יאא איזה פרק מווושלם!!!!!!!!! 😛 אהבתי! =]
תמשיכי דחוףף!😊
טנקס בנות [= מקווה לשים מחר. 33>
שבת שלום
בנווות, היה לי תשבוע הכיי הזוי בארצ \=
רקק עכשיו אני בביתת.. אזז .. אני אכתוב [=
מחכה !@#
התגעגעתי לסיפור =]
יאואווא
אני במתחח!
מעניין מה קרההה..
מאמי הממשךך
דחוףף!
בקשה בננות [= קצת קצר, כי לא היה לי ממש זמן.
אבל מחרתיים אני ישים חדש, ואני יפצהה.. מבטיחה P:
קיבלתי הודעה מקרין.
והתוכן בה? הכניס אותי לש=ו=ק
- - -
"נפרדתי מאוהד:[" נשארתי בפה פעור.
"מה קרה?" גיא שאל. "שניה.. אני כבר באה" קמתי מהסלון ונכנסתי למטבח הריק.
חייגתי את המספר של קרין וחיכיתי לתשובה.
"אה" שמעתי אותה, הקול שלה היה שונה מתמיד, הוא היה שבור שכזה.
"למה עשית את זה יפה שלי?" שאלתי כלא מבינה.
"אליאן.. אחרי פאקינג שנה שאנחנו ביחד, הבנאדם הזה בגד בי" שמעתי אותה בוכה .
"מה? אני לא מאמינהה! את רוצה שאני אבוא אלייך?" לא ידעתי מה לעשות.
"לא..א..אני מעדיפה להיות קצת לבד" היא אמרה והבנתי אותה, הכרתי את ההרגשה.
"טוב נסיכה.. אם את צריכה משהו תתקשרי אליי אוקי?" שאלתי.
"טנקס ..ביי" אמרה ונתקה.
היה לי כל כך עצוב עליה, עליו, על איך שהוא הרס את אחד הקשרים היותר חזקים שראיתי .
חזרתי לסלון והתיישבתי על הספה , קצת מרוחקת.
"מה קרה בייב?" שאל אותי גיא , שוכב על הבטן ומסתכל.
"סתם... קרין וחבר שלה נפרדו" עניתי במרמור.
"אוי" אמר ועשה פרצוף עצוב.
הייתה לי הרגשה מגעילה, עצובה שכזו. התמלאתי בכעס על אוהד.
"דיי בייב.. בואי אליי" אמר גיא ופתח את שתי ידיו.
התקרבתי אליו ונשענתי עם גבי על בטנו. הוא נשק לראשי. חייכתי אליו.
"רוצה שאני אקח אותך אליה?" שאל. "לא.. היא רוצה להיות לבד" עניתי.
"אז.. רוצה שנלך אליי או משהו?"
"נראלך? חברים שלך פה.. בוא נשאר" אמרתי.
"טוב אבל אם עוד חצי שעה ההבעה שלך לא משתנה נזוז בייב.." הוא אמר וחימם את ליבי.
"חיים שלי" חייכתי ונשקתי לו בלחי נשיקה גדולה.
חברים שלו היה ממש נחמדים אליי. ובכלל, הם נראו חבורה שכיף להיות איתם, מצחיקים כאלה.
"ואה ואה איפה נופר?" שאלתי.
"אמ..עם אלדר..?" ענה לי מתן.
"מהההההה?! עדיין?!" הוצאתי את הפלאפון מהכיס וסימסתי לה הודעה.
- - - קוקי בלי שטויות אה? - - -
"נשארוו עוד פיצות?" אורי שאל והסתכלתי בגועל.
"חח מה זה הפרצוף הזה?" שאל אותי. "יאעעק איך יש לך עוד מקוום?"
"בטח יש.. עוד מגש אני יכולה לסיים עכשיו" אמר . "תהייה בריא רק" צחקקתי.
"אולהלה.. הגיעה הפרינסס.." אמרתי כשראיתי את נופר מתיישבת על הספה כשחיוך מאוזן לאוזן מרוח על פניה.
"חח אויי שתקי" ענתה ומזגה לעצמה קולה .
- -
"טוב יאללה...אנחנו נזוז" גיא אמר ושנינו קמנו מהספה.
"נופר.. את לא באה?" שאלתי כשראיתי שהיא לא קמה.
"אני אקפיץ אותה יותר מאוחר.." אלדר אמר . אמרנו שלום לכולם , לבשתי את המעיל ויצאנו .
"ברר" רעדתי מרוב קור. גיא הצמיד אותי אליו והלכנו מחובקים לאוטו.
התיישבנו בפנים, "חח לא נוסעים?" שאלתי כשראיתי שגיא נשען עם הכיסא לאחור.
"עוד מעט.. לא הייתי איתך היום לבד בכלל" אמר ועשה פרצוף עצוב.
"אחח יפה שליי" התקרבתי אליות באיטיות והדבקתי לו נשיקה ענקית.
^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^
כל כך אהבתי את הנשיקות שלה.
השפתיים הרכות שלה.
לא רציתי להתנתק ממנה ולו לשניה, מדהימה שכזאת.
"עוד בדיוק שבוע יומולדת!!" אמרה והוציאה לשון.
"רציניי?" שאלתי אותה המום, הזוי שעד עכשיו לא ידעתי בכלל מה התאריך.
"יאפ" ענתה בחיוך רחב.
התחשק לי לעשות לה משהו מיוחד, משהו שיראה לה כמה היא חשובה לי, משהו שהיא לא תשכח בקרוב.
"טוב נזוז.. ? אני עייפה" עוררה אותי מהמחשבות.
"נשיקה אחרונה" ביקשתי . והיא הדביקה לי נשיקה מתוקה כל כך.
- - -
"ביי נסיכה..."
"ביי קוקיי" אמרה, נשקה ללחיי באיטיות ויצאה מהאוטו, משאירה מאחוריה שובל של קסם.
--
השעה הייתה חמש אחר הצהריים. לפני מס' דקות נדב הודיע לי על חזרה.
"עוד שעה חזרה אצל נדב, לאסוף אותך פרינסס?" סימסתי לאליאן , הכנסתי את הפלאפון לכיס והתקדמתי לכיוון החדר.
הכנסתי את הגיטרה לנרתיק, הנחתי אותה על המיטה. הדלקתי את המדייה פליאר ונשכבתי גם אני על המיטה, ליד הגיטרה.
"אז למה לבכות? תמיד אפשר לנסות
אם תנגבי ת'דמעות אני פה
אז נדבר על הכל
פתאום הזמן יעצור
ואת תראי שהלילה יעבור . ."
זמזמתי לצלילי השיר כשלפתע הרגשתי רטט מהכיס .
הוצאתי את הפלאפון.
-אליאני שלי-
אני מקווה שאני אספיק לסיים לנקות פה עד אז \\:
"לבוא לעזור לך?" סימסתי לה וחיכיתי לתשובה.
-אליאני שלי-
חח לא טנקס בובי, שלא תתעייף.. נפגש כבר אצל נדב.
לאביוו הכי שיש #
"לאביו טו קופיפה :]" עניתי לה והמשכתי לשכב על המיטה עוד מספר דקות.
- - - -
"היי גבר.."
"היי אחי.. מה קורה?" שאל נדב .
"אחלה..אליאן כבר הגיעה?"
"לא.. " ענה לי והלכתי בעקבותיו למקלט שהיה סמוך לביתו.
"מעכשיו נעשה כאן חזרות באופן קבוע.. זה לא צורה שאין מקום מסודר" אמר והנהנתי אליו בהבנה.
"אהלן" אמר לי רועי, נתתי לו חיבוק. "היי אחי" אמרתי לאסף, הוא החזיר לי מבט מבלי לענות. ילד מוזר :\
"איפה החברה שלך?" שאל אותי.
"היא צריכה לסדר ת'בית כי ההורים שלה חוזרים מחר מחופשה. אז היא טיפה תתעקב" עניתי לו.
"היא צריכה להיות קצת יותר אחראית, לחשוב על הדברים האלה לפני"
"לא.. אתם הייתם צריכים להודיע לנו קודם, לא שעה לפני" הגנתי עליה, אסף החזיר לי מבט מתנשא וחזר להתעסק באורגן שלו.
ישבתי עם נדב, הוא עזר לי בכמה אקורדים שהסתבכתי בהם קודם לכן.
רועי סידר את מערכת התופים שלו.
וכך הזמן עבר לו.
אחרי כ-20 דקות אליאן נכנסה.
"סורי על האיחור" אמרה מתנשפת, מורידה מעליה את המעיל.
"שטויות יפה שלי.." קמתי אליה וחיבקתי אותה בחום.
"שטויות? מי החליט שזה שטויות? אליאן תהיי מודעת לזה שגם לנו יש מה לעשות בחיים.. אנחנו לא אמורים לחכות רק לך" אמר אסף.
הסתכלתי עליו במבט כועס, הוא התחיל להעיק לי.
"אסף חלאס עם העצבים.. לפחות היא באה ולא הבריזה לנו בכלל" אמר לו רועי.
"אם לא מסתדר לה מבחינת זמן תעיפו אותה" אמר אסף - והוסיף במלמול: .. "לא שזה כזה משנה אפשר לחשוב כמה כישרון כבר יש בה".
"ואי אסף אל תעצבן אותי.. " אמרתי לו.
"אני רק אומר ת'אמת, אתה צריך להסתכל על שאר הלהקה, זה שהיא חברה שלך לא אומר כלום" ענה.
"טוב חלאס .. בואו נתחיל" אמר נדב.
"כן. ו..אני מתנצלת אסף, זה לא ייקרה יותר" אמרה אליאן. "רצוי שלא" ענה לה בלגלוג.
"ואי אסף אתה מזה תרגיע בדיבור ש'ך אליה שמעת?" התחממתי .
מדהים ((:
אסף בטח דלוק עליה=/
מחכה להמשך 😛
ואיייייי הסיפור הזה שלך פפפפפפפפפפפפפפשששששששששששששששווווווווווווווווווווווטטטטטטטטטטטט
מ_ה_מ_ם
מ-ד-ה-י-ם
מ=ו=ש=ל=ם
אין את כל כך מוכשרת באלוקיםםםםםםםםםם
הסיפור שלך פשוט מדהיםםםםםםםם
אין עלייך נשמה שלי חחח
אני מחכה להמשךך =]] ורצוי שזה יהיה מהר 😛 [אני לא יכולה כבר לחכות]
חחחח
מואאאאאאאאאאאאאה
אוהבת רחלוש =]]
סיפור מעלף י'מוכשרתתתתתתתתת 😁
יש לך סיפור מדהים
באמת שהוא מדהים
הוא כל כך מדהים שהדפסתי את כולו
ואני מדפיסה כל פרק עד שבסוף יהיה ספר
זה ה-סיפור של הפורום.
את כישרונית באמת.
תמשיכי לכתוב פרקים מרתקים בובה.
את מוזמנת לקרוא את הסיפור שלי 'דקה אחת -יותר מדי'
😊
אתר האהבה הישראלי