שוב העיניים מתמלאות דמעות
ושוב בראשי עולים הזכרונות
זכרונות של האהבה היפה שהייתה בינינו
למה הרסת את כל מה שהיה לנו?
אני זוכרת ת'זמנים שעמדנו מחובקים
אחד לשני לחשנו כמה זה בזו אנו מאוהבים
אני זוכרת את מילותייך היפות..
ולעולם לא אשכח..
היינו הולכים לפארק הנטוש שמאחורי ביתי
היינו מתבודדים מכולם כדי להיות אחד עם השני
הייתי כל כך בטוחה באהבתך אליי
כל הזמן דאגת להזכיר לכולם שאתה לא יכול בלעדיי
כל כך כאב לי לגלות ששיקרת
אני עדיין לא קולטת שאותי רימית
חשבתי שאנחנו שונים מכולם
שאהבתנו תימשך לעולם!
כך לפחות אתה אמרת..
נתתי לך הכל, נתתי את חיי
לא רציתי שתסבול, נתתי עד בלי דיי
התמסרתי לך לחלוטין הפקדתי בידייך את בתוליי
היית הראשון שלי, הראשון שראה את קימוריי
אני כל כך מתחרטת על הטעות הזאת
אני נזכרת בלילות שלנו והדמעות מעיניי זולגות
אני בוכה דם ולך אפילו לא אכפת
בלילות מתייסרת ולא ישנה כמעט
איי אלוהיםם מה עשיתי שאני סובלת כך ?
הנשמה שלי כל פעם נשרפת
כשאני רואה אותך עם בת אחרת
לוחש באוזנייה את המילים שאמרת לי
ואומר לה "את האישה שלי"
אני לא מפסיקה לבכות זה כל כך כואב
אני לא יודעת למה כך שברת לי ת'לב
אמרת לי שתמיד נשאר ביחד
אז למה אתה איתה ואני בוכה עכשיווו?!
כל כך כואב לי שלמרות הכל אני אוהבת אותך
לא יכולה ולא רוצה להתנקם בך
אתה כבר תקבל את עונשך
אלוהים שלי למעלה רואה הכל
יודע כמה נתת לי לסבול..
לחייך עכשיו אני לא יכולה
והכל, תדע, ה-כ-ל בגללך!
=[[
גיבו אם זה עשה לכם משו...
אוהבתתת





