משו שכתבתי אולי טיפה ארוךך אבל חשוב לי שתקראו...
רוח חמימה שמלטפת את פניי
כמו דימעות כאב שזולגות מעייני
כמו הים השקט שמימיו נושקות לחוף
כמו קול דממה, מביטה אל קסמו של הנוף
כמו אל תוך חלום כול פעם להתעורר
מביטה אל תוך שמייים שמצליחים בי לעורר
את הזיכרונות שרציתי כ''כ לשכוח
והנה כבר מרגישה איך עוזב אותי הכוח
נימאס להיחלם נימאס משנאה
נימאס מקנאה, מנסיונות אכזריים לשרוד
חושבת ופתאום מודעת
אל כול השנאה שבנו כמו להבה שורפת
לכול חוסר האהבה שבינינו
משפחות נקרסות, אהבות נשברות חברות נקרעת כמו נייר
אנשים מאבדים זה את זה בתהום של זמן ומרחב
מחשפים אחר העושר והתהילה
עזבה אותם האהבה,האושר אפילו ההילה
הערכים האמיתיים איבדו ממשקלם
אנשים מסביבי כול אחד בעולמו הזעיר כעולם נמלה
האנשים שלא מבינים כלום אפילו לא את עצמם
רק כסףף ושליטהה חשוביםם להםם בבועה שבה הם שוררים.
מדמיינים את עצמם חזקים בטוחים בעצמם
אבל בפנים...
הם קטנים,חלשים וכה מפוחדים
הם לא היו ולא יהיו מאושרים לעולם..
הם מחפדשים אחר קרן של תקווה
שתחדיר לחייהם שלווה
הם פוחדים מהצל של עצמם
חיים משקרים
באשליות כה שבירות
ואני אבודה ביניהם..
אבודה בתוך עצמי
ורק דימעה אחת קטנה זולגת לה בשקט על לחיי
ככה זה בחיים של כולם..
וגם בחיי....
ורק הכאב הזה שבנו והשנאה הזאת הורגים..שורפים אותנו מבפנים..
מביטה אל תוך שמיים כחולים שמצליחים בי לעורר
את הזיכרונות שרציתי אולי לשכוח
ותקווה שאולי יום אחד עולמינו האכזרי יהפוך בין רגע למשהו פלאי
שאהבה עלינו תחזור...
ועם חומה אותנו תעטוף..
ושלעולם..לעולם יותר לא תעזוב!
אני מצטערת שזה קצת יצא ארוך..אבל חשוב לי מאוד שתראו...
אני רשמתי את זה לפני כשבועיים ועכשיו החלטתי לפרסם..
אם אתם לא רוצים לא חייבים להגיב
אבל בבקשה תקראו כי זה חשוב לי
*~*שבת שלום*~*
נטלי





