טוב אז זה הולך ככה:
אני וחבר שלי ביחד שנה וחודשיים, אני בת 18 והוא בן 19. אין לנו בעיות בקשר חוץ מריבים קטנים פה ושם.. לגיטימי.
בקיצור כמו שאמרתי אנחנו ביחד שנה + וכל הזמן הזה אין לי בכלל קשר עם ההורים שלו. זאת אומרת חוץ מ"שלום" קטנטן כזה אין כלום וזה נורא מפריע לי.
כשחבר שלי בא אליי אני תמיד משתדלת שהוא יהיה בעניינים ומשתפת אותו בשיחות עם ההורים, ההורים שלי תמיד מדברים איתו וצוחקים איתו, וכו'. אפילו בפסח הזמנתי אותו לעשות איתנו חג כדי שירגיש בנוח ולא יחשוב שהוא לא קשור, לקחתי אותו לבית של דודה שלי כדי שהוא יכיר קצת את המשפחה וכו', אבל הוא מצידו לא עושה כמעט שום דבר כדי שאני ירגיש קשורה אליו ולמשפחה שלו, ודווקא בגלל שאנחנו יותר משנה ביחד זה יותר מבאס אותי.
חברה שלי סיפרה לי שאפילו כשחבר שלה בצבא היא הולכת לבית שלו להביא לאמא שלו עוגות שהיא מכינה ויושבת לדבר איתה ו.. אוף גם אני רוצה את זה.
אני יודע שלהורים שלו אין שום דבר נגדי וחבר של אומר שזה בגלל קשיים בשפה אבל בכל זאת, עברה יותר משנה!!!!!!! אני והוא עוד מעט הולכים לגור ביחד ומה יהיה אז?? הם יבואו לביקור ויתעלמו ממני?? זאת אומרת שזה כבר הגיע למצב שזה מתסכל ואני כל כך מקנאה בחברות שלי ובסיפורים שלהם.
בקיצור הבנתי שחפרתי קשות....
עזרה......??
פליז....?
מאמי אז אולי את תעשי את הצעד הגדול?!
תכיני עוגה ופשוט תלכי אליהם תפתיעי
אותם ותביאי להם תפתחי איתם שיחה
גם אם קשה עם השפה תקחי את זה
קצת על עצמך אם זה קשה לך
ואם את מעדיפה לא לעשות ככה
אז אולי תדברי עם חבר שלך
אולי הוא לא מרגיש שזה ככה מפריע לך
אל תוותרי תעשי הכל כדי שהקשר יתחזק
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
הבעיה היא שכבר עשיתי את זה. חוץ מזה גם דיברתי עם חבר שלי בקשר לזה וזה לא בדיוק עזר.
בכל מקרה זה לא יעזור עכשיו כי הם נסעו היום לתקופה די ארוכה, ככה שגם אם אני ירצה לעשות משהו זה לא יעזור.
תודה רבה בכל מקרה מותק!
אין בעד מה מאמי
ובכל מצב כשהם יחזרו זה
יכול לשנות הרבה אם תשתדלי ותעשי
כל מיני דברים עדיף מאוחר
מאשר בכלל לא=]]
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תודה מותק, אני מקווה שיהיה בסדר...
ואי את חמודה שאת ככה רוצה קשר עם הורים =]
שמעי פשוט זרמי כשהם יחזרו...
אולי זה בנתיים לא מקובל אצלהם או משו =\ לא ד'עת
למשל אצלי, הם לקחו אותי ואת חבר שלי לאילת, לכל מה שצץ הלכנו ביחד...
וגם אמא שלי מחליפה עם אמא שלו מתכונים לעוגות =\
היה נייס.. =]
תעשי את את הצעדים הראשונים והם פשוט יזרמו איתך.. אין להם ברירה!
אצלי הבעיה שההורים שלו מתנגדים לקשר שלנו.. אז בכלל
עם אמא שלו עוד איכשהו אני מפתחת שיחה, אבל אבא שלו אטום!
וזה מפריע לי...😢
איזה צעדים אני יכולה לעשות? איך אני יכולה כמו שאתם אומרים "ליזום"?
הם לפעמים עובדים לילה ובגלל זה הם ישנים במשך היום ככה שאני בקושי רואה אותם וגם כשאני כן רואה אותם, אני לא יודעת מה להגיד כי הרי בתור החברה של הבן שלהם אין לי הרבה במשותף איתם וזה קצת בעיה.
ומה שהכי מעצבן זה שלחבר שלי זה כאילו לא מפריע, כאילו הוא לא שם לב למה שקורה סביבו והוא חושב שמה שחשוב זה שהקשר שלי שלו יהיה בסדר. ומה שהכי מעצבן זה שכבר כאילו לא נעים לי להגיד לו את זה עוד פעם כי כבר דיברתי איתו על זה כמה פעמים.
בקיצור מה אפשר לעשות?
אז בשעות הבודדות שאת
יודעת שהם ערים את יכולה לבוא
ולשבת לדבר איתם בלי קשר לחבר
או להתקשר לשאול מה שלומם ואיך היה בעבודה
או ללכת אליהם יום אחד כשהם ערים
ולהביא להם עוגיות או עוגה
ליזום שיחות לפתח נושאים...
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
הבעיה היא שאני צריכה להרגיש קודם כל שייכת, רצויה ובינתיים אני לא מרגישה ככה ובגלל זה אין לי את האומץ לעשות את זה.
זה יקח קצת זמן, ולא מעט זמן אבל אני מאמינה שבסוף זה לא ישאר ככה, במיוחד בגלל שאני וחבר שלי הולכים לגור ביחד והכל.
בכל מקרה מורן כשאני חושבת על זה, הבאת לי אחלה של רעיון אז תודה רבה רבה!!!!
מאמי אבל אם את לא תעשי צעד
אז כנראה אף פעם את לא תצליחי להרגיש את השייכות
אולי הם מחכים שאת תעשי את ההתקדמות?!
אם זה כל כך חשוב לך תתני קצת מעצמך
ואין בעד מה מאמיי העיקר שיהיה לך טוב
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
עבר מספיק זמן.... עברה כבר שנה ו...
יש לי חברה שעכשיו עם חבר שלה בערך 7 חודשים אבל בערך מההתחלה היה קשר טוב והיא הייתה הולכת אליהם כאילו זה הבית שלה. מצד אחד גם אני מרגישה אצלו בבית, אני אוכלת אצלו, ישנה אצלו ומרגישה בנוח עם ההורים שלו אבל אין בנינו קשר חוץ מ"שלום-שלום" ואני לא יודעת איך לשנות את זה. אני יקח את ההצעה של מורן ולפני שהם יחזרו מחו"ל נשב אני והוא ונכין להם עוגה ואני באמת מקווה שזה יעזור אבל מה אם לא?
דרך אגב אני מצטערת שאני חופרת ומשגעת ובאמת תודה על התגובות!
