"מאמייייי" פתחתי את דלת חדרו בהתרגשות.. הוא סגר שבת השבוע בצבא... וכל כך התגעגעתי..
"מה זה?" שאלתי המומה לאחר שראיתי אותו שוכב שם שפניו פצועות..
"מה קרה?" שאלתי מפוחדת.. החלתי מתקרבת למיטתו..
"זה כלום מאמי" אמר מנסה להרגיע..
"מה כלום?! תראה אותך!" אמרתי ובין שנייה דמעות זלגו מעייני
"אווץ" הוא אמר שהעברתי ידי בפניו
"שסגרתי שבת.. תפסתי מחבל.. התחיל קרב יריות.. פה ושם שהתכופפתי הפנים נשרטו..
זה יעבור.." אמר מחזיק את ידי בידיו
"התגעגעתי" המשיך.. וליטף את פניי
"גמני" לחשתי..
"תראה אותך" אמרתי מביטה בפניו
"מה עשו לך" אמרתי כשידי נגעה בבזרועו
"אאאאאחחח" כמעט שצעק.. ושמתי לב לידו שהייתה מכוסה בתחבושת..
"אל תגיד לי שכדור פגע בך?" שאלתי מביטה בידיו ושנייה לאחר מכן בעיניו
"כן מאמי.. אבל בקטנה.."
"העיקר שאתה בסדר" אמרתי.. לא מאמינה שהוא עבר רגעים כלכך קשים
"הוא מת.." אמר לאחר שתיקה..
"מי?" שאלתי לא מבינה..
"דור.." אמר ודמעות החלו לרדת מעיניו וכך גם מעייני
הוא היה החבר הכי טוב שלו.. וידיד טוב שלי..
"הוא פשוט ירה לכיוונו.. פגע ישר בחזה.. שלוש יריות..
שלוש בומים.. ודור הלך.." הוא החל מספר משחרר מה שעד כה שמר
"הוא מת לי בידיים" אמר ורק בכה..
"ואז.. אז כל כך התעצבתי שהכאב שלט בי
יצאתי מהמחבוא והחלתי יורה בו.. וכך הוא ירה לכיווני
הוא בבית חולים.. שימות אמן!" אמר בעצבים..
"ראיתי אותו מת" הוא המשיך ואני בהיתי בו.. המומה..
לא מאמינה... כואבתת.. ובוכה..
"מצטערת שעברת את זה.."
"אני אוהבת אותך"
"כל כך רציתי שתחבקי אותי באותם רגעים"
"הנה אני פה" אמרתי מחבקת אותו.. משתדלת שלא להכאיב..
"דור.." הוא לחש לי..
"הוא היה אח שלי"
"אני יודעת נסיך שלי.. אני יודעת..." לא היו לי מילים כדי לנחם אותו ואפילו את עצמי
"הוא לא היה רוצה שנבכה" אמר מנגב את דמעותיי ושנייה אחר כך את דמעותיו..
"נעבור את זה ביחד" נשקתי לפיו
"אני אוהב אותך" ליטף את פניי
========================================
עמדנו זה ליד זה.. מחזיקים ידיים.. חונקים את הדמעות..
מביטים על כל יקריו.. על כל האנשים שהכרנו.. וכל כך אהבנו.. על משפחתו של דור..
על חברינו.. כולנו יחד עמדנו ובכינו.. לא האמנו שדווקא לו זה קרה..
לטוב באנשים.. הוא היה כל כך טוב. כל כך תמים.. כל כך אוהב.. ובעיקר כל כך אהוב..
"אני לא יכול" הוא השתחרר מאחיזת ידי
"די מאמי.." אמרתי מחבקת אותו
ויצאנו יחד מבית הקברות.. נזכרים בכל אותם חוויות שעברנו יחד עם דור..
כאב לנו כל כך..
המשכנו בחיים שלנו אחרי תקופה ארוכה של עצב..
ותמיד. תמיד דור היה בליבנו..
זה שהוביל אותנו בדרכינו..
המלאך השומר שלנו!!





