לקראת תחילת שנת הלימודים, פרופ' שטרנפלד מסביר כיצד ניתן, לפי הרפואה הסינית, להצליח בלימודים בעזרת תזונה נכונה. וגם המלצה לתפריט המכיל את כל צרכי הגוף להישגים טובים בלימודים
מאת: פרופ' משה שטרנפלד
23/08/2006
תהליך הלימוד דורש מהתלמיד הן השקעה פיזית והן השקעה נפשית. התלמיד צריך להסכים ללמוד ולהשקיע את הזמן הנדרש לתהליך. עליו לשבת במקום אחד במשך שעות ולהתאזר בסבלנות. בנוסף, עליו להפעיל את כושר שמיעה והראייה, "לעכל" את החומר הנלמד, להבינו ולדעת כיצד להשתמש במידע הרב הזורם אליו. הוא נזקק לזיכרון, כדי שיוכל לנצל את המידע שקיבל ויוכל לעבדו לתוצאות גם זמן רב אחרי הלימוד. נטל הלימודים הזה מוטל עלינו משחר ילדותנו. אנחנו לומדים כל העת וחייבים לנצל את הידע כדי להתקדם בחיינו ולא להישאר נבערים מדעת או חסרי יכולת בכל הדרישות של החיים סביבנו.
הגישה הסינית נתנה את דעתה על ההיבטים הללו של התלמיד הממוצע ומה נדרש ממנו בכל רגע נתון. לפי הרפואה הסינית, שני איברים הם החשובים ביותר לתהליך הלמידה: הטחול והלב ובעזרת תזונה נכונה ניתן להביא אותם לשיא כושרם וכך להגדיל את הישגי התלמיד.
ההסכמה ללמוד באה לתינוק באופן טבעי. כאשר הבינה גדלה עם הגיל, דרושה הסכמה של הילד ללמוד ולהשקיע, כי הפיתויים הסביבתיים כה רבים, עד שלא תמיד הוא חפץ לבזבז את זמנו על לימודים. ההסכמה עצמה מתקיימת ברמה של המודעות ולכן לפי הרפואה הסינית, היא שייכת ללב. הלב הוא מרכז הרגשות והמודעות, מרכז החשיבה והאינטגרציה של המידע כמו גם הזיכרון. בשל האחריות הרבה של הלב, עלינו לשמור על תקינות תפקודו לא רק מתוך פחד ממחלות אלא גם מתוך רצון לתפקד במיטבנו בחיי היומיום. הלב אחראי בין היתר גם על זרימת הדם ולכן הוא תלוי בדם וזקוק לו.
יתר הדרישות מהתלמיד, פרט להסכמה, הן אינטלקטואליות. מי שאחראי על האינטלקט בגישה הסינית הוא הטחול, שהוא גם היצרן של הדם על חלקיקיו השונים. פגיעה בתפקוד או באנרגיה של הטחול יכולה לגרום בין היתר לפגיעה בייצור הדם כמו גם באינטלקט. הטחול מייצר את הדם מהמזון וכל תהליך העיכול הוא באחריותו. כאשר הטחול נפגע יתכנו בעיות של עיכול, בעיות ביכולת ייצור הדם, הפרעות באינטלקט ואף יתכנו הפרעות נפשיות כמו אובססיה. מאידך, אם אנו משתמשים יותר מדי באנרגיה של הטחול, כמו לימוד מוגזם, הטחול נחלש ואנו מתחילים לפתח בעיות גופניות ונפשיות.
מה לתזונה וליכולת הלימוד? במשך השנים התבצעו מחקרים רבים המצביעים על הצורך בתזונה נכונה לפני מבחנים ובכלל בתהליכי למידה. המוח הוא מעין מחשב, נמצא בו מידע רב והאיברים השונים מפעילים אותו לאן שנדרש ולכן חשוב להזינו במוצרי המזון היעילים ביותר לתפקודו. תזונה לקויה ת
ספק "דלק" ירוד לטחול ולכן התוצאה הסופית של ייצור הדם תיפגם. הלב יסבול למעשה מחוסר בדם והגוף כולו יסבול מייצור דם מופחת של הטחול. הטחול עצמו יקבל פחות דם והכושר האינטלקטואלי יפחת.
תזונה מתאימה למוח, חייבת לכלול שומן. מומלץ להזין את הילדים בחמאה ולא במרגרינה, בשומן צמחי טוב כמו שמן זית מכבישה קרה, באגוזי-מלך ובפקנים וכן בשמן דגים (רצוי להתחיל באספקת שמן הדגים לילד, כבר בהריון של האם ובתהליך ההנקה).
את התזונה הנכונה יש להתאים לכל תלמיד באופן אישי, בהתאם לנתוני גופו וצרכיו.
רצ"ב תפריט לדוגמא, המכיל את כל צרכי הגוף להישגים טובים בלימודים:
ארוחת בוקר
דייסת קוואקר מלא, שנעשית על בסיס מים. ניתן להמתיק אותה עם צימוקים, תמרים או תאנים. לחילופין, לחם מחיטה מלאה עם אבוקדו, או אותו לחם עם חמאה וסלט ירקות, המועשר בטחינה מלאה וגולמית או לחם עם טחינה מלאה גולמית המעורבבת בדבש. רצוי שהחמאה תהיה מחלב עיזים וכך גם כל יתר מוצרי החלב, מפני שמוצרי החלב של העיזים הם הכי קרובים לנו כאנשים ולכן יש הרבה פחות תגובות אלרגיות או בעיות של חוסר ספיגת לקטוז.
ארוחת הביניים
פרוסת לחם או סנדביץ' המרוח בחמאת עיזים או באבוקדו או בטחינה מלאה המעורבבת בדבש. אם הילד מתעקש על הצורך בשוקולד, נמרח על הלחם ממרח חרובים. אפשר לתת גם פרי כמו תפוח או אגס או פרי הדר כמו פומלה או פומלית.
ארוחת צהריים
סלט ירקות, ירקות מבושלים - בעיקר ירוקים, דגן מחיטה מלאה או אורז בסמטי ומנת עוף או הודו. כדאי לאכול כמה שפחות דגי בריכה ובמקומם להכין לתלמיד דגי מעמקים. את העוף רצוי לאכול מבושל או בתנור, אך לא על האש או בגריל. לא כדאי לטגן את האוכל. במקום צ'יפס רצוי להכין בטטה מבושלת או בתנור. השמן יכול להיות שמן זית או גהי ( חמאה מטוהרת מחלבוני החלב).
ארוחת ערב
הארוחה דומה לזו של הבוקר, אך אפשר להוסיף ירקות מבושלים ופסטה.
כל החטיפים הם מחממים ולא מומלצים לילדים. רוב הממתקים הרגילים מכילים סוכר לבן וגם הם לא מומלצים. אפשר להמתיק את האוכל עם סוכר נבט או סתיויה.
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
בכיף מתוקה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
