ניראלי שההמשך יהיה כבר בערב,
כי אני נוסעת עם אמא שלי ואני יחזור בערב..
צטערת, יש דברים קודמים לאתר,
מקווה שלא תכעסו...
אאווהבבת (:
מצטערת שככה קצר, הפסקתי לכתוב באמצע...
אני יוצאת עם אבא!
"אני – עידן לוי- אוהב אותך – ליאת לב – "
צעקתי- ולא היה איכפת לי מה כולם יחשבו, שאני טיפש.. משוגע.
שכולם יילככו ל'תנאייק, אני?
מ א ו ה ב (:
המשך :]
"אני…. "
אמרה מורן, ולפתע עצרה עצמה.
"את מה? תגידי מה יש לך לומר! נשבע לך שאני עוזב אותך אח"כ
רק דברי איתי מורן אני לא יכול יותר אני חייב להבין איפה אני עומד"
"אני פשוט שונאת אותך!"
כמעט שצעקה, ועינייה האדימו.
"את מה?"
שאלתי, חנוק.
"אני שונאת אותך כ"כ שונאת אותך!"
אמרה ודימעה התנפצה הישר מעייניה לריצפה.
לא עניתי, השפלתי מבט.. מכריח ת'צמי שלא לבכות.
"אבל אתה יודע מה הכי מעצבן!?"
אמרה, בוכה לגמריי..
לא עניתי…
"שכמה שאני שונאת אותך… ככה אני בעצם…
בעצם אוהבת אותך"
צעקה לעברי, בוכה לגמריי.. ויצאה מהבית בטריקת דלת איומה \ =
יצאתי אחרייה, המום מדברייה…
לא יכולתי לתת לה ללכת אחריי מה שאמרה.
'היא אוהבת אותי?'
שאלתי את עצמי, עדיין המום ממה שאמרה.
"מורן חכי רגע!"
צעקתי בזמן שהיא יורדת בריצה מהמדרגות, ובוכה :[
….
"יפה שלי?"
שאלתי בעוד היא מסדרת ראשה על הכר, ושוכבת לצידי.
"מה בעלי?"
"איך איך אייך קראת לי?!"
שאלתי, מהופנט, מאושר לגמריי :]
"בעלי…"
חזרה על דברייה וחייכה את החיוך היפה הזה שלה,
"מה אתה לא?"
"אחח כפרה על המוח היפה הזה, ועל העיניים הנדירות האלללו"
פלטתי, בטעעעות \=
"כן.. שלא מועילות בכלום.."
הוסיפה לדבריי
"דיי יפה שלי אני לא מוכן שתדברי ככה! אני מצטער פלטתי את זה בטעות נשבע לך
אבל חלאס ליאת אני לא מרשה לך לדבר ככה!
את תיראי שאת תעברי את הניתוח בשלום ושהוא יצליח בעזרת ה'! "
"אין הרבה סיכויי הצלחה לניתוח הזה… ושנינו יודעים את זה"
"דיי מאמי תיהיי אופטימית, ואת תיראי שהכל יהיה ב ס ד ר "
"כולם אומרים את אותו הדבר.. את המשפט המעצבן הזה, שאף פעם לא מתגשם..
'יהיה בסדר'. . אבל לא אומרים מתיי.."
"דיי מאמי שלי, יהיה בסדר.. את תיראי, אני מבטיח לך"
"אל תבטיח לי כלום עידני"
"אני מבטיח אוקיי!? ושלא תעזי לחשוב אחרת,
ולא משנה איך תיהיי, אני? ת מ י ד יאהב אותך…
ותמיד יהיה איתך.. ואל תעני לי בכלל אני רוצה להגיד לך משהו.."
"חח אוקיי טיפשון שלי, מה מאמי?"
"טוב תקשיבי, היום בזמן שנעלמת.. הייתי אמור להכין לך הפתעה,
אבל היא דיי התקלקלה, אבל בכל מקרה.. יש משהו שאני רוצה לתת לך…"
"לתת לי?"
אמרה כלא מבינה,
"אוקיי.." המשיכה.
"חכי לי פה.. אני כבר חוזר.."
אמרתי וקמתי מהמיטה, "טוב מאמי"
הוסיפה, ואני ירדתי לסלון.
לקחתי את הכלב ועליתי חזרה לחדרה.
יאא, איזה חמוודדים [:
פרק מעעלף !
מחחכה להמששך מאמי שלי 3>
כמה שאני מתה על הזוג הזה
ועוד יווותר על אישתי היפפה 😊
מוווששלם !
אאוהבת אאותך 3>
תגיבבו לשממנה שללי !
קופיפה?
שתיהיה לך שבת מדהימה (:
אוהבת אותך 3>
מהמםםם 😊))
אין התגעגעתי לסיפור הזה 😊
מושלם.
המשך
דחוף 😊
תודה למי שהגיבה. .
ולכל השאר,
אח"כ אל תתלוננו שאין המשכים.
ליאת ..
השלמתי עכשיו שני פרקים
ואין לי מילים ..!
פשוט מ-ו-ש-ל-ם..!!
אני רוצה המשךך P:
מחכה (:
ייאאו איזה יפפההה..
אבל לא הבנתי ת'קטע של מורן =/
כאילו למה היא שונאת אותו?! חחחחחח