QUOTE (inbargirl @ 29/03/2007) יאאאאאאאאא
מ-ד-ה-י-ם.!!..
אוווךףף..
שתיהי עם תוממררר
מחכהה להממששךך
לאבבב יווו
ומקווה שתהני בטיולל
תודה רבה מאמי=] המשך אחרי הטיול 😊
חזרתיי...=] היה טיול? לפנים! 😛 אני אשתדל להמשיך היום
=]
כן..אני רוצה שתהיה עם תומר..אבל גם רועי חמוד 😢
אוף בלבלתי =[
המשךךךךךךך 😊
QUOTE (_ליווש_ @ 02/04/2007) כן..אני רוצה שתהיה עם תומר..אבל גם רועי חמוד 😢
אוף בלבלתי =[
המשךךךךךךך 😊
חח..חמודה=]..עכשיו מיד המשך..עוד שנייה מפרסמת 😛
תודה מהממות שלי שהיגבתן=] הינה המשך במיוחד בישבילכן 😛
הוא צדק, אני לא יכול להגיד לה שאין סיכוי בינינו ולשבור אותה ולהמשיך לרדוף אחריה ולשבור אותה.אני צריך לעזוב אותה לנפשה ולתת לה ולרועי לחיות את החיים שלהם בכיף. אם טוב לה אז טוב לי נכון? כן בטח, על מי אני עובד!
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~~*~*~*~*~*~*~*~~*~*~*~**~*~*~*~*~*~**~**~*~*~*
"יאא בנות לילה אחרון!!!!!!!!... מחר טיול אחרון ועפים הביתה!" צעקתי בשמחה כאשר ישבנו באותו הערב כל אחת במיטתה מתכוננות לשנתנו.
"כהה...יאא איזה כיף! כאילו..זה לא שלא נהנית אבל דיי כמה אפשר? רוצים הביתה=]" אמרה חן.
"אז יאללה בואו נעוף לישון שיהיה לנו כוח לטיול האחרון, אמרו שיהיה קשה" אמרה קורל.
"אוח..איך אין לי כוח.." אמרתי ועשיתי פרצוף עצוב. "יאללה לא נורא מאמי, טיול אחרוןןןן!!!! חח.." אמרה טלי. "כה..=]" אמרתי בחיוך גדול.
"לילה טוב" אמרתי לכולן.
"לילה טוב" השיבו בזו אחר זו.
*~*~*~*~*~*~
" יאא דיי אין לי כוח יותררר!" אמרתי בייאוש. " דיי נו...הבנו..הלכנו והלכנו ועלינו וירדנו ושוב ושוב אבל דיי.. מה עד שנגמר המסלול צריך עוד ללכת שלוש שעות על הכביש עד שמגיעים לאוטובוס!" הוספתי.
היינו אחרי מסלול ארוך ומטיש והלכנו על כביש שלא נגמר לעבר המקום בו כביכול היה אמור לחקות לנו האוטובוס. הינו בין הראשונים בהליכה, אני, חן, טלי, צביקה, רון ותומר, התהלכנו במעין קבוצה כזו מלפנים ומאחורינו, במקום שבכלל לא יכלנו לראות הלכו שאר ילדי השכבה.
"כה הרגליים שלי עוד רגע נופלות מהמקום!" אמרה חן.
"היי תראו, מכונית!" צעקה טלי. "יש בואו נתפוס טרמפ!" אמרתי במהירות. טלי וצביקה שהיו מספר צעדים מלפנינו עצרו את הרכב וכולנו התחלנו לרוץ לכיוונו.
"היי אחי אפשר לתפוס עלייך טרמפ עד לאוטובוס?" שאל אחד הילדים את הנהג. "בטח, קפצו פנימה!" השיב. טלי צביקה ורון נכנסו פנימה. "אויי נשאר רק מקום אחד..!" אמרתי. "טוב חן כנסי מאמי" אמרתי לה. "ומה איתך?" שאלה.
תעלו מאחורה ותחזיקו למעלה!" אמר הנהג. "טוב..אלה אני יבוא איתך? תומר כנס פנימה.." אמרה "מה פתאום את צוחקת עליי? בקושי יש לך כוח לעמוד את לא תצליחי להחזיק את עצמך שם כל הדרך! אני ילך.." אמר בהחלטיות. 'איזה ג'נטלמן' חשבתי. "טוב..תודה" אמרה חן ונכנסה לרכב.
אני ותומר פנינו אל מאחורי האוטו. הייתה שם מעין חתיכת פלסטיק שיוצרת מן שטח צר למטה שניתן היה לעמוד עליו ולמעלה היו חתיכות פלסטיק שמחוברות לגג המכונית וניתן היה להחזיק בהן. עמדנו על החלק התחתון של המכונית והחזקנו טוב טוב בלמעלה. "אתם בסדר שם מאחורה? אפשר לזוז?" שאל הנהג.
"כן..תיסע!" השיב תומר. הרכב התחיל לנוע וככול שצבר תאוצה כך הרגשתי שאחיזתי נחלשת יותר ויותר. תקעתי את רגליי בכול הכוח על חתיכת הפלסטיק הקטנה ואחזתי בכל כוחי במוטות המתכת למעלה. ' רק עוד קצת אלה, זה יותר טוב מללכת' אמרתי לעצמי. הבטתי קדימה והרוח הצליפה בפני והעיפה את שערי לכול עבר. זאת הייתה הרגשה מדהימה, אם כי יכולתי בקושי להנות ממנה מפני שהייתי עסוקה בלהישאר על המכונית. ידיי החלו להזיע ולהחליק, חששתי שמע בעוד מספר שניות הן יישמתו מאחיזתן ואני אחליק על הכביש. רגליי לא הצליחו להיתקע במקומן וכל הזמן הרגשתי כאילו הן עומדות ליפול מהמקום עליו הונחו.
"אמלא אני עוד שנייה נופלת!" צעקתי.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
הבטתי בה, שערה הארוך התנפנף לאחור עם הרוח. היא הייתה כל כך יפה, כמו תמיד. הייתי יכול להמשיך ולהביט בה כך כל היום אך לצערי התקרבנו אל האוטובוס ועוד מספר דקות כבר היינו צריכים להיות שם. "אמלא אני עוד שנייה נופלת!" היא צעקה לפתע.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
הרגשתי את רגלו של תומר דורכת על שלי, כאילו בלי כוונה אך ידעתי שלמעשה הוא הניח אותה שם כדי לשמור שרגלי לא תחליק ולוודא שלא אפול. זה היה כל כך חמוד מצידו, ליבי נצבט מרוב געגועים אליו, אלינו, אל כל הרגעים היפים שעברנו יחד. לא כמו עכשיו שאנחנו מסוגלים להחליף מבטים שעות אך בקושי מדברים. הבטתי בו והוא בי, הסתכלנו זה על זה כשהרוח מלטפת את פנינו מכל עבר. הרגשתי כאילו אני מתרוממת באוויר ושנינו עפים מעל כולם ומעל הכול, בלי הפרעות. זאת הייתה הרגשה נפלא מאין כמוה. והפעם באמת יכולתי להנות ממנה, הרגשתי בטוחה ומוגנת, ידעתי שהוא לעולם לא ייתן לי ליפול.
*~*~*~*~
"הינה תעצור פה, הגענו!" שמעתי את חן צועקת והתנערתי ממחשבותיי. הרכב עצר וסוף סוף יכולתי להניח את רגליי על רצפה מוצקה ובטוחה.
"נו איך היה?" שאלה אותי חן. "ממש מפחיד, אבל גם כיף=] הרגשתי כאילו אני הולכת ליפול כל שנייה" עניתי לה.
"חח.. נשמע ממש הרפתקה! " התיישבנו כולנו באוטובוס וחיקינו ששאר הילדים יסיימו את הטיול גם הם. לאחר מספר דקות כולם הגיעו, המורה בדקה נוכחות והתחלנו לנסוע, הפעם, סוף סוף, הביתה.
הנסיעה הייתה שקטה, כל הילדים ישנו, למעט מספר תלמידים שמשום מה בחרו להתגודד מאחורה, לדבר, לשיר ולצעוק. במצב אחר וודאי הייתי עימם אך הייתי מותשת מידי והעדפתי לבלות את הנסיעה בנמנום.
*~*~*~*~
הגעתי הביתה בשעת לילה מאוחרת, הוריי ואחי כבר ישנו, הנחתי את מזוודותיי על רצפת הסלון. 'אפרוק אותן כבר בבוקר' חשבתי. עליתי לחדרי, כתבתי אווי באי סי קיו:
~ היה טיו"ש לפנים!..=]
אתה>>>>> "אם תראה פעם קבר בו כתוב 'מתגעגת' תדע שזאת אני ושהפסקתי לבכות!" ~
אישרתי, והלכתי לישון.
זהו מקווה שאהבתן=] תגיבו שמנותתת 😛
יאאאאאאאאא..
ש-י-ח-ז-ר-ו.!!!!!!!!!!!!!..
פרקקקקקקקקק
מושללםםםםם
ושמחה שנהנת בטיולל.. =]]
QUOTE (inbargirl @ 02/04/2007) יאאאאאאאאא..
ש-י-ח-ז-ר-ו.!!!!!!!!!!!!!..
פרקקקקקקקקק
מושללםםםםם
ושמחה שנהנת בטיולל.. =]]
תודה יפה שלי 😛
מושימושלם. עבר קצת מהר מדי...
אוהבת 😛
QUOTE (nozha @ 02/04/2007) מושימושלם. עבר קצת מהר מדי...
אוהבת 😛
חח..תודה מאמי=] (הזמן עובר מהר כשנהנים! 😛 )
איך לא כרגיל יצא לך מדהים
וואייי איזה יפה זה
תומר מזה חמוד במיוחד בפרק הזה
שהוא ככה דואג לה שהיא לא טיפול
איזה תחמנים אהמ..חחח..מקצרים את הדרך
אבל רעיון טוב
יאללה תובלו'ש יפה שלי המשךךךךךךךךךך
אוהבת->מירב
QUOTE (סוופרמאמי @ 02/04/2007) איך לא כרגיל יצא לך מדהים
וואייי איזה יפה זה
תומר מזה חמוד במיוחד בפרק הזה
שהוא ככה דואג לה שהיא לא טיפול
איזה תחמנים אהמ..חחח..מקצרים את הדרך
אבל רעיון טוב
יאללה תובלו'ש יפה שלי המשךךךךךךךךךך
אוהבת->מירב
חחח...תודה מהממת שלי!=]
גם אנחנו עשינו את זה, קיצרנו את הדרך 😛 חח..לא היה לנו כוח ללכת עד למכוניות אז תפסנו טרמפ 😂
המשך בקרוב=]
יפיפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפה
איזה חמוווד תומרר...יאא למרות הכול הוא עוזר לה..
הוא כל כך חמווווווווווווד 😛
המשך מאמיי 😊
חח תחמנים קטנים עושים קיצורי דרך אהה?!
אוהבת המווון רחלוש =]]
QUOTE (loisana11 @ 04/04/2007) יפיפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפה
איזה חמוווד תומרר...יאא למרות הכול הוא עוזר לה..
הוא כל כך חמווווווווווווד 😛
המשך מאמיי 😊
חח תחמנים קטנים עושים קיצורי דרך אהה?!
אוהבת המווון רחלוש =]]
חחח..תודה חיים'שלי 😛
מתחילה לכתוב לכן המשך יפות=]
עשיתי לכן המשך..יצא ארוך במיוחד היום=] תקראו, תהנו, ותגיבו=]]
היה טיו"ש לפנים!..=]
אתה>>>>> "אם תראה פעם קבר בו כתוב 'מתגעגת' תדע שזאת אני ושהפסקתי לבכות!" ~
אישרתי, והלכתי לישון.
"ההמ ההמ, ההמ.. איי הגרון!.." קמתי עם שיעולים מטורפים וכאב גרון נוראי ואם זה לא מספיק אז גם.."אאאאפצצ'ייייייי" מצוננת ומנוזלת.
"איבא!" צעקתי.
אבא: מה?" צעק אבל מלמטה.
אני:"לא אברתי אבא, איבא!" אמרתי והוריי התפצצו מצחוק. הניזול שלי שיבש את הדיבור. =/
שניהם הופיעו בחדרי ומיד אחריהם גם אחי רונן.
רונן:" מה קורה אחותי היפה? איך היה הטיול?"
אני:" נהדר, אבל אדי בצודדת!"
רונן:" חח..כה אני שומע"
אמא:" יפה שלי, איך התגעגענו!" והיא ואבא קפצו עליי בחיבוקים ונשיקות.
"אהמ אהמ" השתעלתי.
אמא:" אז אני רואה שאת לא רק מצוננת את גם משתעלת.."
אני:" כה ואני צרודה וכואב לי הגרון! אוףף הכול ביחד..."
אמא:" יאא..זה מכל ההשתוללויות שלכם בטיול, והצעקות, וההתרוצצויות בחוץ עד אמצע הלילה!"
אני:" אה, איבא אדי בבש לא צריכה שיטיפו לי עכשיו, אדי בקושי בדברת!" אמרתי והם רק צחקו עליי.
אמא:" חח..בואי קטנה, תאכלי ארוחת בוקר ואני יכין לך תה"
אני:" טוב, תודה" אמרתי ואמא ואבא יצאו מהחדר.
קמתי מהמיטה, "היי.לא נותנים חיבוק לאח שלך יותר? אחרי שלא ראיתי אותך 3 ימים?!"
אני:" אממ..תן לי לחשוב....לא!😛 " אמרתי והוצאתי לו לשון. "מהה?? אדי דעלבתי!" אמר, מחקה אותי ואת הצינון שלי. "חח..סתם, בוא הנה" אמרתי ונתתי לו חיבוק ענקי ונשיקה על הלחי. "טוב, יאלה גמדה, אני מחכה לך למטה!" אמר וירד. נכנבתי אל המקלחת וציחצחתי את שיני, עשיתי פיפי של בוקר ושטפתי פנים. התלבשתי בבגדים פשוטים של בית, הרי זה יום אחרי הטיול, יש יום חופש.
אחרי כל ההתארגנויות ירדתי לקומה למטה.
אמא:" אני עפתי לעבודה, אבא כבר שם, יש לכם טוסטים על השולחן, ואלה לך יש תה!" אמרה אמא, נתנה לכל אחד מאיתנו נשיקה חטופה על הלחי ומיהרה החוצה. אני ורונן התיישבנו אחד מול השני והתחלנו לאכול.
"נו אז מה היה בטיול, משהו מיוחד?..הם עדיין ממשיכים במסורת הזאת של מסיבה בכל טיול כמו שהיה כשאני עוד הייתי?"
אני:" כה, הם ממשיכיב ..ואממ..לא, לא היה בשהו ביוחד!" שיקרתי.
רונן:" מה את משקרת לי בפרצוף אהה?? אני מכיר אותך יפה מאוד ורק במבט שלך אני רואה שהיה משהו!"
אני:" אממ..טוב נכוד.. רגע רודד אדי רק אלך לקדח את האפ ואדי יחזור!" אמרתי.
רונן:" טוב, תלכי לקדח את האפ! חחח"
אני:" דיי..רשע בירשע!" אמרתי והלכתי אל השירותים.
קינחתי את אפי וחזרתי בחזרה אל השולחן, לגמתי מכוס התה שלי והתחלתי לדבר.
אני:" אוו..עכשיו הרבה יותר טוב..אני יכולה לנשום, טוב כמעט חחח..אבל לפחות אני יכולה לדבר בערך נורמלי! חחח" אמרתי.
רונן:" חח..יאללה שמנה, תתחילי לשפוך! מה היה בטיול?"
אני:"אממ..אז קודם כל במסיבה אממ..זוכר את הדיברוד הזה מ י"א ?"
רונן:"מיי?"
אני:" ההמ..נמרוד!"
רונן:" כן נו ההומו הזה שנטפל אלייך אז במסיבה? שרועי עזר לך?"
אני:" כה בדיוק!..אז כנראה שפעם אחת לחטוף מכות לא הספיקה לו!" אמרתי בזלזול.
רונן:" מההה?? הבן זונה הזה עשה לך משהו?!" רונן התרגז.
אני: "לא, אל תדאג אני בסדר! רק ש.. רועי לא היה שם ואז תומר עזר לי והוא ונמרוד הלכו מכות ואז רועי הפריד בניהם והוא ותומר הסתכלו אחד על השני כאילו הם עומדים לרצוח אחד את השני!.. זה הניה מפחיד=["
רונן:" יא יפה שלי, תמיד אומרים שבשביל יופי צריכים לסבול! חח.. טוב לא נורא גמדה, העיקר שאת בסדר!"
אני:" כן" אמרתי מהרהרת.
רונן:" את עדיין אוהבת אותו מה?"
אני:" כן, כל כך, כל כך!" אמרתי בעצבות.
רונן:" גם הוא אותך!"
אני:" מה פתאום, הוא שונא אותי!"
רונן:" את צוחקת עליי נכון? נראה לך שהוא היה ככה מגן עלייך עם הוא לא היה אוהב?"
אני:" לא יודעת, נו הוא אמר לי שהוא היה עושה את בשביל כל אחת.."
רונן:" אוייש, את לפעמים כל כך תמימה!"
אני:" חח..תגיד..מה איתך ואם חן" שאלתי לפתע ועיניו של רונן נצצו רק למשמע השם שלה.
רונן:" חן..יאא אני כל כך אוהב אותה!" אמר בחולמניות.
אני:" חח..חמוד..אז יאללה למה אתם לא ביחד??!"
רונן:" לא יודע..תראי אני פוחד לפגוע בה!..הפרשי הגילאים בינינו גדולים מידי!"
אני:" מה פתאום, מה אתה מדבר שטויות?!"
רונן:" תביני, זה לא כמו אצלך ואצל רועי, הוא גדול ממך רק בשנה אבל אצלנו יש הפרש של 4 שנים!..בין הגיל שלי לשלכן יש הרבה הבדלים..לבנים בגילינו יש רצונות שונים, יש להם השקפה שונה על החיים..הכול שונה!"
אני:" אוו..אז זה העניין! חח..מאמי לאהבה אין גיל! אתה אוהבת אותה, היא אותך? אז למה אתם מחכים?!" שאלתי אותו.
רונן:" יודעת מה? את צודקת! אני עכשיו הולך אלייה! חח..ביי יפה, איזה מזל שיש לי אחות כמוך! .." הוא לקח ביס אחרון בטוסט, נשק ללחי, לקח את המפתחות של האוטו והתקדם לעבר הדלת.
אני:" ביי מאמי!"
רונן:" ביי..אל תשכחי לנעול אחריי את הדלת!"
אני:" חח..בסדר, בהיי.." אמרתי וקמתי לנעול אחריו. התיישבתי על הכיסא והמשכתי לאכול, לאחר שסיימתי הדחתי את כליי והתיישבתי מול הטלוויזיה. לפתע צלצל הטלפון.
"הלוו?" עניתי.
"יפהה שלי!" שמעתי מעברו השני של הקו.
"מאמי!" אמרתי בשמחה.
"מה שלומך יפה" שאל אותי רועי.
"בסדר גמור, מתגעגעת מלא!"
"כה גם אני=/ חח..אני בא אלייך טוב?"
" יאללה תבוא אני לבד בבית."אמרתי.
" טוב אני עוד חמש דקות שם!"
" ביי מאמי!"
"ביי יפה!" הוא אמר וניתקנו את השיחה.
בינתיים סיימתי לשתות את התה שאמא הכינה לי, הגרון כאב לי עדיין אך ההצטננות חלפה מעט. עדיין נותר השיעול והצרידות =/
נשמעו נקישות על הדלת, קמתי לפתוח, רועי עמד שם, יפה כמו תמיד ומריח נפלא.
"אחח..מהמם שלי!" אמרתי ומשכתי אותו אליי לנשיקה מדהימה וסוחפת.
"יפה שלי, כמה אני אוהב אותך!" אמר לי רועי כשהתנתקנו מן הנשיקה ועברנו לשבת על הספה בסלון.
"גם אני מאמי, מאוד" השבתי בכנות. באמת שאהבתי אותו אבל לא כמו שאהבתי את תומר, אני לא חושבת שאהיה מסוגלת אי פעם לאהוב מישהו כפי שאני אוהבת את תומר.
"מה זה את צרודה?" שאל לפתע.
"כן, וגם כואב לי הגרון ואני משתעלת למנוזלת" אמרתי עם פרצוף מסכן.
"אויי מסכנה שלי!...יא אבל האודישנים, הם מחר!!"
"יא באמתתת??" שאלתי בהפתעה, לגמרי שכחתי מזה.
"כה"
"יאא מה אני יעשה? אין מצב שאני שרה ככה!" אמרתי ביאוש.
"קודם כל, את שרה מדהים בכול מצב! חוץ מזה אני יטפל בך=]"
"חח..תודה יפה שלי, מתה עלייך!" אמרתי וחיבקתי אותו חזק.
"גם אני בובי, אז מה? בחרת כבר שיר?" הוא שאל.
"אממ..ת'אמת שחשבתי על אהה 'עכשיו טוב' של גלעד שגב" אמרתי שואלת.
"יא אחלה של שיר! רוצה להתאמן?" הוא שאל.
"אתה יודע לנגן על גיטרה?"
"כה...יש לכם?"
"כה שנייה אני יביא את של אח שלי!" השבתי.
עליתי לחדרו של רונן והבאתי את הגיטרה, התיישבתי בחזרה על בספה והגשתי את הגיטרה אל רועי, הוא התחיל לנגן ולאחר הפתיחה התחלתי לשיר:
"בדיוק כשאני מאבד עניין
נזכרתי איך אמרת בוא ניסע והשארנו בלאגן
כן...
אני מאחורה עם כובע מצחיה
ואתה מתופף על ההגה תוך כדי הנסיעה
כן...
הזמן עצר מאז לשבע עשרה שנים
אני לבד בחוץ מחשיך
ממש לפני שאני יורד מהפסים
הרגשתי שאנחנו מתקרבים
עם היד באוויר ציירתי את החוף
רוח ים שני אחים כותבים שמות בחול
מתחברים לגלים ולא רואים ת'סוף
עכשיו טוב
עכשיו טוב...
בדיוק שאני מאבד תקווה
נזכרתי איך הגעת וידעת להוציא אותי בזמן
כן...
חצר בית ספר בהפסקה
אתה מחייך הגעת ישר מהצבא
כן...
כבר נהיה מאוחר אחרי שבע ושלושים
אני לבד בחוץ מחשיך
ממש לפני שאני עף מהפסים
הרגשתי שאנחנו מתקרבים
עם היד באוויר ציירתי את החוף
רוח ים שני אחים כותבים שמות בחול
מתחברים לגלים ולא רואים ת'סוף
עכשיו טוב
עכשיו טוב...
עם היד באוויר ציירתי את החוף
רוח ים שני אחים יושבים קרוב בחול
מתחברים לגלים ולא רואים את הסוף
עכשיו טוב
עכשיו טוב...
בין שברי הימים הגעתי אל החוף
שם אתה אמיתי וכל השאר כבר לא
מתחברים לגלים ולא רואים ת'סוף
עכשיו טוב
עכשיו טוב..."
סיימתי לשיר ורועי מחא כפיים "רואה? גם כשאת חולה את שרה מדהים!" הוא אמר.
"אתה צוחק עלייי?" שאלתי "זה היה נוראי!!!"
"טוב צודקת זה נשמע נורא😛"
"מהה?"
"חח..סתם מאמי, את מדהימה" הוא אמר.
"אני ל.." לא הספקתי לסיים את המשפט ורועי השתיק אותי בצרפתית לוהטת.
"כמה שאת חמודה!" הוא אמר. "חח..אידיוט.."
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
בינתיים אצל חן ורונן:
נכנסתי לחדרה, היא הייתה שרויה על המיטה, ישנה כמו מלאכית.
"נסיכה שלי.." אמרתי ברכות וליטפתי בעדינות את פנייה, לאט לאט היא החלה לפקוח את ענייה היפות.
"חיים שלי" היא אמרה תוך כדיי פיהוק.
"מה קורה ישנונה? כבר 4 אחר הצהריים!" אמרתי לה.
"באמת? חח..ישנתי הרבה אה?"
"מלא..חח" השבתי לה בציחקוק.
"למה באת מאמי? סתם?"
"אממ..גם כי התגעגעתי אלייך וגם כי אממ..רציתי לדבר איתך על משהו"
"על מה מאמי?"
"אה..עלינו..זאת אומרת..תראי.." אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה. "א..אני אוהב אותך!" אמרתי עם כל הביטחון שיכולתי לגייס באותו הרגע.
"גם אני " היא השיבה "מאוד מאוד" הוסיפה.
"תראי אני..אני מודה שבהתחלה קצת חששתי..לא רציתי לפגוע בך את יודעת, בגלל הפרשי הגילאים בינינו. אבל מישהי מאוד חכמה, טוב בדרך כלל חח, אמרה לי שלאהבה אין אין גיל.. ואת יודעת מה?" שאלתי אותה.
"מה?" שאלה בציפייה.
"אני מסכים איתה! ואני חושב שאם אנחנו באמת אוהבים אנחנו צריכים להיות ביחד ולא משנה מה!..ואני אוהב אותך מאוד..ורוצה אותך..אני רוצה שניהיה זוג!" אמרתי והתנשפתי בהקלה.
"גם אני רוצה, באמת באמת רוצה!" היא אמרה בחיוך רך ועדין שהמיס אותי.
התקרבתי אלייה לאט ושנינו נסחפנו לנשיקה מדהימה ומלאת תשוקה.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
"טוב יפה שלי אני חייב לעוף" אמר לי רועי, לא לפניי כמובן שהשכיב אותי במיטה , כיסה אותי עם שמיכת הפוך החמימה והכין לי תה. (חמודדד) .
"מה כבר?" שאלתי ופרצוף עצוב.
"כן מאמי, תשתי הרבה תה ותנוחי, תאספי כוחות למחר...אני בא לאסוף אותך בבוקר!"
אני:" לא צריך מאמי, אני יכולה ללכת ברגל!" אמרתי, אבל הוא התעקש.
"מה פתאום! את רוצה להיות יותר חולה ממה שאת עכשיו?!"
"אבל.."
"בלי אבל! אני אוסף אותך וזהו!..יאללה מאמי תלכי לישון" הוא פקד עליי.
"טוב.." אמרתי בלית ברירה. "ביי יפה שלי, לילה טוב!" אמרתי לו.
"לילה טוב בובי, להתראות מחר בבוקר" הוא השיב בחיוך ובקול רך ועדין. הוא נשק לשפתי ויצא מן החדר. "להתראות" אמרתי בחולמניות לאוויר.
*~*~*~*~*
בבוקר קמתי עם כאב גרון אפילו יותר נוראי מהיום שלפניכן.
התארגנתי כמו בכל בוקר, שתיתי תה שאמא הכינה ויצאתי החוצה לחקות לרועי.
"אפצ'ייי" התחלתי להתעטש. ראיתי את המכונית שלט מתקרבת, הוא עצר ונכנסתי פנימה.
"בוקר טוב יפה שלי" הוא אמר. "בוקר טוב=]" אמרתי ונשקתי לשפתיו. "איך את מרגישה מאמי?" "בסדר....אאאפצ'ייי" התעטשתי שוב. "ממש בסדר! למה חיכית לי בחוץ? הייתי קורא לך!" הוא התעצבן. "לא חיכיתי הרבה..רק כמה שניות" אמרתי.
"טוב לא משנה מאמי..יאללה בואי ניסע..האודישנים בשעות שלישית רביעית במקלט מוזיקה" הוא אמר.
"בסדר" השבתי והתחלנו לנסוע לכיוון בית הספר.
*~*~*~*~*~
"אמא אמא אמא אני מתרגשת!" אמרתי בלחץ לחן שליוותה אותי. "יהיה בסדר מאמי, את תיהי מעולה!" היא הרגיעה.
לפתע ראיתי את נגה יוצאת מהחדר ורצה לתומר שכנראה חיכה לה. מלא זמן לא ראיתי אותה, העצלנית לא יצאה לטיול השנתי. "יא מאמי, יש לי הרגשה שיצא מעולה=]" היא אמרה בחיוך מתנשא.
"בעעע" אמרתי לחן.
"אלה ברקוביץ'?" שמעתי צעקה. "כן זאת אני!" אמרתי. "כנסי, תורך!"
"יאאא תורי..טוב אני עפה.." אמרתי בהתרגשות. "בהצלחה מאמי!" אמרה לי חן בחייוך. נכנסתי אל החדר וראיתי מולי שולחן ארוך שמאחוריו ישבו השופטים, בינהם מספר מורים וכמה תלמידים ממועצת התלמידים. בקצה השולחן ישב רועי, הוא חייך אלי. "בהצלחה" הוא אמר בלי קול, רק בתנועות שפתיים. חייכתי אליו.
"כן אלה, מה הכנת לנו?" שאל אחד המורים. "אממ..הכנתי את השיר 'עכשיו טוב' של גלעד שגב" אמרתי. "אבל אני קצת חולה היום" הוספתי. "כן..כמו חצי מן הילדים פה" השיב המורה בחייוך מעט מגחך . "תתחילי ותעשי מה שאת יכולה " הוא אמר.
סימנתי לתלמיד שישב מול הפסנתר להתחיל והתחלתי לשיר.
"בדיוק שאני מאבד עניין.." ההתחלה הייתה טובה אך בפזמון הצרידות חזרה וזייפתי. "עכשיו טוב..עכשיו טוב.. ההמ ההמ.." השתעלתי והמשכתי לשיר. השופטים כל הזמן כתבו דברים ועניין אותי לדעת מה הם כותבים עליי.
"תודה לך אלה, תחכי בחוץ אנחנו נקרא לכם אחר כך לתוצאות." אמרה אחת המורות כשסיימתי לשיר. יצאתי החוצה מן החדר.
"איךך היהה??" קפצה עליי חן כשיצאתי. "נוראייי!!" אמרתי. "השתעלתי וזייפתי ומה לא?! אוף חרא אודישן!"
*~*~*~*~
"טוב כולם כאן?" שאלה אחת המורות כשכולנו התיישבנו בחדר, ממתינים בציפייה לתוצאות.
"יופי, אז ככה, מי שאני מקריאה עכשיו הם הילדים שעברו את האודישנים."
"נועה שפירה..מיכה חן...שלומית אלוני, ספיר מיכאלי, עפרי מרון, תום ברנע, מיכל זיו ו..אמ.. הסולנית תהיה...... נגה ראובני!.."
זהו להיום, מקווה שאהבתן=] תגיבו 😛
אתר האהבה הישראלי