- - ניגע אל החלום - -

יש =]

כ''כ יפה =]
המשך..

יאיאיאיאיאיאיייייייייי
אני מחכככככה :]]]]]]

יאוו פרק מווווווווווווווושלם 😊

אין חולה על הסיפור שלך ועל הכתיבה הזאת!!
כלכך יפפפפפפפפפה (:

דיי שזו לא תהיה היאא..
שלא תתקשר!!

שהיא תרווץ אליו הביתה,
הוא ישב במיטה שלו בחדרו בוכה ואז היא תכנס ותדביק לו נשיקה של החיים.. 😁

איזה חמווווווווודים הםם!! חח

המשךךךךךךךךךך..

אוהבת 3>

פרקק מושלם
היה שוווה לחכות חח

אוהבת אותך יפשלי הכי שיש ! 3>

וואיי איזה פרק מושלםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!!=]
אוף הגיא הזה כל כך חמוד שהוא מרנא!! 😛
איזה בובי סהר...(:
אין את פשוט מוכשרת! 😊
המשך דחוףףף!..

המהמממממממממממשך

מדהים

יצא קצת מעאפן:\

"כוסעמק אני לא מאמין" טרקתי בעצבים את הדלת של המכונית,
עדי נכנסה אחריי.
"אבל מה היה? מה אמרת לה?"
"סתם..הבאתי לה את המכתב.. ושוב התחננתי שנחזור, עד שבא החבר החדש שלה הזה" אמרתי בכעס והכנסתי את המפתח של המכונית .
"אני בטוחה שהיא תקרא את המכתב ותסלח לך, היא אוהבת אותך גיא. רואים את זה!" עדי אמרה,
"אני כבר לא יודע" מלמלתי ולחצתי על הגז.

חצי נסיעה עברה בשקט, עד שנשמע צלצול הטלפון שלי,

אולי...
אולי היא קראה את המכתב, וזאת היא?

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

התבוננתי בצג הפלאפון.

-אמא-

"תעני לה" אמרתי לעדי והיא לקחה את הפלאפון.

"הלו.."
"בדרך..."
"אני יכולה ללכת לשיר?"
"גיא יקח אותי.."
"טווב.."
"טווב אמא!"
"לא יודעת.."
"טווב, ביי" אמרה וניתקה.

"להקפיץ אותך לשיר?" שאלתי והיא הנהנה.
"היא אמרה שלא נחזור מאוחר מדי" אמרה, "אוקיי."
"אתה חוזר הביתה?"
"לא...אני , סתם אלך להסתובב נראלי" אמרתי ועצרתי לעדי ליד הבית של שיר, חברה שלה.
"טווב..תודה" היא חייכה אליי ,
"ביי גיאוש..אל תעשה שטויות" יצאה מהמכונית ,

ואני?
נסעתי ונסעתי,
ואחרי מספר ארוך של דקות מצאתי את עצמי בים,
ממש כאילו ההגה הוביל אותי לשם.


-------------------
~~~~~~~~~~
"חיבוק" אמרתי לה כשיצאתי מהים
נראלך? כולך רטוב.. אני ימות מקור!"
התקרבתי אליה עם זרועות פתוחות. היא קמה במהירות , זרקה את משקפי השמש שלה על המגבת והתרחקה ממני.
התקדמתי אלייה , והיא התחילה לרוץ כשאני אחריה.
אחרי כמה דקות קצרות תפסתי אותה , היא נפלה לריצפה - כשאני מעליה.
דגדגתי אותה.
"ד..דייייי.. חחח..גייאאאא נוו" התגלגלנו על החול החם , גופי הרטוב מתערבב עם גופה החם.
לאחר כמה דקות הפסקתי , הסתכלתי לה בעיניים , והיא ? בשלי בחזרה.
שנינו שותקים , ובכל זאת אומרים כל כך הרבה.
הבטתי בפניה , - לאחר מכן בכל גופה , ללא פסיחה על שום חלק - כשהיא, עושה בדיוק את אותו הדבר.
"אני..פשוט לא מוצא את המילים.." הסתכלתי בה מנסה להמשיך ללא הצלחה,
"אתה לא אמור להגיד שום דבר.." לחשה לי והדביקה את פני לשלה.
התנשקנו, נשיקה ארוכה , סוערת .
התגלגלנו על החול הרך , הלשון שלי מתערבבת עם שלה , היא אחזה בשער הרטוב שלי . אני ליטפתי את הגב שלה.
~~~~~~~~~~
-------------------

נזכרתי באותה פעם שהיינו בים,

התיישבתי מתחת לסככה,
היה קר.
הדלקתי סיגריה,
ופשוט ישבתי שם.
מביט בים הרועש,
מקשיב לגלים המתנפצים.

= = = = = = = = = = = = = = = =

"אז נהיה בקשר" אמרתי לבנים כשהיינו כבר ליד הבית שלי,
"ברור.." גיל חייך,
הדבקתי לכולם נשיקה בלחי,
לנופר הוספתי גם חיבוק.. "תודה שהוצאת אותי קצת מהבית"
"בכיף" חייכה ונכנסתי פנימה.

"היי אבא " אמרתי כשראיתי שהוא בסלון, צופה בטלוויזיה.
"מה שלומך חמודה?"
"רגיל..." אמרתי ועליתי בריצה לחדר שלי.

לקחתי לי פיג'מה .
נכנסתי לאמבטיה,

התקלחתי הכי מהר שרק יכולתי,
הדבר היחידי שרציתי לעשות היה לישון.
הייתי כל-כך עייפה.

כששטפתי מעליי את כל הסבון סגרתי את ברז המים והתנגבתי,
לבשית את הפיג'מה - אספתי את השיער בקוקו גבוה ונכנסתי לחדר,

סגרתי את האור ומיהרתי למיטה,
התכסתי היטב בפוך החמים שלי - עצמתי עיניים
ואחרי שניות ספורות פשוט נרדמתי.

~

קמתי לרעש הצלצול המעורר,
השעה הייתה 8, והבית ? ריק.
אני מתחילה רק עוד שעתיים, ובבית כולם כבר יצאו.

כשסיימתי לצחצח שיניים ירדתי למטבח והכנתי לי קפה חזק ומעורר,
כשסיימתי לשתות עליתי חזרה לחדר,
התחלתי לסדר מעט.

סידרתי את המיטה, המערכת, והבגדים מאתמול
כשלפתע מצאתי בכיס האחורי את אותו המכתב מגיא.
פתחתי את הקיפול של הדף, התיישבתי על כיסא המחשב והתחלתי לקרוא;..

"ליני,

אני כותב לך כי רק ככה את באמת תקשיבי לי.
זו כנראה הדרך היחידה לגרום לך להבין שהבגידה הזו הייתה המעשה הכי טיפשי שעשיתי כנראה במשך כל החיים שלי.

איבדתי אותך, את הדבר הכי חשוב לי בעולם,
ואיתך... נעלמו כל השאיפות, החלומות, העתיד שלי.

הלוואי ויכלתי לא לדבר אלייך ,לתת לצלילי קולי ללוות את השקט שפונה ללבך הקר -והיית מבינה .
הלוואי שהייתי מדבר אלייך בתווים -מנגן את עצמי ,
גורם לך להבין כמה אני אוהב אותך אליאן, וכמה את חשובה לי.

הכאב הזה אוכל אותי
זה לא כאב של סכין חדה שדוקרת אותך
אלא כאב עמום שתמיד נמצא שם
לא משנה כמה כייף יהיה לי
הוא יהיה שם יכרסם אותי מבפנים
וכל דבר קטן יזכיר לי אותך ואותו..
כאב ארור

תקוות שנשארו תלויות באוויר
המון שאלות ללא תשובות,
אם זו הייתה מישהי אחרת, כבר מזמן הייתי בורח מהכל.
אבל עכשיו זאת את.
עכשיו זה לא משנה כמה אני יברח רחוק
אני תמיד יחזור אותו מצב
למחרת אני יתעורר עם האנג אובר והידיעה שזה בעצם לא שינה כלום
אני יילך לבית הספר עם מסיכה
אני יצחק עם כולם ויחייך אבל הכאב יהיה שם בפנים
יאכל אותי.

אני לעולם לא אסלח לעצמי על הטעות הזאת, כמו שאני רואה שאת לא סולחת.
אבל גם אם החלטת לגמור את זה,
רציתי שתדעי שאני אוהב אותך, ואני יודע שזה ימשך לנצח.
את הדבר הכי יקר לי, נשבע.

גיא."

סיימתי לקרוא את המכתב שגרם לי לצמרמורת נוראית,
ניגבתי את הדמעה שהתגלגלה לה על הלחי שלי.

הצמדתי אותו אליי. ולאחר מכן קיפלתי ודחפתי לתוך הילקוט,
לבשתי עליי חולצת בצפר דקה וג'ינס,
עשיתי קוקו,
נעלתי נעליים
ויצאתי מהבית לכיוון ביה"ס.

אחרי הליכה של רבע שעה הגעתי.
הלכתי לכיתה,
ראיתי את נופר יושבת ומדברת עם רון,
סימנתי לה שתבוא רגע.

"מה נשמע יפה שלי?" חייכה ונישקה אותי בלחי.
"בסדר" אמרתי עושה פרצוף, חיכיתי שתשאל את השאלה שלא איחרה להגיע - "מה קרה?"

סיפרתי לה על המכתב,
ולאחר כמה שניות שלפתי אותו מהתיק כדי שתוכל לקרוא אותו.

"ווואו!" אמרה, נראית מהופנטת.
"איך הבנאדם יודע להתבטא אלוהים..." אמרה , עשיתי פרצוף עצוב "אני לא יודעת מה לעשות"
"תכתבי לו גם!" אמרה בצורה חד משמעית.
"מה זה אייסיקיו?, זה מטומטם!"
"את לא רוצה להגיד לו מה שאת חושבת בפנים נכון?, אז תעשי את זה כמוהו! בדף!" אמרה והוציאה מהתיק שלי מחברת שורות ואת הקלמר,

התיישבתי במקום שלי,
ופשוט שפכתי לדף את כל המילים שעלו במוחי,
שהתנגנו בליבי.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

"היום זה חודש מאז שאנחנו לא מדברים..." אמרתי למתן ולקחתי שאחטה מהסיגריה שלי
"חלאס גיא. אם היא לא סולחת אז פשוט, תשכח ממנה"
"לא יכול.." אמרתי ושנינו שתקנו.

"הנה היא" מתן אמר בשקט ואני ישר הרמתי את הראש,

היא התקדמה לכיוון שלי עם נופר,
היה לי מין אינסטינקט כזה של הרגל , רצון ללכת ולחבק אותה.
אבל עצרתי אותו.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

"תלכי להביא לו את זה את" אמרתי לנופר והכנסתי בידה את המכתב,
"אבל למה?"
"כי ביקשתי...." אמרתי לנופר שרק שלחה אליי מבט מבין.
נעצרתי בצד הדרך,
הבטתי בנופר מתקרבת לגיא ומתן שישבו במחששה.


= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

"גיא?" נופר שאלה,
"מה קורה?" שאלתי אני והיא נישקה אותי ואת מתן בלחי.
"הכל מעולה....יש לי משהו בשבילך" היא חייכה חיוך המלווה בקריצה והושיטה לי דף מקופל,
"זה.....מאליאן?"
"כן.... באמא שלי אתם ילדים קטנים.. אני אומרת תפסיקו עם השטויות שלכם"
"תגידי את זה לחברה שלך" מתן אמר.
"כן...היא מפגרת" נופר עשתה פרצוף מיואש,
הסקרנות אכלה אותי,
פתחתי את הדף
זיהיתי את הכתב יד המסודר שלה,
התחלתי לקרוא .....

גיאא כזהה מדהים !
אוףף דיי שיחזרוו כברר 😢

פרקקק מהמממםם !

תמשיכייי !

מושלם:]
תמשיכייי

איזההה פרקקקקק מדהיםםםםםםם
תמשיכי הכימהר שאת יכולההה
אני במתחחחח חחחחח
אוףףף שיחזרו כברררר
א ו ה ב ת מ א ו ד נטיי : ]

יאאאאאא איזה פרק !@#$$

וואוו פרק מווושלם!!

המשך דחוףףף

אוהבתתת =]]

QUOTE (קורלוש_14 @ 09/07/2007) מושלם:]
תמשיכייי
😊