QUOTE (sapiri2006 @ 16/06/2007) מדהים [:
הסיפור אמיתי ?
הוא לא אמייתי.. :S
תודה מאמי(:
דיי מסכןןןןןן.. הוא היה שיכור אווופ!!
איזה חמוודים הם ביחד.. 😛
אסור שיקרה משהווווווווווווו..
פרק מ=ה=מ=ם !
😊
מחכה להמשך בוביי..
אוהבת רחלוש =]]
QUOTE (שקדייי @ 16/06/2007) כזההה יפה [:
אוףף איזה זבל גיאאא :/
תמשיכי !!!
😉
אויי..מיסכנוני 😢
פרק מושלם!..
המשך דחוף!=]
3>
יואואואוואו הסיפור ממש יפההההההההההההה
תמשיכי היום . . .
ועדיין לא הבנתי מה גיא עשה שהוא לא התייחס לאליאן ?
אני ישמח אם תכתבי לי מה הוא עשה . . .
א ו ה ב ת נטיי :]
נטי, את תביני בהמשך [:
תודה על התגובות בנוות, אני ממתה עליכן ! [;
תבלו 😛
"אליאן.." , הרמתי אליו את מבטי,
"אואה... המבט הרציני שלך" חייכתי חיוך חמים .
"את יודעת שאת הדבר הכי חשוב שיש לי נכון?"
"תמיד נעים לשמוע את זה שוב [: "
"וו..את יודעת שאני לעולם לא אעשה משהו בכוונה לפגוע בך..?"
"ברוור.."
"את באמת יודעת , כן?"
"חח נו כןן גיאוש, אתה הבנאדם שאני הכי סומכת עליו בעולם.. אני יודעת שלא תפגע בי אף פעם" חייכתי,
והוא ?
משך אותי אליו במהירות ונישק אותי נשיקה ארוכה, המלווה בחיבוק מוחץ .
= = = = = = = = = = = = = = = = =
"את באמת יודעת , כן?" החלטתי לשאול אותה שוב.
"חח נו כןן גיאוש, אתה הבנאדם שאני הכי סומכת עליו בעולם.. אני יודעת שלא תפגע בי אף פעם" היא חייכה,
ואני?
הרגשתי איך הלב שלי נחתך.
אני לא יכול לספר לה.
לא יכול לוותר על הדבר המדהים הזה שעונה לשם אליאן . פשוט לא .
משכתי אותה אליי, מנשק נשיקה ארוכה - בתקווה שהרגע הזה לא יסתיים לעולם.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"מאמי, אתה בא אליי ביום חמישי בערב?" היא שאלה.
"חמישי הזה?"
"כן..."
"יש משהו מיוחד?"
"סתם... ההורים שלי נוסעים להצגה..והם יחזרו ממש מאוחר.. ו..הולך להיות נחמד" היא חייכה חיוך מוזר,
"אמ..אוקיי סבבה" הסכמתי [:
"יום אחרי זה טקס יום הזיכרון" היא אמרה והזכירה לי, "וואו, כבר הספקתי לשכוח מזה"
"בטח..כי הברזת מהחזרה האחרונה" אמרה.
"כי אנחנו מוכנים..נדב סתם מזיין ת'שכל עם כל החזרות האלה" אמרתי והיא הנהנה.
"טוב אז .. נראה אותך כבר מחר בבצפר? נהיה מאוחר"
"כן... אני חייב להתקלח כבר" אמרתי.
"סבבה.. אז שיהיה לך לילה טוב יפה שלי" היא פתחה את דלת המכונית,
משכתי אותה אליי.
נישקתי אותה נשיקה ארוכה ארוכה, נראתה לי כמו נצח [:
"לילה טוב יפייפיה" היא יצאה מהאוטו, כשעל פניה מתנוסס חיוך ענקי.
ואני..
רק התפללתי שהחיוך המקסים הזה לא יימחק מפניה לעולם.
~
"גיאא.. בוא הנה" שמעתי את אמא צועקת לי, בטון ה'לא מרוצה' שלה.
"אני במקלחת" צעקתי חזרה.
"כשתסיים תבווא!" אמרה.
אחרי שסוף סוף הורדתי את כל הג'יפה מהחדר כושר - יצאתי מהמקלחת.
התנגבתי טוב טוב . ייבשתי את השיער בעזרת המגבת ולבשתי את הבוקסר השחור שלקחתי .
נכנסתי למטבח והתיישבתי על הכסא .
"מה רצית?" שאלתי מעט לחוץ.
"קיבלתי טלפון מהמחנכת שלך" אמרה וכל הלחץ ירד, "זה הכל?" שאלתי ולקחתי לי עוגיית שוקולד מהצנצנת שהייתה על השולחן.
"שום זה הכל, מה הטון המזלזל הזה?"
"נוו אמא...מה היא כבר רצתה?"
"היא סיפרה לי על כל החיסורים שלך!, מה זה צריך להיות בדיוק?" שאלה ואני לא עניתי לה. פשוט שלחתי מבט אדיש והכנסתי לפה את ביס העוגיה האחרון.
"תענה לי.."
"זה תיגבורים... מה אני צריך להגיע לתיגבורים בדיוק?, אמא עוד חודשיים אני מסיים ת'בצפר הזה!, נשארו רק הבגרויות וז-ה-ו .. מה יש לי ללכת בדיוק!?"
"מה זה 'מה יש לי ללכת' ?, למה כל השכבה שלך הולכת?"
"כיי הם משועממיים.."
"גיא בלי הטון הזה.." ניסתה להפחיד אותי בטון המאיים שלה, לא הלך לה בדיוק.
"מה נסגר איתך שאת ככה לחוצה בזמן האחרון? ממתי אכפת לך ?"
"מתמיד. שתדע שאני מאוד מאוכזבת"
"טווב אחי" הוצאתי לי כוס מהארון ומזגתי לי מים קרים.
"אבא שלך ישמע על זה, ותאמין לי שהוא לא יהיה מרוצה"
"שישמע...ה' מה נסגר איתך?" היא הצליחה לעצבן אותי. "ראית שחרשתי להיסטוריה והוצאתי ציון יפה.. אז מה הקטע עם ההברזות האלה באמצע החיים?!" שאלתי בכעס.
היא לא ענתה,
פשוט הנידה את ראשה בצורה מאוכזבת ויצאה מהמטבח.
'גם כן זאתי... ' הנחתי את כוס המים הריקה בכיור והלכתי לחדר שלי.
לא היה לי כוח למחשב, לטלוויזיה.. לשום דבר.
פשוט נכנסתי למיטה ועצמתי עיניים, מנסה להדחיק את כל העצבים שקשורים באמא.. או כל העצב, שקשור באליאן .
= = = = = = = = = = = = = = = = =
שטפתי פנים, צחצחתי שיניים וחזרתי לחדר.
'מחר זה קורה' , חשבתי לעצמי שוב ושוב - והפעם ? , הפעם הרגשתי מוכנה. בטוחה בעצמי. הפעם כשהמחשבות הקשורות בנושא רצו לי בראש פשוט חייכתי באושר [:
הוצאתי לי מהארון חולצת בצפר ארוכה דקה בצבע ורוד,
לבשתי ג'ינס 3/4 בהיר, ונעלתי את האולסטאר הוורודות שלי .
התאפרתי מעט, סידרתי את השיער, בושם - דאודרנט והייתי מוכנה.
לקחתי את הילקוט איתי וירדתי למטבח.
"בוקר טוב אבא" הדבקתי לו נשיקה על הלחי והתיישבתי לידו, מושכת אליי את הקפה החם שאמא דאגה מראש להכין לי .
= = = = = = = = = = = = = = = = =
"בוקר טוב" אבא אמר לי כשנכנס למטבח.
"בוקר" עניתי לו בעייפות, בזמן שכיביתי את הסיגריה.
"אתה פנוי היום?" שאל בזמן שהכין לעצמו קפה.
"כ..ן, למה?"
"אני רוצה שנצא שנינו, אפשר לשבת איפשהו.. לאכול" אמר ואני גלגלתי עיניים. בטח אמא כבר דיברה איתו:\
"אוקיי.." עניתי לוגם את שלוק השוקו האחרון.
"אז, ב6 אני אבוא לאסוף אותך ישר מהעבודה" אמר ואני הנהנתי.
"אני עף לבצפר" אמרתי ולקחתי על גבי את התיק.
"יום טוב.." אמר כשיצאתי מהמטבח,
"עדי? צריכה טרמפ?" שאלתי אותה כשהייתי ממש ליד הדלת,
"לא.... אני הולכת עם אלעד" חייכה לעצמה.
"אני אקח את שניכם"
"כה אההה?" אמרה ואני גלגלתי עיניים - "בייי" סגרתי אחריי את הדלת ופתחתי את אזעקת המכונית.
= = = = = = = = = = = = = = = = =
~
"וואו, היום הזה עבר כל כך מהר" אמרתי לנופר בזמן שיצאנו מביה"ס.
"נכוון.. אי אפשר להאמין שעוד חודשיים נגמר השנה" אמרה ואני הנהנתי בהסכמה.
"יש כל כך הרבה י'בניקים חמודים השנה .. יהיה לי קשה להפרד ]: " אמרה ואני צחקקתי, "הכי קשה זה שגיאצ'ו לא יהיה איתי ביחד" אמרתי בעצב.
"מי אמר שתהיו יחד עד שנה הבאה?" שאלה ואני נעצרתי באמצע הדרך.
"סתםם נוו... צוחקים קצת תרגעי!"
"אל תגיידי את זה אף פעם!!!, אנחנו נהיה ביחד לנצח" אמרתי לה, "נו ברור, אתם משלימים אחד ת'שני.." התחנפה בשביל להרגיע אותי.
"אווח...היינו צריכות ללכת באוטובוס.. מזה החום הזה באמצע אפריל?"
"תכלס... אני נמסה פה" נופר אמרה ונפנפה בעזרת 2 ידיה על הפנים.
"אולי תבואי אליי?" שאלתי בחיוך.
"לא יודעת...אני עייפה"
"נוו תנוחי אצלי קצת... בחיאת רק רז עכשיו בבית ובזמן האחרון הוא בלתי נסבל!"
"איי איי, ואני חשבתי שבא לך על איזה זמן איכות... רק לנצל את יודעת י'זבל" אמרה בזמן שהגענו לתחילת הרחוב שלי.
"ברור שגם זמן איכות... אבל באמת שהוא ממש מגעיל.. אין בחיים לא ראיתי אח שמתנהג ככה לאחותו" אמרתי ולפני שנופר הספיקה להוציא מילה מפיה הבחנו במישהי מוכרת שמתקרבת אלינו.
= = = = = = = = = = = = = = = = =
"לא איזה אחי... אבא שלי רוצה שאני אבלה איתו 'זמן איכות'" סרבתי להצעה של מתן ללכת לים.
"מה קשור זמן איכות עכשיו?"
"עזווב.. נדפק לו השכל" אמרתי ונשענתי עם הראש לאחור,
כשתגמר ההפסקה תהיה שעה אחרונה והביתה , סוף סוף !
"אז לאן אתם הולכים?" מתן שאל.
"אנערף.. לאכול משהו נראה לי" אמרתי,
אלדר נכנס לכיתה והתקדם אלינו, אני ומתן החלפנו בשתיקה מבטים, כאילו הוא קרא את מה שאני רוצה להגיד .
"מה עניינים?" אלדר שאל .
"סבבה" מתן חייך אליו חצי חיוך.
"מה... אתם עושים היום משהו מיוחד?" שאל אותי, המשכתי לשתוק. "לא אחי" מתן ענה לו.
"הבנתי" אמר , הבחנתי בחוסר הנוחות שהוא הרגיש, מגיע לו..בוגד :|
"גיא..מ..ה נסגר? אתה כועס עליי או משהו?"
"מה? מה פתאום, למה שאני אכעס?" שאלתי בציניות.
"מה כבר עשיתי?"
"אלדר, אנחנו לא ילדים קטנים.. אל תתמם לי עכשיו"
"כוסעממק מה אתה רוצה?"
"מה אני רוצה?, שתעוף לי ולחברה שלי מהחיים!, עוד פעם אחת אני רואה אותך לידה אתה נחשב מת"
"בחייאת גיא.. חלאס לריב" מתן אמר לי,
"עזווב מתן, לא בא לי בטוב להתחנף אליו... באמת שהאיומים שלך לא מזיזים לי ת'ביצה השמאלית" אלדר אמר.
"שתוק שתוק כבר י'מעאפפן.. רד מכל הפוזה של הערס שתפסת.. לא מתאים לתספורת שלך" אמרתי בזלזול , לקחתי את התיק וירדתי למחששה.
הוצאתי סיגריה מהקופסא , והדלקתי אותה בעזרת המצית.
'מתי אלדר הספיק להשתנות ככה?,
ומה הקטע שלו היה לספר לאליאן בכלל..
אווח, שונא חברים בוגדים'
= = = = = = = = = = = = = = = = =
הבחנו במישהי מוכרת שמתקרבת אלינו.
"שניי?" עצרתי אותה,
"היי" אמרה בקול כבד כזה..
"מה את עושה פה?" לא הבנתי, הרי היא גרה בחלק השני של העיר.
"הייתי אצלך.. אליאן..אנ..י חייבת לעוף... נדבר כבר אחר כך" אמרה בקול חנוק, ועוד לפני שהפסקתי להעלות מחשבה למה היא נשמעת ככה, ומה היא עשתה אצלי - היא פשוט נעלמה.
"מה זה היה?" נופר שאלה כלא מבינה,
"דאמט... היא כמעט בכתה!"
"אבל למה?.."
"רזזזז" כמעט שצעקתי,
משכתי את נופר אחריי במהירות לבית.
~
"מה עשית לשני?!" צעקתי עליו בפתח הכניסה לחדרו,
נופר עמדה מאחוריי ושתקה
"אליאן תרגיעי.." אמר באדישות עם גבו אליי,
"מה עשית לה?!" חזרתי על אותה השאלה והוא שתק.
"רז תבין דבר אחד, שני היא לא עוד אחת מהשרמוטות שלה ואני לא אתן לך לפגוע בה...מביייין?!"
"אליאן צאי מהחדר"
"לא יוצאת עד שתסביר לי מה עשית!" אמרתי, הוא המשיך לשתוק.
"אני מחכה רז!!!, מ.ה ע.ש.י.ת?"
"הרסתי הכלל... עכשיו עופי מכאאןן" הוא הסתובב אליי בצעקה,
ואני,
הייתי בשוק ממה שראיתי.
רז
בוכה.....?!#$@
במילה אחת?
ואווו
כילו מה הולך פה?
אתר האהבה הישראלי