יאוואוא
מעניין..
לא קראו לו ליאור בכלל?!
חחח אני באשלייה משום מה..=\
מאמי יצצצא מדהייייייייייייייים..
מה קרה מה קרה?????????
יאאא פרק מושלם! תמשיכי דחוף!
אה ו..sufipufi בכול סיפור שני יש ליאור..טוב שלא קוראים לו גם ככה 😛 חח
מוכשרת שלי.
זה מדהים!
אוהבת אותך פליץ...
קצת מרווח . .וממשש ארוך קיוויתי שיצא משוו אחר
אבל תסתפקוו (:
אמא עשתה למור צמה בסלון, התבוננתי בה בחיוך, מקסיממה.
יצאנו שלושתינו מחוץ לבית , ראיתי את אבא ורז במכונית.
נכנסנו גם אנחנו ונסענו למסעדה .
מה שהיה אח"כ? אני ל=א אשכח בחיים !
---------
"מה תרצו להזמין?" נגשה אלינו מלצרית צעירה , מחייכת.
כל אחד הזמין מה שהוא רצה , לא היה לי ממש חשק.
"אליאן , מה נזמין לך?" אבא שאל
"אני..סתם יאכל מהסלטים, אני לא רעבה" אמרתי לו .
"אין דבר כזה.. ארוחת צהריים חובה, ועוד ביומולדת!" אמר והסתכל בתפריט
"מזל טוב" חייכה אליי המלצרית חיוך גדול, טיפים טיפים . . מכירה ת'סימפטיות הזו מקרוב.
"תודה" עניתי משועממת :\
"תביאי לה בבקשה... פסטה עם פרמזן..וקולה" אבא אמר למלצרית .
"מה החוסר מצברוח הזה?" אמא שאלה, לא עניתי לה.
רז ישב מולי, והתבונן בי במבט לא מבין. "מה קרה?" אמר כמעט ללא קול, עם השפתיים.
"כלום" עניתי בקול והתבוננתי בעשרות האנשים סביב.
לאחר כמה דק' המלצרית הגיעה, היא הניחה כל צלחת במקומה "עוד משהו.?" שאלה בחיוך
"בנתיים לא, תודה" אמא חייכה אליה וחתכה למור את הבשר שהיה לה בצלחת.
"אמאא די כבר" מור אמרה לה.
"מה יש?"
"אני יודעת לבד !" מור אמרה גאה, אבא הסתכל על אמא במבט מרגיע של 'תני לה לנסות' ואמא התמקדה בצלחת שלה.
הפסטה הייתה טעימה , אבל לא היה לי הרבה חשק.
אחרי בערך 4 ביסים הרוב נשאר בצלחת.
הפלאפון של רז צלצל, הוא התבונן במסך ואח"כ בי, וקם מהשולחן.
"לגבי המתנה שלך.. אבא ואני קנינו לך מחשב חדש, כמו שרצית " אמא חייכה.
"באמת? וואו , תודה" חייכתי חיוך קטן , באמת שהמחשב שלי התחיל לעבוד כמו כלב מת ><
"אין על מה, מזל טוב" אבא ליטף את ראשי .
"ובשבת כל הדודים באים אלינו לארוחה לכבוד היום הולדת, את יכולה להזמין את גיא..נופר קרין, מי שתרצי" אמא חייכה
"טוב" עניתי .
אחרי כמה שניות רז התיישב חזרה בשולחן. "מי זה היה?" שאלתי אותו.
"סתם...חבר" ענה והמשיך לאכול. הבחנתי שמחוץ למסעדה יש גן קטן - "אני הולכת לשבת שם קצת.." אמרתי להורים והצבעתי על הגן.
"טוב מתוקה" אמא אמרה אחרי שהסתכלה על רז , מחכה ממנו לאישור ? מוזרים :\
התיישבתי על הנדנדה האדומה , בודדה משאר הנדנדות.
הייתי עצבנית בעיקר , יותר מאשר עצובה. כל כך הרבה מחשבות .
"קסם" שמעתי מאחורי קול מוכר, קול שאפילו שלא עברה שניה - גרם לחיוך לעלות על פני, הקול ש=ל=ו
הסתובבתי במהירות
הוא עמד מאחורי , יפה כל כך, החזיק ורד בצבע אדום (:
"מה...נזכרת?"
"לא שכחתי לרגע" חייך ונתן לי את הורד.
"תודה" חיבקתי אותו, בלי לעזוב - חיבוק ארוך כל כך. הייתי צריכה את החיבוק הזה ברמה מטורפת.
"בואי מאמי, יש לנו מלא דברים להספיק" חייך והושיט לי יד.
"דקה.. אני רק יגיד להורים שלי שאני הולכת.." הסתובבתי לכיוון המסעדה וגיא עצר אותי - "הם כבר יודעים"
חייכתי, כל המועקה שישבה לי על הלב נעלמה.
התקדמנו לכיוון המכונית, היה לי קר :| התבוננתי בשמים - היו עננים של גשם:\ .
נכנסנו שנינו פנימה "לאן נוסעים?" שאלתי
"הפתעה" חייך והדביק לי נשיקה שהשאירה טעם לעוד . הבטתי בו במבט חשדן , הוא חגר את חגורת הבטיחות שלו והתחלנו לנסוע.
"אז ככה.. יש לנו 3 תחנות" אמר גיא והתחיל לפרט; "תחנה ראשונה ושניה זה הפתעה.. ותחנה שלישית זה אצלי, את באה לישון אצליי.. דברתי עם אמא שלך ויש אצלי תיק בשבילך עם הכל" אמר מביט בדרך.
"ואני חשבתי ששכחת ממני" הבטתי בו מחוייכת.
"איך אפשר לשכוח מאהבת חיי?" התבונן בי , חייך חיוך קצר גם הוא והחזיר את מבטו לכביש.
הסתכלתי דרך החלון, התחיל להחשיך.
אחרי נסיעה של רבע שעה חנינו ליד שפת הים.
הסנפתי את הריח הנעים הזה, מאז הקיץ לא הייתי כאן.
"ברר קפווא.." אמרתי והלכתי אחריי גיא לבגז' "גם על זה חשבתי" חייך והוציא מהבגז' את המעיל המוכר של אחותו .
חייכתי.. "שממממממן אני אוהבת אותךךךך"
חיבקתי אותו חיבוק מוחץ. "יאללה בייב.. תלבשי את המעיל ונלך" אמר והוציא מהבגז' סדין לבן.
לבשתי את המעיל, והחזקתי בידו . הלכתי אחריו לאורך החוף, עד שמרחוק הבחנתי בנק' שכנראה הוא תכנן שנעצור בה 😮
התקדמנו, התבוננתי סביב - היו כמה נרות וסלסלה קטנה.
גיא פרס את הסדין וסימן לי להתיישב לידו.
התיישבתי בצד, והתבוננתי בו בשתיקה , כל מה שחלמתי עליו נמצא בו - ואפילו מעבר לזה.
"אממ.. במחקר שעשיתי לכבוד יומהולדתך גיליתי שלא הזמנת קינוח במסעדה" אמר ומשך אליו את הסלסלה.
הוא פתח אותה והוציא ממנה בקבוק שתיה, 2 כוסות וקופסא .
הוא פתח את הקופסא, המון שוקולדים מכל סוג אפשרי היו בפנים , החולשה שלי (:
לקחתי לב שוקולד אחד, פתחתי את העטיפה האדומה הנחתי בצד והכנסתי לפה .
"טעים?" גיא שאל מתבונן בי, "אהא.. כמעט כמוך" הדבקתי לו נשיקה מתוקה על השפתיים.
"חח קוקיי יש עוד" אמר והצביע לכיוון הקופסא.
בפנים הייתה מונחת קופסא יותר קטנה ונייר מגולגל.
"פשש.. השקעה" חייכתי והושטתי יד להוציא את הנייר.
פתחתי אותו , זיהיתי את הכתב של גיא - התחלתי לקרוא בקול.
"אליאן שלי -
הכרתי אותך מהשמיים, הגעת מבין הכוכבים, העננים הגבוהים
מי היה מאמין שדווקא אני אפגוש במלאך מכל האנשים? כמו נס..
כל פגישה שלנו הייתה פנטזיה, כל שנייה איתך פשוט חלום.
נעשיתי חולה, חולה מאהבה, התאהבתי בך, ה ת מ כ ר ת י אלייך.
הלב שלי נעשה פגיע, רגיש, רגיש ממך.
מה שעשית ללב שלי אף אחת עוד לא עשתה.
המחשבה היחידה במוח שלי היא את, הליטופים הרכים בידייך החמות,
הנשיקות העדינות והמקסימות שלך..
כל מה שאת עושה, חושבת, אומרת, גורם לי לחייך,
הצחוק שלך שובה אותי כל פעם מחדש.
כל פעם שאני לא איתך הגעגועים מציפים אותי.
מציפים אותי מהידיעה שאת לא לידי..
אני רוצה שתהיי איתי כאן, לתמיד, לעד, שלא תתרחקי ממני אף פעם!
אהובתי..
מה עשית לי..?
שבוי באהבה, זה מה שאני עכשיו.
שבוי באהבה שלי כלפייך.
מילאת חלל גדול בליבי, חלל שהיה שומם..
הלב שלי עכשיו שלך, שייך רק לך.. אני מקווה שתשמרי עליו לנצח.
בדיוק לפני 16 שנה נולד מלאך קטן, מהרגע הראשון שנבראת ה' ידע שאני ואת מיועדים, לנצח ביחד.
אז מזל טוב יפייפיה שלי, שנזכה לחגוג עוד המון ימי הולדת יחד, ושרק יהיה לך טוב, לך ולי - לנו.
אהובתי.. אני אוהב אותך,
גיא."
סיימתי לקרוא, הרגשתי שדמעות עולות לעיניי , דמעות מהתרגשות - אף פעם לא השקיעו בשבילי כ"כ.
הסתכלתי עליו, העיניים שלו נצצו , התבונן בי מחכה לתגובה.
"אני..אני פשוט מאוהבת בך" התקרבתי אליו והתעטפתי בין זרועותיו.
אח"כ, הסקרנות אכלה אותי - פתחתי את הקופסא הקטנטנה, התבוננתי בפנים מוקסמת , בתוך הקופסא ישבה לה שרשרת זהב מדהימה , עם תליון בצורת לב עליו חרוט בקטן e&g , הראשי תיבות שלנו.
"מזל טוב קסם" לחש לי והדביק את שפתיו לשלי - לנשיקה קסומה - הרגשתי את הבטן שלי מתהפכת לה בפנים , גופי התמלא בצמרמורות.
לאחר כמה דק' התנתקנו , "תודה יפה שלי, אתה מדהים" חייכתי.
הוא ישב ישיבה מזרחית ואני הנחתי על ברכיו את ראשי, הבטתי לשמיים, ישבנו שנינו שותקים, כשרק רחש הגלים המתנפצים נשמע ברקע.
אחרי חצי שעה בערך של בידוד עם גיא והרבהרבה שווקולדים הוא אמר שצריך לזוז .
שנינו קמנו, אספנו את הדברים והתקדמנו לכיוון המכונית.
שתקנו שנינו בדרך, רצו במוחי כל כך הרבה מחשבות נעימות , הייתי כל כך מאושרת ~
התבוננתי מהחלון, גיא חנה ליד הבארבי , - אולם כזה שהמון אמנים מופיעים בו :S
"מה עושים פה?" שאלתי כשמשך אותי פנימה. "חכי פה אוקיי?" אמר והסתובב, לאחר שניה חזר - הדביק לי נשיקה והתרחק שוב בין כל האנשים.
חייכתי לעצמי חיוך מאוהב (:
נשענתי על הקיר בקצה האולם ההומה , היו כל כך הרבה אנשים . . 'ערב להקות או משהו' הנחתי לעצמי, אבל עדיין לא הבנתי למה אנחנו פה בעצם :\
אחרי מס' דקות שנראו ממש ארוכות , גיא עלה על הבמה. , גרר.. אני יודעת מה הוא הולך לעשות (;
הוא נעמד מתחת לזרקורים עם הגיטרה שלו , כיוון אליי את מבטו.
שמעתי רחשים בנוגע לבחור ההוא על הבמה - כמה שהוא מדהים,וכמה שהוא כובש, "זה גיא כהן.. שמעתי אותו שר - ואיך שהוא שר." המשיכו בהתלחשות
"את השיר הבא, אני הולך להקדיש לאחת שלי , כאילו השיר הומצא בשביל שנינו" אמר והתבונן בי.
(בננוותת בשללבב הזה אתתן מוזמנות לפתוח את השיר 'לחבק אותך' של סינרגיה.. סתם לקטטעע PP😊
" אני סולח לך , גם אם את לא רואה את זה ,
שלכל דקה יש עוד טעם "
שר ומסתכל עליי,עוצם את העיניים ומתמכר אליי.
" יושב מלאך גבוה, שעוד נותן בי כוח - הוא מחזק אותי כשאת איתי. "
יודעת שכל ליטוף על הגיטרה מכוון אליי,
כל צליל מעביר לי את הלב שלו.
"יש אנשים שלא מוצאים אף פעם -
ויש גם מקומות שאין כבר טעם
ולפעמים זה שם.. גם אם זה לא מושלם = גם אם קשה לראות , קשה לראות
~
כשאת צוחקת ,אני חי
כשאת בוכה ,עצוב מדי
אני פותח ת'ידיים - ל ח ב ק אותך
כי זה האושר בעייניך , שמקרב אותי אלייך
כי זה הטעם שנשאר - מ ל ח ב ק אותך "
הבטן שלי התהפכה לה בפנים.
" יש אנשים לא מוצאים אף פעם, מקום שכזה
יש מקומות שאין כבר טעם , אין טעם להמשיך בזה
ולפעמים לפעמים זה שם , גם אם זה גם אם זה קשה לראות - לפעמים לפעמים זה שם , הוו..
כשאת צוחקת ,אני חי
כשאת בוכה ,עצוב מדי
אני פותח ת'ידיים - ל ח ב ק אותך
כי זה האושר בעייניך , שמקרב אותי אלייך
כי זה הטעם שנשאר - מ ל ח ב ק אותך "
"אני אוהב אותך" אמר בשקט, אך המיקרופון גרם ללחישה להשמע חזקה כל כך. חייך את החיוך הנבוך שלו. צעדתי לאיטי באולם המלא, עליתי על הבמה וחיבקתי אותו.
גיא הביט בי, במבט אוהב כל כך.
אירגון אחרון, סיקור שלא שכח כלום, מבטו מחפש אחריי, כאילו אני אעלם.
הידיים אוחזות זו בזו כחוששות ללכת לאיבוד, האורות מתעממים עד לחושך מוחלט, הקהל מחכה לזמר הבא, לא ידעתי מי הוא - גם לא היה אכפת לי.
יצאנו החוצה, אל הקור העז מתים מחום. הוא בטעות מחליק את היד שלו עליי והצמרמורת? לא מאחרת לבוא, הלב שלי דפק בקצב היסטרי,
וגיא, גיא מרגיע בחיוך הנצחי שלו ומוביל אותי בין כל טיפות הגשם אל מכוניתו.
נכנסנו פנימה , הדלקנו חימום , ישבנו במכונית. התבוננתי בו ושתקתי. "מה?" הוא שאל נבוך.
"תודה" אמרתי לו. "אין על מה בייבי , זה מגיע לך" חייך ונישק אותי נשיקה קטנה.
הגשם בחוץ רק התחזק , גיא התבונן בשמשה , וכתב על האדים של האוטו - אליאן + גיא = ביג לאב -
"מכוער קטטן" צחקתיי..
"כולם רצו לעשות לך מסיבת הפתעה" אמר והסתכלתי בשעון , 11 וחצי. עכשיו ? מסיבת הפתעה :S
"אבל אמרתי להם שאני רוצה אותך רק בשבילי היום" . ליטפתי את פניו " זה בדיוק כל מה שרציתי, היום הזה? לא יכול היה להיות מושלם יותר"
הגענו לביתו.
נכנסנו לחדר, השיר שגיא שר בהופעה עוד התנגן לי בלב.
הבחנתי בתיק שלי , הוצאתי ממנו מכנס וחולצה שאין לי מושג מי ארגן :\
התלבשתי בזריזות - וכך גם גיא.
הוא התיישב על המיטה - התבונן בשעון בפלאפון. "זהוו.. נגמר היומולדת" אמר . הוצאתי את הפלאפון , שמתי לב שהוא כבוי :\
התיישבתי על גיא , בחצי חיבוק. הדלקתי את הפלאפון.
מלאמלאמלא סמסים חדשים של 'מזל טוב' וכאלה נשלחו.
טוב שנזכרתי :\ עניתי לחשובים והנחתי את הפלאפון בצד.
"נישן יפה שלי?" שאל.
התמקמתי בזרועותיו של גיא שעטפו אותי באהבה, בתשוקה מטורפת.
וככה נרדמתי,
אחרי לילה שלם בו גיא חיבק אותי ונתן לי את הזכות להיות - לפחות לאותו לילה,
הנסיכה המאושרת ביותר עלי אדמות.
וואי פשוט מקסים (: (:
מחכה להמשך 😛
יאיייי איזה מתוקייייייייייייים ;P
פשוווט מ-ה-מ-ם [:
שבוע טווווב 😊
איזה חמוווווווווווווווווווווווווווווווווווודים!!! 😛
איזה מתוק גיא..
איזה כיף לההההההההה 😁
יאוו איזה מתוווווווווק
פרק יפייפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפה
מחכה להמשך 🙄
אוהבת רחלוש =]]
😮
פשוט מדהים!!
אין לי מיללייםם!!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!
יצא מעלףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף 😊
פרק ?
מדהים
הוא כל כך יפה ..
איזה מתוק גיא (:
מחכה להמשך !
ווואייי איזה פרק מושלםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
כל כך מדהים!=]
את ממש מוכשרת , תמשיכי דחוףףף=]
אנייי אווהבתת אתככככככן (:
ממשייכה מחר..ב"ה 33>