ועוד קטיושה ועוד טיל, ועוד הרוג ועוד חייל שחטוף..
היריות, הדם שנשפך, החיילים שנהרגים, האזרחים שמתים
הפחד, האימה, החוזקה, הרצון ובו זמנית החשש
הערבים, המלחמה, הכל יחד בעיקר שנאה
ואנחנו מול כולם, ועוד חייל שמת ככה סתם
החיילים שלא רואים ת'משפחות שנלחמים בשביל כולנו
שנופלים למעננו, הפחד והחרדה של המשפחות
הרצון לחיבוק חם, לאכול של אמא
הפחד הזה שזה לא ייגמר
השינה בחוץ, התנאים הקשים
המלחמה באותם ערבים
הרגש הלא מוגדר השנאה שרק גוברת
הפחד הזה שלא יוצא
הדמעות שיורדות
הרובה שביד
ועוד פיצוץ שנשמע
והנה ההזעקה שמחרידה כבר ת'אנשים
גורמת לצעקות ולפחד של הילדים
ועדיין הערבים ששונאים ללא סיבה
שהורסים פה ת'חיים
שלא איכפת להם מהאזרחים
אותם ערבים מסריחים
ועוד בום, ועוד ייריה, ועוד חייל שאיננו עוד
ועוד מחבל שנטפס
ועוד ערבי שצחק
והכל מתערבב במח
אבל מי באמת מבין למה אין לנו מנוח?!
הפחד, החשש
הרצון, התקווה
האלוהים שלנו ואנחנו
כי עוד נעבור את כל מה שעברנו
הכי חשוב להיות מאוחדים
יחד... כן יחד נעבור את כל המכושלים
הם ישלמו על כל ההרוגים
על החיילים המסכנים...
ושוב זה חוזר..
אותה שנאה שגוברת
ערוץ החדשות שכל הזמן פתוח
והערבים האלה שכבר שיגעו לנו ת'מח..
פחד.. חרדה... מוות... אימה... תקווה...





