נכון שאת נחמדה ושולחת לי הכל בסוף לפרטי..?!
כלומר שאת מסיימת להקליד את הסיפור את שולחת לי אותו בשלמותו לפרטי או לאייסיקיו.. בבקשההההה טוב??
המורה צעקה:"לי.....מה יש לך שם??!?תביאי לי את זה מיד...!!!"
ואני לא ידעתי מה לעשות!!!!אני סתם כתבתי את המכתב הזה!!!סתם....לא היה לי אפילו למי לתת אותו..ולא רציתי שאף אחד ידע ממנו!!!!מה אני אעשה??!!?ועוד עכשיו שהמורה שלי תקרא אותו?!?!אויי....הייתי כ"כ מבולבלת!!שהתחלתי לגמגם:"אמ....אמ....המור..הההה....זה סתם..אהה....זה סתם דף....לא כתוב בו כלום...אמ...אני אני אזרוק אותו לפח.."
המורה צעקה:"לא!!!תראי לי מה כתוב שם..!"
לא יודעת איך אבל בדרך נס המנהל נכנס באותו רגע...והמורה כבר שכחה מכל העיניין עם המכתב...היה צלצול...ורותם ניגשה אלי. ושאלה בסקרנות:"לי...מה היה כ"כ חשוב במכתב הזה שלא רצית שהמורה תראה???"...שוב גמגמתי:"אמ..אמ...כלום..סתם משו..."
רותם כבר הבינה לבד שאני לא רוצה שהיא תדע...ועזבה את הנושא..בשאר כל היום חשבתי מה היה קורה אם המורה הייתה קוראת את המכתב והחלטתי להיות יותר זהירה...חזרתי הביתה הפעם בלווית ילדה אחרת לכיתה-נטלי...וכל הדרך הביתה איתה הסתכלתי לצדדים לברר אם ה-הוא עוד שם.....!!!נטלי למזלי לא הרגישה בכך...
עברו יומיים...והגיע יום שישי...תכננו לשבת בביתה שם רותם כמה חברות טובות..
הגעתי אליה במונית..-פחדתי ללכת לבד בגלל ה-הוא...
ישבנו שם..עד מאוחר מאוד...ואז החלטתי ללכת ההביתה...משו מה לא הסתדר והייתי צריכה ללכת ברגל....פחדתי מאודדדדדדדדדד!!!!!!!!בגלל ה--הוא!!!מה אני אעשה!??!
ועוד מאוחר בלילה??!הלכתי כל הדרך בריצה...מהר מהר וכל שנייה הסתכלתי אחור
עד שהתעייפתי וכבר לא הסתכלתי אחורה רק מידי פעם..אבל רצתי..איך שהוא האטתי את המהירות ואז הרגשתי יד תופסת את ידי...
הסתכלתי אחורה זה היה..............
תגובה 1 ויש השמך!!!!
איזה יפה דידו'שששששששששששששששששששששששששששש
טוף..אני לא רוצה להשאיר אתכם במתח..אז הנה ההשמך..!
הסתכלתי אחורה בזהירות...קודם כל על היד שלו ומעלה...עד לפרצוף..זה היה ה-הוא!!!!!!
הוא תפס אותי..ואני נלחצתיייייייייייייייי
התחלתי לצרוחחחחחחחחחחחחחחח:"הצילוווווווווווווו!!תעזרו לי!!!!!!!!!!!!!"
אבל לא שמעו אותי...הוא סתם את פי עם ידו ואמר לי:"שששש ילדה אל תצעקי!!אני לא אפגע בך...תירגעי אני בסך הכל רוצה לשאול אותך שאלה..."
צרחתי שוב אבל בגלל שידו כיסתה את פי כל מה ששמעו היה:|"מממממ...מממממ"
הוא שאל אותי:"אם אני אוריד את ידי מפיך לא תצרחי?????"
בלחץ רב אמרתי:"לא..."והנהנתי בראשי....."
לאט ובעדינות הוא שיחרר את ידו מפי...ואז הרגשתי את הרוך שבידיו...
הוא אמר:"תירגעי..שאלה אחת יש לי אליך....ואזזזזזזזזזזזזזזז הוא שאל אותי:
מה השעה??חחחחח עניתי לו 12:46...הוא אמר תודה רבה....ואז הגיע לשאלה שרצה לשאול אותי מהתחלה...הוא פתח את פיו ואמר:את......
סתמתי את דיבורו בכך שהתחלתי אני לדבר....ושאלתי אותו ברוגז:"מה אתה רוצה ממני!?!??!!?!למה אתה עוקב אחרי!?!?!??!מה עשיתי לך!??!?!?!אם תציק לי אני אגיד אותך לאבא שלי!!!הוא שוטר...כשהוא יחזור מחו"ל אני אגיד לו!~תעזוב אותי..."
הוא הרגיע אותי ואמר:"תתני לי להסביר לך...מדבריך הבנתי שאת כבר הבחנת בכך שאני עוקב אחריך...."
עניתי בכעס:"ברור!!!אתה מסתכל עלי כל הזמן!!!!עכשיו תגיד לי אחת ולתמיד למה?!?!"
הוא לא ענה....הוא רק תפס את ידי והושיט לי כתובת עם שעה....!!!אמר לי...תגיעי לם מחר ואני אספר לךך......
לקחתי את הפתק עם הכתובת....והלכתי הביתה...הוא נעלם בחושך..הגעתי הביתה,כולם ישנו...שתיתי מים נכסתי למיטה ונרדמתי...היה קשה לי לישון כי חשבתי על הפתק...
אבל החלטתי ש............
השמך=תגובות
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
כל אותו לילה חשבתי מדוע בהתחלה הוא רצה לספר לי מיהו ואחרי שאמרתי לו שיעזוב אותי ושאני אלשין עליו הוא ניהיה המום ושתק...למרבה הפלא ארוחת הבוקר עברה בלי שום מתיחות..ברוגע ובשלווה....הגעתי לביצפר אבל......................הוא לא היה שם...חשבתי לעצמי:"לאן הוא נעלם???אולי הוא נפגע ממני אתמול?!?!בעצם למה להיפגע??!מה הוא עוקב אחרי בכלל???"
נכנסתי לכיתה ולא סיפרתי לרותם על מפגש איתו...!!!התנהגתי נורמלי...יותר נכון ניסיתי..ונראה לי שהצלחתי כי רותם לא חשדה בכלום...אבל אז..נזכרתי בפתק.ופחדתי ללכת לבד...אז סיפרתי לרותם ואז היא אמרה:"מה?????????????????את משוגעת?!!??אם הוא יעשה לך משו?!?אין מצבבבבבבב"...אמרתי לה:"אם לא תבואי איתי אני אלך לבד ואז אולי יקרה לי משו אם תיהי איתי לא יקרה לי כלום..."...רותם הבינה שאני "מתחמנת" אותה והסכימה....
בפתק היה כתוב בכתב לא ממש ברור: לי שוורץ....בואי בשעה 16:30 לפונדק של אברהם..."..
כל הלילה לא העזתי להסתכל בפתק...קראי אותו בפעם הראשונה עם רותם...והיינו המומות...:איך הוא יודע את שמי??!?!?!?עכשיו כל העיניין נראה לא מובן ומוזר!!"החלטנו ללכת ולברר מיהו פעם 1 ולתמיד!!!נפגשנו ב-16:20 בתיבות הדואר לידי ביתי והלכנו לכיוון הפונדק של אברהם...שם,בין העיתונים וכל הדברים הוא ישב...שתה לו כוס קפה..וחיכה לי...ניגשתי לבד לא פפחדתי כי היו שם הרבה אנשים...ואז הוא פנה אלי ואמר:"אני שמח שהגעת....עכשיו תדעי מי אני..."...כולי הייתי התרגשות...והוא החל לדבר ולדבר ולדבר ולדבר....!!!
ואני משום מה הקשבתי לדבריו בהקשבה רבה....ורק כשסיים הייתי המומה!!!
הוא סיפר לי ש................
תגובות=השמך
תמשיכי!! אבל המשכים יותר ארוכיםםםם בקשה.....
ט
הוא סיפר לי שהוא מישהו שקשור אלי איכשהו ושהוא חיפש אותי כ"כ הרבה זמן!!!
ושהוא קשור לאמא שלי!!!לפני כן הוא סיפר לי כל מיני דברים והתחיל אותם:את יודעת שאמא שלך אוהבת אותך ובלה בלה בלה בלה בלה....כל המשפטים הנדושים....ואז אמר:"
א=נ=י א=ב=א ש=ל=ך..בגלל זה הייתי המום כשאמרת שתגידי אותי לאבא שלך...הרי זה לא הגיוני אני אביך!!!",עניתי לו:"אמרתי את זה כדי שלא תעשה לי כלום..פחדתי ממך" אני הייתי המומה למשך כמה דקות טובות ואז הוא אמר לי:"אני יודע שקשה לך לדעת את זה ועוד ככה....אבל אני אחכה שתכעלי את זה..אימך כבר יודעת שחזרתי...אבל היא הסתירה את זה ממך כל הזמן הזה!!...היא לא רצתה שתיפגעי..."
אני התחלתי לבכותתתתתתתת בכי איוםםםםםם והתחלתי לצעוק:"למה לא היית איתי!?!?!?למה???היית חסר לי כ"כ..."הוא היה חסר מילים....
ודמעות היו בעינוי והוא אמר...זה סיפור ארוך כשתגדלי אני אספר לך ...
אני פתאו נתקפתי סערת רגשות וחיבקתי אותו חזקקקקקקקקקקק
הוא עם ידיו הגדולות אחז אותי..ואני אמרתי לו:"סוףסוף קיבלתי את האבא שלא היה לי..."!!
ה
[/color]
[/color]
יפה!! אבל למה זה קצר תמשיכי אותו!!
איזה סיפור יפה!!!!!!!!!!
אהבתי מאוד!!!
למה כזה קצר??
יפההההההההההההההה
אהבתי+!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חח מה להמשיך!? היא אמרה שזה הסוף!
יפההה
תודה נשמותתתתתתתתתתתת
אין לי מה להמשיך!!!זה נגמר!!
חחח כה אמרתי תשמיכי כי לא ראיתי ת'כתב האדום שאמרת שזה הסוף...חחח
ראיתם??????????!! צדקתי
אני צדקתייייייייי
ייווו אני מזה טובה בניחושים
יאני זה היה די ברור
חחחחח חכמה שכמוני
איזו צנועה חח
סיפור מהמם!!!
יפה להתחלה כישרון יש!!
מואה עדידוש מאמי שלי אוהבת אותך מורן! :wink: