסף ויצאנו לכיוון ההסעות.
הגענו אמרנו שלום לעדי וקורל, כפרה עליהן , חברות ממש טובות ועלינו להסעה.
פתאום ראיתי את ...


אני-" מה הוא עושה כאן?" אמרתי .
חן- "מי?"
אני-"הוא" אמרתי והצבעתי לעבר כיוונו של רועי שישב בספסל האחורי ודיבר עם כמה בנים משכבה יא'.
חן- "אוו..אממ..זו מסיבה של י' עד יב' אז אני מניחה שגם לו מותר להיות פה , את יודעת מדינה חופשית, וחוץ מזה למה זה מפריעה לך כל כך?" היא שאלה אותי והביטה בי במבט לא מבין.
אני- "לא יודעת אני פשוט לא אוהבת את הבן אדם, הוא נראה לי ממש מגעיל "
חן- "טווווובב...שיהיה" אמרה וגלגלה עיניים.
התיישבנו ביחד בספסל שליל ספסלן של עדי וקורל.
אני-" שלום לכן שוב, אגב שתיכן נראות מהמם היום.
קורל-" תראו מי שמדברת, מסתובבת לה פה כמו איזה כוסית וניראת כמו פצצה מהלכת!"
חן- " חח..מה זאת אומרת כמו כוסית ? היא באמת כזאת"
אני- "דייי, אני אסמיק"
עדי-"חח..אין לך במה להתבייש את באמת ניראת פיצוץ"
אני-"תודה רבה לכן" אמרתי וחייכתי
חן- " ואאיי עם תומר היה רואה אותך עכשיו.."
כשהיא אמרה את המילים האלה החיוך ירד מפניי, זה היה כאילו כל שמחת החיים שלי יצאה ממני בבת אחת.
אני- "אלווי" אמרתי והשפלתי את ראשי.
חן- " יו סליחה מאמי לא התכוונתי להעציב אותך"
אני-"זה בסדר, באמת" אמרתי וניסיתי לחיך, אך לשווא.
עדי-" את תראי שתיהני יפה מאוד גם בלעדיו, את לא צריכה אותו בשביל לעשות חיים"
אני-"כן" אמרתי וחייכתי חיוך קטן ועצוב.
קורל- "דיי, תתעודדי! מעכשיו מפסיקים לדבר על זה"
עדי- "נכון, די מספיק"
חן - "טוב יאללה בואו נשנה נושא"
אני- "טוב, תודה לכן אתן החברות הכי טובות בעולם ואני באמת לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכן!"
עדי- " נכון, את לא יודעת ואת גם לא תהיי צריכה לדעת אף פעם כי תמיד נהיה איתך!!!"
חן + קורל- " מסכימות איתה!"
אני- " תודה! " אמרתי והייתי הכי שמחה בעולם שיש לי חברות כאלה מדהימות!!!
שאר הנסיעה עברה עלינו בצחוקים ובדיבורים .
הגענו אל המסיבה , אמרנו שלום לכל החברות והידידים שלנו . פתאום אני רואה את שחר, הייתי בשוקקק!!! שחר היה אחד הידידים הכי טובים שלי עד כיתה ח' שאז הוא עבר לגור בפרדס חנה ועזב את בית הספר. ניסינו לשמור על קשר אבל זה היה קשה אז באיזשהו שלב הקשר התנתק.
אני- " שחרר!!!??"
שחר- " אלהההה??!!"
אני-" יווו אני לא מאמינה שזה אתה, שנים שלו ראיתי אותך, יאא ואיך גדלת!! אני בהלם. "
שחר- "אלהלווששש!! אני לא מאמין, גם את כל כך גדלת ויפית!!!
אני- " כן טוב, זה מה שקורה שלא נפגשים שנתיים "
שחר- "כן אה?"
אני- " חח.. מה אתה בכלל עושה פה?..אתה לא אמור להיות אי שם רחוק במקום נידח ומסריח שנקרא פרדס חנה?"
שחר- " אפפ.. עד פרדס חנה שמעת? חח..סתם. אבא שלי התפטר מהעבודה ובאנו לפה לכמה ימים כי הציעו לו פה משהו אז הוא בודק את האפשרות, מי יודע, אולי אם הוא יחליט שהוא רוצה את העבודה נעבור לפה בחזרה."
אני- " יא באמת?.. זה יהיה נפלא !! אה ורציתי לשאול אותך משהו, מה זה היה?..אה כן נזכרתי.. מתי בדיוק חשבת להתקשר אליי להודיעה לי שאתה בעיר??????!!!!!!!!!!! "
שחר- "אהה מצטער , פשוט רק היום הגענו ולא היה לי כל כך זמן.
אני- " טוב לא משנה העיקר שנפגשנו"
שחר-"כן, תאמת לא ציפיתי לפגוש אותך כאן"
אני- " מה זאת אומרת?..אני אי פעם החמצתי מסיבה כלשהי ?!!"
שחר-" אממ..לא, לא שזכור לי חחח.."
אני-" שאלה רטורית יא דפוק!"
שחר-"טוב אני רואה שלא השתנת בכלל"
אני-" חח..חכה שנייה.." אמרתי והסתכלתי אחורה, "חן, עדי ,קורל, בואו!!!"
שחר- " מה גם הן כאן"
אני- "בטח ! אני לא הולכת לשום מקום בלעדיהן"
שחר-"חח..כמו תמיד"
חן- " הופה , תראו ,תראו מי כאן!!! תגיד לי חשבת אי פעם להתקשר או משהו??!! מה יש עברת לפרדס חנה ושכחתה את החברים הישנים שלך!
שחר- "שלום גם לך נשמה !! ולא מה פתאום, אותך? לשכוח? " אמר בציניות וכולנו צחקנו.[
עדי + קורל- " שלום שחר, כמה זמן לא התראנו"
שחר – " שלום, ואיי איך גדלתן לי כולכן אני לא מאמין!!!"
דיברנו עם שחר עוד קצת, נפרדנו והלכנו לכיוון הכניסה. עמדנו בתור, שילמנו ונכנסנו למסיבה.
התיישבנו ליד הבר ושתינו קצת.
אני- "יאללה אתן באות לרקוד ?" שאלתי, וארבעתנו הלכנו לרקוד.
המוזיקה הייתה טובה ורקדנו כמו מטורפות, היה כיף להתפרע קצת לשם שינוי.
לאט, לאט המועדון התמלא ויותר , ויותר אנשים התחילו לרקוד.
באיזשהו שלב התאספו סביבנו הרבעה בנים והתחילו לרקוד לידנו. אחד מהם לא הוריד ממני את העיניים נראה היה כאילו הוא בוחן את כולי מכף רגל ועד ראש. אני חייבת להודות שהוא היה חתיך אבל ממש לא אהבתי את הצורה שבה הוא הסתכל עלי.
"אני הולכת לשתות" צעקתי לחברותיי כדי להתגבר על המוזיקה והלכתי משם מהר, לא רציתי להשאר שם יותר.
התיישבתי ליד הבר והזמנתי לי משקה , חיכיתי קצת וכשהוא הגיעה התחלתי לשתות.
----: "את לא קצת קטנה מידי בשבי לשתות?"
זה היה הבן הזה שהסתכל עליי קודם.
אני- "לא אני לא , וחץ מזה מה אכפת לך אני אפילו לא מכירה אותך! מי אתה ומה אתה רוצה?!"
-----: "אוו.. מישהי פה קצת עצבנית הייתי אומר" אמר בלגלוג " טוב אז בואי נעשה הקרות, לגבי השאלות שלך: אני נמרוד ומה שאני רוצה יושב לי מול הפרצוף"
אני- " טוב אז אני אלה ואם זה ככה , צר לי אבל אני לא יכולה לעזור לך!" אמרתי וקמתי מהכיסא.
נמרוד-"את דווקא כן "
אני-" לא אני לא, יש לי חבר, וגם עם לא היה לי אני בחיים לא הייתי יוצאת עם זבל כמוך!!!"
נמרוד-" איזה מן חבר הוא אם הוא נותן לחברה שלו ללכת למסיבה לבד!! אה??! ועוד חברה כזאת יפה?! ואז מה עם יש לך חבר ? חבר זה לא קיר ואני לא רואה שיש לך טבעת על היד, וחוץ מזה מי דיבר על לצאת אני רוצה רק להשתעשע קצת , זה הכול."
אני-"אף אחד לא אמר לך לא להשתעשע אבל זה לא יהיה על חשבוני!!!" אמרתי ופניתי ללכת, אבל הוא תפס את ידי , סובב אותי ומשך אותי אליו .
נמרוד- "אוווו..זה דווקא כן יהיה" אמר והתקרב אלי!
אני-"עזוב אותי!" צעקתי .
נמרוד- " נו על תהיי כבדה אני בסך הכול רוצה נשיקה קטנה, זה לא משהו שאת לא מחלקת לכולם על ימין ועל שמאל גם ככה!"
מילותיו בהחלט הצליחו לעצבן אותי. הרמתי את ידי, התכוונתי לסטור לו , אך הוא תפס את ידי ועצר אותי.
נמרוד- "לא , לא, לא...ילדה רעה אלה, לא יפה!" אמר והמשיך לאחוז בידי בחוזקה.
אני-" עזוב אותי , אתה מכאיב לי!!!" אמרתי, והפעם כבר נשמעה בקולי נימה של בכי. פחדתי כל כך, כל הביטחון שלי ירד.
נמרוד- " אווו..אל תבכי ...נמרודי רק רוצה להנות קצת" אמר ועכשיו כבר אחז בשתי ידי בכוח והצמיד אותי בחוזקה אל הבר. לא היה לי לאן לברוח פחדתי, פחדתי כמו שלא פחדתי מעולם.
אני-" די תעזוב אותי!!! הצילווו שמשהו יעזור לי, בבקשה !!!! "צעקתי ודמעות זלגו מעיני.
נמרוד-"ששש..אף אחד לא יכול לשמוע אותך, המוזיקה חזקה מידי, אז תחסכי מעצמך את המעמץ" הוא אמר ואני רק המשכתי לבכות ולצעוק עליו שיעזוב אותי, אבל הכול לשווא, הוא לא הקשיב, לא היה לא אכפת, הוא הצמיד אותי לקיר כל כך חזק שזה כאב! הוא החל מתקרב אליי ומנסה לנשק אותי, ידיי עדייו היו כבולות בידיו בחוזקה . הזזתי את ראשי הצידה אך הוא סובב אותו. הוא ניסה שוב, ושניה לפני שהוא הצליח לנשק אותי , זה קרה, הדבר שלא אוכל לשכוח בחיים!!!!!................................


אני די אהבתי את הפרק הזה.. מאוד מקווה שגם אתם ..ועכשיו להגיבבב 😁 ביי לכולם 😊

ואוווווווו!!!!!!!!!!!!11
מדהים~!
אעוד פרק עוד פרק עוד פרק!

חחח..חמודה...תודה על התגובה..נוגה תקראי ותגיבי!..בייייייייי לכולם תגיבו!!!אם תגיבו הרבה אני ינסה להמשיך מחר..

ביי! 😁

לאאא.#!!!!!!!!!!!..
דיייי...
מסכננהה....

המממששששששךךךך
ומהררר...

פשווטט פרקקק
מוושללםםםם...

המששךך!!!..

תותהההההההההה סיפור מהמהם!!!! 😁 😁 😁

תמשיכי מהררררררר

😮 מותח!
למה חשבת שלא אוהב את זה? הז'אנר כולו זה לא כוס התה שלי, אבל תובי יקירה, את כותבת נהדר! הפרק הזה מצוין, באמת. אני רואה הרבה סיפורים שכתובים כמו רשימת מכולת, אבל את מתארת הכל פרט פרט והתמונות חולפות לך בראש, מעבר לזה שכאן אין נטייה לאובר-דרמה, בדיוק מספיק בשביל פרק אחד ובגבולות ההיגיון הבריא שניחנו בו, תודה לאל 😛
יש לך חוש לזה.

אוהבת המון 3> 3> -> -> -> -> 😁

איןןן, מהממםםם
המשךךך דחווווףף

חח הסיפור אמיתיי[?!]

אני גרה בפרדס חנהה חח 😛

עודדדדדדדדדד פרקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
זה מהמם משקט מטריף

פשושית-חח..פרדס חנה זה פשוט המקום הראשון שעלה לי לראש חח..אין לי שום דבר נגדם...ולא הסיפור לא אמיתי...תודה רבה על התגובה.

נוגה-...דברי עיברית !!! את יודעת שאני נחשלת מידי בישביל להבין משהו ממה שאת אומרת כשאת מדברת בשפה כזאת גבוהה..חח..
לנויוש-תודה רבה על התגובה שלך מאמי!
עינברוש- תודה על התגובה..אני רואה שאת עוקבת אחרי הסיפור ואני שמחה מאוד..

ולכול שאר המגיבים באשכול..תודה רבה, רבה על כל התגובות המקסימות!!! היום הייתי טיפה עסוקה אבל אני ימשיך מחר..ביי! לילה טוב לכולם. 😁

הכנתי לך...אין לי כוח לשלוח, פשוט קחי את זה מפה 😊
בכל אופן, הצבעים המקוריים יצאו יפהפיים, אבל הקבצים החוקיים היחידים שיבשו אותם.
תבחרי בין זה:

לבין זה:

התמונה הראשונה מטושטשת ולא יפה והשניה יותר טובה אבל לא מבינים מה כתוב 😢 אני רוצה שיבנינו את השיר שלי...חח..וזהוו צריך..התמונה שלמטה יצא טיפלה מעוותת לא?.. אבל חוץ מיזה ..מהמם!!!
את כשרונית.חח תודה רבה על החתימה.... D:

[SIZE=7][B]הינה ההמשך שלכם, הומנם קצר מאוד אבל לפחות המשך. קריאה מהנה לכולם 😁


ידיי עדייו היו כבולות בידיו בחוזקה . הזזתי את ראשי הצידה אך הוא סובב אותו. הוא ניסה שוב, ושניה לפני שהוא הצליח לנשק אותי , זה קרה, הדבר שלא אוכל לשכוח בחיים!!!!!................................

--------: "עזוב אותה" שמעתי קול קורא .
נמרוד הרפה מידי את אחיזתו ונפלתי בחוזקה על הרצפה, הרמתי את ראשי והבטתי למעלה כדי לגלות למי שיך הקול הנחלץ לעזרתי, ולתדהמתי הרבה ראיתי לפני , לא אחר מאשר רועי! כן רועי , אותו אחד שהפסיד לפני מספר ימים את תפקידו בתור קפטן קבוצת הכדורסל לחבר שלי והביט בי במבט רצחני ונוטף זימה, דווקא הוא מגיעה בשביל לעזור לי. יכול להיות שטעיתי לגביו?..
נמרוד: "אחרת מה?..תזרוק עליי כדור?..."
רועי: " נמרוד, אני רציני, תניח לנערה הזו לנפשה" 'הם מכירים?' חשבתי.
נמרוד: "למה מי מת?.." שאל נמרוד בזלזול.
רועי:" אתה אם לא תזהר!" ענה לו רועי.
נמרוד: " "אמלה" אני משקשק מפחד" אמר בציניות
רועי: "יש לך סיבה מצוינת! עכשיו תעזוב את הילדה, אין לך מה לעשות בחיים חוץ מלהיטפל לילדות קטנות?!"
נמרוד: "יש , אבל זה פחות מהנה!" אמר והסתכל לכיווני במין חיוך זדוני. " עכשיו תעוף לי מהפרצוף, יש לי דברים יותר טובים לעשות מאשר לעמוד פה ולהקשיב לזיבולי שכל שלך!" אמר נמרוד, הסתובב והתקדם לכיווני.
אני שעדיין ישבתי על הרצפה, התקדמתי לאחור ונשענתי על הבר כאיל מנסה לברוח ממנו כמה שיותר רחוק.
אני: "על תתקרב עלי" אמרתי בכול רועד ובהיסוס רב.
הוא לא הקשיב הוא התקדם לכיווני והרים אותי ממרפקי אוחז בו בחוזקה.
הפעם רועי כבר לא הזהיר, הוא סובב אותו בבת אחת והנחית עליו אגרוף ישר בפרצוף.
אפו של נמרוד התחיל לדמם.
נמרוד: "אני עם שניכם עוד לא גמרתי!" אמר ומיהר לצאת משם.
אני: "תו..תודה" אמרתי בעודי יושבת על הרצפה מקופלת כאשר ידי מלופפות סביב בירכי וגבי נשען על גבי הבר. "א..אני לא יודעת מה הייה קורה הילולי באתה בזמן". אמרתי כאשר פני עדיין מכוסות בדמעות.
רועי:"שש..הכול בסדר עכשיו , על תבכי" אמר ועזר לי לקום ולנגב את דמעותיי.
אני: " באמת תודה"
רועי: " זה בסדר חמודה, בואי נצא החוצה לשאוף קצת אוויר צח " אמר בקול רך ונעים.
אני:"טוב.." אמרתי וחייכתי חיוך כלוש.
" אלהה !!" שמעתי קול צועק מאחורי כשהיינו בדרכנו החוצה. הסתובבתי וראיתי את חן, עדי וקורל.
עדי: "אלהה.... איפה את ..נעלמת לנו, אנחנו מחפשות אותך שעה!"
חן: " אלה?..מה קרה , בכית?."
קורל:"את בסדר יפה, מה קרה לך?"
אני: "אני בסדר, אני ידבר איתכן מחר כבר וסביר לכן הכול, טוב?"
חן:"טוב,בסדר מאמי, את תהיי בסדר?" שאלה והסתכלה בי במבט מודאג.
רועי:" היא בסדר, אני שומר עליה" אמר רועי.
חן:" טוב.." אמרה ונראתה כאילו היא לא כל כך מבינה מה הולך כאן, ובצק, אני בעצמי לא הבנתי מה קורה. ביום אחד רועי הפך מאויב לידיד.
אני:"ביי חמודות , תודה"
עדי + קורל + חן:"ביי"
אני ורועי יצאנו החוצה.....


כן, כן אני יודעת זה ממש ממש קצר, פשוט לא היה לי זמן אבל העדפתי לתת לכם המשך קצר במקום למתוח אתכן עד מחר ...מקווה שאהבתן, אני ממש ישתדל להמשיך מחר😊 בייי..לילה טוב!!!

פרק נהדר! היו כמה שגיאות כתיב, אבל קל להתעלם 😎
אני נהנית לקרוא ואת משתפרת מפעם לפעם!..

פרק מהמהם שימי המשך דחוףףף

אוהבת המון 3>