+*+ כשאתה איתי+*+

הסיפור הוא לא אמיתי, יש בו חלקים אמיתיים מהחיים שלי והרעיון הכללי כן, אבל לא הכול.
מקווה שתהנו



שירןןן קומיי....." שמעתי את אמא צועקת מעבר לדלת, "נוו תקומי כבר את מאחרת"
" טוב אני קמה" צעקתי אליה ויצאתי מהמיטה בחוסר חשק.

היי, אני נועם אני בת 14 וחצי(כיתה ט'), אני רזה, יש לי שיער שחור מתולתל שאם מסדרים אותו הוא ממש יפה, יש לי עיניים חומות כהות כהות וקטנות כאלה, ואני שחומה. ועוד דבר, אני אומרת תמיד מה אני חושבת ולא מפחדת מאפחד..חח יש לי ביטחון עצמי...אני יודעת...😊 נחזור לסיפור.

נכנסתי למקלחת, יצאתי ,התארגנתי לבשתי גינס צמוד משופש קצת עם חולצת בצפר שחורה ונעלי ספורט שחורות, סידרתי ת'שיער לקחתי את התיק ויצאתי. הלכתי לכיוון התחנה של האוטובוס, בדרך פגשתי את עדן---> את החברות הטובות שלי, אנחנו מן חבורה כזאת של 4 בנות, אני עדן סמדר ודני(דניאל) אנחנו כל היום תקועות ביחד, ואנחנו החברות הכי טובות שיש, אין דבר כזה שאנחנו לא נדבר יותר מיומיים ו/או שלא ימצאו אותנו ביחד.
אני ועדן התחלנו ללכת ביחד לתחנה ודיברנו על עניני אתמול, על אליאב( חבר של עדן) ועל ניר( מישו שאנחנו במן קטע מוזר כזה) השיחה נמשכה גם באוטובוס עד שהגענו לבצפר..!!
בבצפר היה משו מוזר כזה, כולם דיברו על איזה מכות שהלכו אתמול ביציאה בערב, אני לא יצאתי לא היה לי כוח, רציתי לנוח הייתי שחוקה מהלימודים ומהכול פשוט רציתי ללכת לישון מוקדם. לא הבנתי מה קורה כ"כ סביבי או על מה כולם מדברים עד שראיתי את דני.
דני: שירניייייי .......מה נשמעע בובהה?!
אני: בסדר אחותי מה איתך?!
דני: בסדר..
אני: תגידי דן, מי הלך אתמול מכות? למה כולם נסערים ככה?1
דני: וואי נכון את לא היית אתמול, את לא מבינה מה היה, הלכנו בפארק וניר ראה חבורה של ערסים והתחיל להתגרות בהם יענו שיחק אותה גבר, אחד מהם קם עליו התחיל לצעוק עליו לקלל אותו מה לא...ניר נהיה אדום, הוא אמר לו עוד מילה אלי או על חברים שלי אני פותח אותך וזה, בקיצור הם קבעו היום אחרי בצפר ב-1 שהערסים האלה באים לפה וסוגרים עניין!
אני: נו באמת...מה הם ילדים בגן?!
דני: לכי תביני...חח בנים.
ואז היה צלצול אז היינו צריכות להיכנס לכיתה, אני ודני לא הינו באותה כיתה אני וסמדר כן, נשיקווות, תהני בהיסטוריה...חח צעקתי לדני, נשיקוות, תהני בספרות היא החזירה לי.
שאר היום עבר כרגיל, ראו שהבנים לוחצים בגלל המכות בצהריים וזה נורא הצחיק אותנו, כל פעם שקראנו לאחד מהם הוא הסתובב כאילו מישו בא להרוג אותו, זה נורא שעשע אותנו, וגם לא הבנו למה לעזאזל הם צריכים ללכת מכות? דני עם השטויות שלה ניסתה כאילו ללמד אותם לדבר, היא אומרת להם תגידו שלום, ושהם אומרים היא אומרת להם נו אז אתם יודעים לדבר למה ללכת מכות?! .
בקיצור היה יום נורא משעשע . הגיעה השעה האחרונה..ואחריה הצלצול של השעה האחרונה, כל הבנים כמה באיטיות כאילו הם הולכים אל המוות שלהם, וכל הבנות אחריהן, אני הייתי חייבת להיות שם כאילו לתמוך בניר, כי היה בינינו איזה משו, לא אהבתי את הרעיון שאני צריכה לשחק את החברה של העבריין צעצוע שהתחיל את כל הבלגן אבל מצד שני לא רציתי שהוא יצא יצור, היה לי רגשות אליו, אז הלכתי איתו ואיתי דני סמדר ועדן. שיצאנו משער בצפר ראינו אותו שם, את א-ד-ם, הערס שהציע את רעיון המכות, תאמת נורא שנאתי אותו בשנייה הזאת. הוא התקרב לניר ודפק בו וואחד כאפה, ניר ניהיה אדום. ואני נהייתי עצבנית.
אני: הלו הלו מזה זה? לא שמעת על מילים בחיים שלך!?
אדם לא הבין מאיפה נפלתי עליו, הוא היה ילד שמחזיקים ממנו, ואני ילדה מעיזה לפתוח תפה שלי עליו? חח הוא התעצבן.
אדם: הלו הלו תגידי לחברות שלך לא לי...אני לא אחת מהן!
אני: אני גם לא רוצה..אם חברים כמוך עדיף למות!
אדם: בואנה ילדה תירגעי אם לא..
אני: אם לא מה? תביא לי מכות?! פשש....סחה על הכבוד אחי, שמעתיח שערסים לא מביאים מכות לבנות. חח השתקתי אותו, הייתי מרוצה מעצמי.
אדם: תגידי מה את רוצה? קבענו פה ללכת מכות..!
אני: מזה ללכת מכות? מה אתה חיה? לא..! אתה בנאדם...!
ניר: לפחות אמור להיות.
דני: ניר שתוק, היא מנסה להוציא אותכם מזה אל תעשה שוב בלגן.
אדם: צודקת הפוסטמה
עדן: פוסטמה אחותך!
אדם: הלו הלו תירגעי.
אני: אדם דייי, נו מה אתה ילד קטן? רב עם בנות? די זה לא בכבוד שלך אתה אמור להיות ערס.
רועי(חבר של אדם): יאללה נו מה באנו לפה לדבר אל להביא מכות.
סמדר: אם אתה כ"כ רוצה להביא מכות בוא תן לי, נו גיבור גדול.
רועי: אנלא מרביץ לבנות.
סמדר: אז שתוק.!!
עדן: יאללה, קחו את עצמכם ותחזרו למאיפה שיצאתם.
אדם: (לניר) יש לך מזל שיש לך 4 כוסיות לטובתך, אם לא אתה וכל החברים שלך הייתם חוטפים מכות.
אני: (מחייכת) 4 הכוסיות אומרות לכם תודה ושלום, היה נחמד לפגוש אותכם פעם הבאה נקווה שתדברו כמו בני אדם ולא תריבו כמו חיות"
אדם: פעם הבאה נקווה שחבר שלך לא התפלצף.
אני: הגענו להסכמה, יאללה סלאמת..!

אחרי שהם הלכו ניר הסתכל עלי במין מבט מוזר כזה, והתחיל לצעוק עלי...
ניר: מה את יצוורה בתחת?! מה את מדברת איתו בכלל היית נותנת לנו לריב, עכשיו יצאנו סתם יצורים ופחדנים כאילו שלחנו בנות להגן עלינו.
אני: תגיד מה הבעיות שלך?? מה אתה מעדיף ללכת מכות? נו אז חושבים ששלחתם בנות להגן עליכם, ביג דיל, אם הייתם הולכים איתם מכות היינו צריכות לבקר אותכם היום בבית חולים, את כולכם, מה לא ראית איך הם נראים? הם חזקים והם היו מפרקים אותכם אחד אחד.
ניר: אז מה? מה עדיף שנצא כמו שיצאנו עכשיו?!
אני: כן!!!
ניר דפק בי סטירה, כזאת שלא חטפתי בחיים, התחילו לרדת לי דמעות, ואז דני צעקה לי שאני יסתובב מאחוריה ראיתי את אדם, שראה את כל הריב שלנו. 😮