קצצר כי אני חייבת לעווף\;
מבטיחה לפצות 3>
גיא הזה. ההרגשה המגעילה - מעיקה הזאתי, שלא יורדת לי מהלב.
הכל בגגלו,
בגללו אני במצב הזה.
שיכורה,
מתחרמנת עם ילד שאני לא מכירה בשירותי הגברים?
הוא המשיך בשלו לנשק את הצוואר שלי,
נתקפתי בהלה,
הדמעות פשוט פרצו מעיניי,
והוא הסתכל כלא מבין - אך גם לא התעניין במיוחד. פשוט המשיך בשלו.
דחפתי אותו ממני,
התיישבתי כשגבי נשען על הקיר
בכיתי כמו משוגעת.
"אליאן...?!?"
"אליאןן איפה אתתת?!"
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"שנייי?" זיהיתי את קולה,
"מאמיי.." נכנסה לשירותים וחיבקה אותי, "מה יש? מה קרה?" שאלה ואני שתקתי . פשוט בכיתי,
היא אספה אותי מהרצפה,
"בואי בובי. שטפי פנים" הובילה אותי חזרה לאותו כיור מטונף.
שטפתי פנים בשנית,
"שני אני..אני רוצה ללכת" אמרתי אוחזת בראשי בעזרת שתי ידי, "תתקשרי לרז..בבקשה" ביקשתי והושטתי לה את הפלאפון שלי.
היא לקחה אותו וחייגה את המספר,
"הלוו..? הלווו?.........
ררזז..
זאת שנייי..
אליאאן..
כןן..איפה אתהה?..
איפהה!?!
אני באה איתה! בייי" היא ניתקה.
"בואי הוא קרוב" אחזה בידי ומשכה אותי בעדינות החוצה,
"איפה נופר?" שאלתי אותה נזכרת פתאום,
"פה עם איזה ידיד שלה מי'ב..אנערף" אמרה, לא התעמקתי בדבריה.
הראש כאב לי כל כך חזק
והלב שלי?
הרגשתי איך הוא נמחץ.
הכל העיק לי .
מרחוק ראיתי את רז , צמוד לאיזו אחת.
הוא ראה אותי ואת שני והתרחק ממנה,
הבטתי בשני , הפרצוף שלה השתנה לעצוב כזה פתאום.
"אליאן?! אליאן מה יש?!?" רז ניער אותי מבוהל,
"עזווב אותי" צעקתי והעפתי את הידיים שלו,
"בכית?" שאל והביט בעיני, שכנראה עוד היו נפוחות.
שתקתי.
"רז אתה יכול לקחת אותי הביתה?" שאלתי והוא הנהן,
"אני אקח את האוטו של דניאל, שניה" אמר ופנה לדניאל שרקד בסמוך אלינו עם כמה חברים.
"בואי" אמר כשחזר,
"את...באה גם?" שאל את שני.
"כן..אם זה בסדר" אמרה והוא הנהן.
רז עזר לי להגיע למכונית.
הוא נכנס למושב הקדמי,
"שבי מקדימה..שהיא תשכב קצת" רז אמר לשני.
אני נכנסתי מאחור, עצמתי עיניים.
~
"תודה" שני חייכה לרז חיוך קטן,
"אין על מה.." ענה באותו החיוך.
"תרגישי טוב מאמי" אמרה ושלחה לי נשיקה באוויר, חייכתי כמה שרק הצלחתי.
"לילה טוב" אמרתי בשקט.
"לילה טוב" אמרה לי, ולאחר מכן הסתכלה על רז,
"ביי.." אמר לה בלחישה,
"ביי" התקרבה אליו מהססת ונישקה אותו בלחי.
לאחר מכן היא יצאה במכונית,
הסתכלתי על רז,
הוא עקב עם מבט עצוב אחרי שני שנכנסה לביתה,
"רז? אנחנו כאילו נחכה פה לנצח?" שאלתי והוא פשוט שתק והתניע את המכונית.
כל המשך הדרך עברה בשתיקה,
הגענו הביתה,
הוא עצר לי והוציא את המפתח מהכיס שלו,
"קחי" הושיט לי אותו.
"תודה" אמרתי בשקט,
"ופעם הבאה תשתי ככה ואני יהרוג אותך" אמרתי,
הבחנתי במשהו מוזר.
"רז...מה קרה?" שאלתי והוא הסתכל עליי, במבט כאילו לא מבין.
"אני מכירה אותך כל החיים שלי, אל תנסה לעבוד עליי" אמרתי והוא המשיך לשתוק.
"אתה עזרת לי עם גיא, תן לי לעזור לך במה שמציק לך" אמרתי ,
"את ממש לא במצב לעזור לי אליאן, עכשיו את יכולה רק להתקלח ולהכנס למיטה לישון !" אמר ,
"אתה חוזר לשם?" שאלתי והוא הנהן.
"טוב...אז תודה" אמרתי ויצאתי מהמכונית,
"תכיני לך קפה חזק" אמר לי מהחלון, "תהנה" אמרתי ונכנסתי לאט הביתה.
הדלקתי את האור הקטן שבמטבח,
הוצאתי לי בקבוק מים קרים ומזגתי לי בכוס,
לאחר מכן לקחתי אקמול מארון התרופות שלנו,
בלעתי את הכדור ושתיתי את כל המים שהיו בכוס.
הכנסתי את הבקבוק בחזרה למקרר ועליתי למעלה,
הרגשתי מגעילה. מטונפת,
עוד הייתי מסוחררת,
לא היה לי כוח אפילו להתקלח.
פשוט נשכבתי במיטה מסתכלת על פלאפון שלי,
הדבר היחיד שרציתי עכשיו זה את גיא.
שיחבק אותי,
שינשק,
שיגיד מילה טובה שרק בזכותה הכאב ראש יחלוף.
הפלאפון שכוב פה לידי.
מזמין אותי, מתגרה.
לא הצלחתי לעמוד בזה,
-אני מתגעגעת אליייך.... אידיוט!-
סימסתי בקושי,
ולאחר מכן?
העיניים שלי פשוט נעצמו.
ושקעתי בשינה עמוקה יותר מאי פעם.




