"היי.." הוא ניגש אלי וחייך..
"היי.." השבתי לו חזרה.
"את מפה?!" הוא שאל מופתע.
"כן... כבר כמה שנים טובות" חייכתי לעברו הוא היה נראה חמוד כזה.. אפעם לא יצא לי לדבר איתו אבל תמיד רציתי. הוא הסגנון שלי שער עד הכתפיים חום חלק ועיניים ירוקות הוא לבש מכנס זרוק כזה וחולצה מאגניבה...
"את לא רצינית, אז איך לא ראיתי אותך אפעם?" הוא אמר ושנינו התישבנו על המדרגה שהייתה ליד הבניין שלי.
"אולי כי אף פעם לא התעמקת..." אמרתי לו.
"למה את ראית אותי?!" הוא שאל מופתע.
"כן" הסמקתי.. "כמה פעמים עברת.. אני חושבת עם איזו מישהי"
הוא לא ידע מה לענות לי ראו עליו ופניו החווירו...
"אני מצטערת קרה משהו?!" שאלתי אותו..
"היא.. ידידה נורא טובה שלי תמיד אהבתי אותה והיא לא ידעה, היא טסה לחו"ל לפני כמה ימים.. אולי ככה אני יתגבר עליה" הוא צחק מכאב..
"אה... מצטערת, אולי זה באמת טוב בשבילך.." חייכת אליו
"כן אני מקווה.. אז איך קוראים לך?" הוא שאל אותי..
"חח עדי נעים מאוד" הושטתי לו את ידי..
"ולך?"
"מיכאל" הוא אמר לי...
--------------
"עדיייייי את יורדת??" צעק לי מיכאל מלמטה..
"כן שנייה!!!!" צעקתי לעברו.. וירדתי אחרי חמש דק'
"טוב שלא חיכיתי לך שנה פה למטה, יבשתי אותי" הוא צחק
"או או שמע.. רוצה אני יעלה יביא לך מים.." חייכתי
"לא פרשי בקצב הזה אני בכלל ימות" הוא חייך והושיט לי את ידו..
"זזים?" שאל
"כן" עניתי..
כל הדרך חייכנו אחד אל השני זה היה די מוזר אנחנו מכירים כבר שנה בתור ידידים ופעם ראשונה החלטנו לצאת ככה סתם לנסות בקטע שונה מכרגיל.. מיכה כבר שכח את הידידה שלו ולי..לי לא היה איכפת לנסות משהו איתו תמיד שמתי עליו עין.. בקטנה אבל עדיין.
הוא לקח אותי למסעדה סינית..
"הגענו" הוא אמר וחייך אלי..
"הגענו" השבתי לו ושנינו יצאנו מהאוטו..
הוא הזמין שולחן זוגי, די יפה ורומנטי היו עליו נרות וכמה ורדים אדומים מפוזרים...
"וואי אף פעם לא ראיתי את הצד הרומנטי הזה שלך.." חייכתי אליו
"תמיד יש פעם ראשונה הוא אמר לי.." הזמנו שנינו לאכול והייתה די שתיקה מביכה..
"אז מה?!" שאלתי מנסה לשבור את הקרח..
"מה?" הוא ענה. ודי ייבש אותי בתגובה שלו, אף פעם הוא לא היה כל כך ייבש בשיחות שלנו.
"מה קרה?" שאלתי אותו..
"לא יודע זה מוזר" הוא אמר לי
"כן.. די מוזר. ידעתי שזה לא ילך.. כאילו אנחנו ידידים! לא יותר, נכון?" הסתכלתי עליו
"כן.." הוא אמר והוריד את הראש "אני חושב שידידים הרבה יותר טוב.. מוזר להיות ביחד פתאום" הוא חייך אלי...
המשכנו את הערב בצחוקים, בלאגנים, ירדנו על אנשים, הלכנו לרקוד... כמו תמיד כשהיינו ידידים.. הרי אף פעם לא הפסקנו!
"מיכה ממש נהנתי היום!!!" אמרתי לו כשחזרנו..
"כן גם אני היה בסט..." הוא חייך אלי...
"תודה..." אמרתי לו כשהוא הסתכל לכיוון הכביש.. באתי להביא לו נשיקה בלחי אבל הוא הסתובב וזה לא יצא ככה...
"אני.. אה.." לא ידעתי מה להגיד ובאתי לצאת מהמכונית.
"חכייי" הוא תפס אותי ביד והכניס אותי פנימה ומשך אותי לנשיקה סוחפת...
"אולי בכל זאתכדי לנסות" הוא אמר וחייך אלי...
ואני פשוט החזרתי לו נשיקה כתשובה...
כבר הרבה זמן לא הרגשתי ככה... מאוהבת.
חכמנו זכרונם לברכה נהגו לומר:
כל המגיב הרי הוא משובח =]
-זוהר-





