לא יודעת מזה המצב רוח החרא הזה שתוקף אותי.
אולי בגלל שנמאס לי לדמיין אזעקות באוזניים כל היום
לשבת לחכות לאעקה הבאהי
יותר מדי דיבורים על המוות.
כל החיילים האלה שנהרגו מדי יום
עדי כהן-ידיד טוב של בת דודה שלי, היא סיפרה לי שהיו גולשים ביחד בים וכל מיני
אלון פינטוך-בחור מהקריה שלי,מהבצפר שלי
ועכשיו גם אנדריי ברודנר, שאני בכלל לא מכירה
עד שהגעתי לבלוג שלו -
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=kashmar
פשוט ישבתי כל הבוקר לקרוא את כל הבלוג שלו
והנה עוד קישור שידידה שלו כתבה עליו
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?bl...ar=2006&month=8
אני מקווה שלא נידע עוד עצב !! אמןןן
