"..אם אלה החיים,לאן כולם רצים
אמרת שחיפשת אושר ושילמת קצת ביוקר
אף-פעם לא תגדל
אתה ילד מבולבל...
לא נבהל ולא בורח
נוסעים לשכוח גאים לברוח
לפחד בכוח
ירח בחלון מאחור
ששתקת היית גיבור..."
"תשמור על עצמך ,אני אוהבת אותך
גם אני ,אני יחזור בקרוב "
אלו היו מילותנו האחרונות
"ליאור צריך ללכת "אמר לו המפקד
ליאור הסתכל עליי והלך
ראיתי אותו הולך והולך עולה לאוטובוס..
לאט לאט נעלם כלא היה
"התקבלה הודעה חדשה "זה היה הפלאפון
פתחתי את הפלאפון זה היה מליאור
"מאמי אני אוהב אותך וכבר מתגעגע ניפגש בקרוב לכבוד השנה שלנו"
חיוך התפרס על פניי הלכתי אל ביתי בידיעה שעוד כחודש ניפגש לכבוד השנה שלנו ..
תכננתי מה נעשה החלטתי לעשות לוח זיכרונות מכל השנה המדהימה שלנו ..
גזרתי תמונות שהיינו יחד והדבקתי ראיתי בעצם איזה שנה נפלאה הייתה לנו וכמה מאושרים היינו וכמה טוב לנו עכשיו ..
עדכון חדשות :"זה הרגע נמסר כי שני חיילי צה"ל נפגעו
עדיין לא ידוע מצבם "
דאגתי מאוד ..ורצתי אל ביתו של ליאור ..
כשהגעתי נכנסתי פנימה אל ביתו בלי לדפוק ראיתי שם שני חיילים אולי קצינים
הסתכלתי עליהם הסתכלתי על אימא של ליאור
רצתי עליה וחיבקתי אותה בכינו שתינו
"אך זה קרה?"שאלתי
אחד החיילים ענה "סליחה אבל מי את?"
אימא של ליאור אמרה :"היא החברה של הבן שלי "
הסתכלתי על החיל שיתחיל לדבר.
פתאום הוא פצה את פיו ואמר:"
ליאור השתתף בפעילות קרקעית בלבנון
במהלך הפעילות הותקפו כוחות צהל וליאור נ"
"לאאאאאאאאאא ! למהה ?! לאאאא
זה לא קורה לליאור שלי הוא לא בלבנון אתם מבלבלים
הוא לא שם הוא לא הוא לאאאא!
איפה הוא? אני רוצה ליראות אותו!!"
לחייל עמדו דמעות בעיניים הסתכלתי עליו הוא הסתכל אליי שוב ושוב
"רב טוראי ליאור מימון נפטר" אמר החייל השני והוריד את הראש
פרצתי בבכי ואמרתי :" לאא זה לא יכול להיות ,הוא הבטיח הוא הבטיח שהוא יבואא!
אתם מבלבליםם ,הוא הבטיח" מלמלתי לעצמי מילים..
אימא של ליאור בכתה וצעקה בכל הבית ..
לאחר כמה שעות התלבשנו כולנו בשחור
והלכנו בדרכנו אל דרכו האחרונה של ליאור
כולם שבכו את ליאור היו כל-כך כואבים אני עדין לא עיקלתי את מה שקורה הסתכלתי על כולם והיה נידמה לי שזה סתם חלום רע..
הסתיימה ההלוויה הגענו אל הבית של ליאור
עליתי על הגג של הבית , תמיד היינו יושבים שם ..
עליתי מדרגה ועוד מדרגה הגג היה גבוה מאוד
הגעתי אל הגג הלכתי אל הקצה "למהההההההה? לממהה זה מגיע לו?
הוא היה כל-כך טוב
אהבתי אותו אלוהים זה לא קורה לי נכון?
זה לא קורה לו תחזיר אותו אלינו תחזיר אותו בבקשה" צעקתי,הוצאתי את כל מה שהצטבר בתוכי..
הרגשתי כאילו ליאור איתי עכשיו שהוא מחבק אותי ולוחש שלי :"נסיכה יהיה טוב"
חייתי באשליה
ישבתי ימים ולילות ליד הפלאפון בתקווה שהוא יתקשר
עם הזמן הבנתי שהוא לא יתקשר
עם הזמן הבנתי שליאור מ ת !
"אם אלה החיים , לאן כולם רצים
אמרת שחיפשת אושר ושילמת קצת ביוקר
אף-פעם לא תגדל!
אתה ילד מבולבל
אני אוהבת את הזיפים שעל פניך
את החופש בעיניך
ניראה לי שאתה כבר לא במתח
לא נבהל ולא בורח
נוסעים לשכוח ,גאים לברוח
לפחד בכוח
כששתקת היית גיבור..גיבור
זהו יומי זהו סיפור המלחמה שלי
[B]ליאור מימון
1988-2006 ת.נ.צ.ב.ה
ליטלללוושש
אודלייה תודההה יפה שליי על העזרההה!!!
מואההההה





