QUOTE (oshritsa @ 06/10/2006) מאתמול אני קוראת תסיפור שלך מעלףףףף
התמכרתי לכל הסיפורים האלה ....
תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי
תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי
תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי
תמשייייייייייייכייייייייייייייייייייי
תודה מאמי..
מקווה שתעקבי [:
ברורררררררררר שאני עוקבת אני לא נוטשת כל כך מהר 😁
ואיי מדהיייייייייםםם תשימי עוד המשך חחחח כולם פה מכורות לסיפור !
גם אני אחת מאלה שמכורות לסיפור שלך..
תראי לי אחת שקוראת את הסיפור שלך ולא מתמכרת?? חחח :]]
מחכה להמשכון..
אוהבת 3>
-שירן-
ש-כ-ב-ו
חחח ה-מ-ש-ךךךךךךךךךךך
כוונפפה ((:
ואאיי כמה זמןן לא הגבתי ך' :/
הזנחתי אה?
לא מתאים ליי ,@!
אבל מה לעשות..חוץ מהאתר יש לי חיים אחרים (:
טווב לא באתי לדבר עלליי,
באתי להגיד לך שההמשך שלך יפפה [:
סווופסוף האינטרנט שלך יותר טווב .. 😉
אני לא מאמינה אני וקובבי? חחח
מזל שזה רק סיפור ולא מציאותי ! 😁
יפשליי,
חג סווכות שמח 😊
אווהבבת אותך מלאמלאמלא 3>
-נונה שלך-
יייאאייי איזה מתוקות!
כממה תגובות [:
אוהבת את כולככןןן!!!
נונה?
מתה עליייייך,!#
QUOTE (liatitati @ 06/10/2006) יייאאייי איזה מתוקות!
כממה תגובות [:
אוהבת את כולככןןן!!!
נונה?
מתה עליייייך,!#
😊 מיי טוו 333>
קוומיי שמנההה,
משעעעמם ללללייי @! 😕
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------31
"ליאאאאאאתתתתתת"
אני: אהה.. מה?
אמרתי יוצאת מהמחשבות שבהם שקעתי.
קובי: וואאיי שעה אני מדבר איתך ואת שקועה ב..
ה' יודע במה!@
אני: לא סתם.. חשבתי על משו.
קיצר, מה קרה? למה שנייכם מאושרים כ"כ.?
קובי: סתם..היה צחוקים אתמול.. חבל שלא הייתם.
אני: כן.. באמת חבל..
גמנחנו ראינו סרט..
קובי: איזה?
אני: "טעות בכיוון"
קובי: חח תשווווויי
אני: נשבעעעעעעת
אמרתי באותו קול מתלהב של קובי שאמרתי לו איזה סרט ראינו.
קובי: חח זבבל, גמנחנו ראינו אותו אתמול.
אני: חח מקריות [:
קובי: אשכרה.
אני: שום מקריות יא קופיף,!
אני ומורן תיכננו על הסרט הזה כבר שבוע וחצי,
קובי: אהה
אני: בההה
קובי: יאא שמיינע, מה יש לאכול?
אני: אתה שואל מה יש לאכול ואני השמנה?!
קובי: כרגיל.
$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$
"זונה"
מורן: אהה?
אני: קובי הלך.
מורן: סבבייה,
10 דק' אצלך.
אני: טוב קופיפה.
מורן: ביי כונפה.
אני: ביי
$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$
"את וקובי ממההההההההה?!!!!!!"
דפקתי ת'צעקה של החיים שלי מההלם של מה שמורן סיפרה לי
הממשך:
"יוואאוו אמא אני בההלםם! את וקובבי!? מה הקשרר גאאד?!" 😯
מורן: חח תירגעעי
אני: לא מסוגגלת!
בגלל זה הוא היה כ"כ מאוושרר היוםם!
מורן: מאוושרר?
היא אמרה כולה לחוצה ומקפצת משמחה.
אני: כןן יואוו את לא מתארת לעצמך..
אמרתי והתחלתי לספר לה.
"........................."
מורן: חח יוואו אני מתתהה
ניראלי הוא אהב להיות איתי.
אני: יואוו אני עדיין לא מעקקלתת!
את וקובבי!? ...
"הזדייננו!"
היא אמרה מתפרצת לדבריי.
אני: חח שקט יא מטומטמת ! פיתאום עידן יקום יישמע אותך
מורן: שיישמע.
היא אמרה עם חיוך קטנטן.
אני: בטוחה?
מורן: נו דיי יא מרגיזזה
עזבי אותי להיות מאושרת בשקט.
אני: חח מטומטמת.
**********************************************
אני: מאממי, קמת.
עידן: כן נמאס לי לישון.
אני: חח בונבון שלי.
עידן: שוו בונבון? משו חדש?
אני: דהה [:
עידן: "דדהה"
הוא אמר אחריי בקול מחקה.
אני: אני רואה אתה כבר לא חולה.
עידן: איתך? ברור שלא.
אני: בא לפה יא מכוער.
עידן התקדם אליי ואני שמתי את ידי על מצחו.
אני: מממ.. לא ניראלי שיש לך חום.
עידן: גם לי לא.. אני מרגיש כבר יותר טוב.
אני: וואיי איך הזמן טס. כבר 4. לאן אמא שלי ואחותי נעלמו!?
עידן: את שואלת אותי?
אני: לאא, שואלת את עצמי.
שנייה.
אמרתי ולקחתי את הפלא שלי מהשולחן.
לחצתי 1,
חיוך ארוך לאמא.
מחייג ל: ^מאמיטה שלי^
הפלא רשם לי וחיכתי שהיא תענה.
אמא: כן ליאת?
אני: אמא לאן נעלממתן? אתן כבר 5 שעות בחוץ!
אמא: אנחנו אצל סבתא. היא רצתה לראות את מיטל..
אני: אהה..
אמא: מה עם עידן? עלה לו החום?
אני: לא.. הוא קם לפניי 10 דקות. הוא בסדר גמור ואין לו חום.
אמא: אוקי.. הוא נשאר אצלנו לבינתיים?
אני: אממ.. אולי נלך אליו.
אמא: טוב ..
היא אמרה ונשמעה לא ממש שקטה.
אני: אמא?
אמא: מה?
אני: מה זה היה ה"טוב" המאולץ הזה.?
אמא: סתם.. אני מקווה שאני יכולה לסמוך עלייך.
אני: אווי אמא אין לך אפילו מה לדאוג מזה.
אמא: טוב אני צריכה לנתק...
הם יושבים שם בחצר והם קוראים לי..
אם את לא הולכת לעידן אז תבקשי ממנו שיישאר איתך עד שנחזור.
אני: טוב אמא
אמרתי כמו ילדה קטנה שמתרגזת מההוראות שאמא נותת לה.
אמא: טוב ליאת
היא אמרה באותו טון שלי.
אמא: ייאלה ניתקתי...
ביי תשמרו על עצמכם.
אני: אמא אנחנו בבית!
אמא: בסדר.. אם אבא בא, אין לך מפתח של הבית.
אני: טוב..
אמא: ניתקתי..
ביי
אני: ביו'ש.
הסתובבתי לאחור וחיפשתי בעייני את עידן.
הוא לא היה שם.
אני: עידדדנניי
צעקתי בכל הבית.
"מממהה"
הוא ענה לי.
אני: איפה אתה?
שאלתי משוטטת בבית.
עידן: בחדר.. במחשב.
אני: אוקיי.. אני מכינה לנו לאכול.
עידן: טוב מאמי
הוא השיב לי מיד בצעקה.
הלכתי לכיוון המטבח ונכנסתי אליו.
ראיתי שהמטבח מטונף למדיי..
ניקיתי אותו מעט.
טיטאתי, שטפתי כלים..
והעברתי סמרטוט על חדר המטבח.
פתחתי את דלת הארון ששוכן לו פח הזבל.
הוא היה מלא למדיי..
לקחתי אותו וצעקתי לעידן
"מאמי יצאתי לזרוק זבל"
עידן: טובב מאמיי
יצאתי, וטריקת הדלת לא איחרה להגיע.
...
"אה מכועער"
אמרתי ברגע שראיתי את קובי.
קובי: חח יצאת לזרוק ת'צמך!?
אני: תיזהר אני ייראה לך מזה עכשיו.
קובי: חח לא מתעסק עם בנות.. הספיק לי אתמ..ו
הוא בא להמשיך אבל מיד עצר את דבריו.
אני: למה מה היה אתמול?
אמרתי וזרקתי את שקית הזבל לפח האשמה השכונתי.
קובי: חח לא סתם בכיתה..
נופר כיסחה אותי.
אני: חח מה שתגיד.
'שקרנון שלי'
חשבתי לעצמי.
קובי: ייאלה זזתי לשחק כדורגל.
אני: ביי מטונף.
קובי: ביי אחויה.
ונתן לי דחיפה קטנה על השכם,
כאילו שאני איזה גבבר :\ .
נכנסתי לשער הבית וראיתי שהיה קצת דואר.
הוצאתי אותו מהתיבה וחזרתי הביתה.
נעלתי אחריי את הדלת ושמתי את כל המכתבים על השולחן.
מכתב אחד נפל,
הרמתי אותו.. באתי להחזיר אותו למקום אך משו ממנו משך את עייניי.
"בית משפט העליון-מדינת ישראל"
(ככה היה כתוב במעטפה)
עצבעותיי החלו לנוע לבדם בפיתאומיות.
משהו אמר לי לפתוח את המכתב.
אני אף פעם לא מחטטת בדברים שלא שייכים לי..
ובטח שלא בדואר של אמא, זה לא כמנהגי.
המחשבות שהציפו את ראשי פיתאום, פשוט משכו אותי לפתוח את המכתב.
פתחתי אותו בעדינות..
מנתקת את המעטפה מהדבק שחיבר אותה עם הסגירה שלה.
"מאממי"
עידן קרא בפיתאומיות שירד במדרגות.
אני: א..ה כ..ן?
אמרתי מנסה להסתיר את המכתב.
עידן: חח מחטטת
מושלם...
ליאתי כבר אמרו לך שאת כותבת הכי יפה שבעולם???
אם לא אז אני אומרת לך את זה עכשיו.. :]
מחכה להמשכון..
אוהבת 3>
שירנוש =)
