חבל לי לבזבז את הדקות היקרות על כתיבה.אני מעדיפה להביט בך,לגעת בך,ללטף,להתבשם בריח המתוק של עורך.אבל אני מוכרחה להמשיך.המילים האלה הן כל מה שיש לי להשאיר לך.
לפנמי מספר שעות נולדת-יפה ומושלם בדיוק כפי שחלמתי שתהיה במשך שבעת חודשי ההיריון.והכי חשוב:בריא,תודה לאל.אני לא צעירה,חיכיתי הרבה עד שמצאתי את אביך,ועוד יותר-עד שאתה הגעת(לאחר טיפולים מתישים).
מסוחררת מאושר עד שסופסוף הריתי,כל מעייני היו מרוכזים בך.לא התייחסתי לדברים אחרים,גם לא לגוש הטן(שגדל במהריות)בשד הימין שלי.כשכבר הזכרתי זאת לרופא בבדיקת האולטראסאונד ,מיד הבנתי שמשהו לא בסדר-לפי המהירות שבה הוא אישפז אותי.
הרופאים אמרו שזה סרטן ומיהרו לחרוץ אץ דינך למוות.לא בא בחשבון להמשיך היריון,הם קבעו בשבילי,את מוכרחה לעשות הפלה,כדי שנוכל לטפל בך בכל אותם טיפולים אגרסיביים שהם קטלניים מבחינת העובר.
כשאמרתי לא,הם חשבו שלא הבנתי.שאני בהלם.אבל הבנתי הכל.מיד.ברגע אחד הבנתי שעלייך אני לא מוותרת-יהיה מה שיהיה.
הייתי צריכה להילחם.גם התחננו בפניי.גם אביך,שאמר שתמיד נוכל לנסות שוב או לאמץ.אבל בשבילי לא היית רק מצבור תאים אלא אדם.מושלם.פשוט לא יכולתי לוותר עליך.
וכך עברו להם שבעה חודשים נהדרים,כי כל הזמן הרגשתי אותך גדל ודיברתי אלייך:מחברות שלמות כתבתי,והן מחכות שתגדל ותוכל לקרוא בהן.הן מכילות את מחשבותיי,רצונותיי ותקוותיי-בעבורך.
אבל החודשים הללו,אני חייבת להודות,היו קצת קשים,כי לא לקחתי שום תרופה נגד כאבים.אתה מבין-לא רציתי ששום דבר יפגע בך.
ורק הזמן הארור לא נעצר.בסחרור הוא הביא אותי לרגע זהעכשיו.מחבקת אותך בזרועותיי,אוצרת את הרגעים הקסומים,יודעת שהם ספורים.
אביך יצא לכמה דקות לקנות משהו לאכול.אני חודשת שהוא יצא לבכות בסתר.גם אני בוכה ומכתימה את הדפים האלה.יודעת שעוד מעט אהיה חלשה מכדי לקחת אותך בזרועותיי.ואחר כך-מטושטשת מכדי לדבר אליך.הם נותנים לי תרופות וזה אומנם נהדר כי לראשונה מזה חודשים שדבר לא כואב לי.רק נדמה לי שאני צפה בתוך ענן מוזר.
אז לפניי שהדברים ייצאו משליטתי אני רוצה לסיים במה שהכי חשוב לי:אני רוצה שיהיו לך חיים טובים,בריאים ומאושרים.אני יודעת שיהיו לך.כי יש לך אבא טוב ואוהב ומשפחה מורחבת ותומכת.והעולם,בצד כל הדברים הקשים שקורים,מלא באנשים טובים שיעזרו לך.
אני רוצה להבטיח לך שתמיד אהיה בסביבה.אם לא בגוף,אז בנשמה.אבל אינני יודעת מה מחכה לי שם,מעבר לכל מה שאנו מכירים כאן.אם יש אלוהים-אני מבטיחה להשתדל בעבורך:שתמיד ישמע אותך ראשון-בכל עניין ומצוקה.
באשר לי-יש לי רק בקשה אחת ממנו(כל כך קטנה שאני בטוחה כי לא יסרב):לתת לי מדי פעם,אולי בחלומותיך,אולי עם קצף הגלים או על כנפי הפרפרים-לגעת בך.ואתה-תזכור ותדע,שכל פעם שחלמת חלום מתוק או שפרפר ריפרף בכנפיו על פניך ביום אביב,או שקצף גלי הים התמוסס על עורך,זה ליטוף-ממני.
אמא...
נכון יפה?!?!😢
ו-א-ו..
זה סיפור אמיתתיי?! 😢
כמה עצוב!!!! 😊
QUOTE (oshri_Ok @ 31/07/2006) ו-א-ו..
זה סיפור אמיתתיי?! 😢
כמה עצוב!!!! 😊
אממ נראה לי שכן...זה כאילו מין מדור כזה שאנשים שולחים מכתבים שכתבו למגירה...
ולדעתי קצת קשה להמציא מכתב כזה סתם מהראש...
QUOTE (MiSs_DiAmAnT @ 31/07/2006) QUOTE (oshri_Ok @ 31/07/2006) ו-א-ו..
זה סיפור אמיתתיי?! 😢
כמה עצוב!!!! 😊
אממ נראה לי שכן...זה כאילו מין מדור כזה שאנשים שולחים מכתבים שכתבו למגירה...
ולדעתי קצת קשה להמציא מכתב כזה סתם מהראש...
אהה
אווי! 😕
למה החיים לפעמים כאלה אכזריים?!
גם להכיר את אמא שלו הוא לא הסיק להכירר! 😢
"המכתב שלא נכתב"
מכירה את זה.
תמיד כתובים שם דברים מדהימים.
מיוחד . .
זה לא אתר,זה ממגזין לאישה...
יאווו איזהה מדהים!!!!!
😢 😢
גל של צמרמורת תקף אותי חח
אמא'לה
כ"כ עצוב .. . 😢
יואוו זה מדהים..
וכל כך עצוב ומרגש.. 😢
😢 😢 😢 😢 😢 יאוו אמאל'הההה איזה עצובבבבבבבבבבבבבב
ריגש עד דמעותת!!!
וואי איזה צמרמורת עברה בי 😢 עצוב.
יאו... איזה עצוב..
זה יכול להיות הדבר הכי עצוב שקיים... ללדת תינוק ולדעת שלא תוכל לגדל אותו..
יותר נורא מלדעת שאתה הולך למות 😢
