כשיורד לו הלילה וכולם ישנים,
כשחשוך מסביב, עולים הפחדים
ואותם זכרונות שפשוט לא עוזבים
מתרוצצים בראשה, ומנוחה לא נותנים.
מאוחר בלילה, כשאף אחד לא שומע
בכייה הקלוש את הדממה קורע
ורק הכרית סופגת את הדמעות,
רק היא יודעת שהיא לא חיה בעולם של אגדות.
רק הכרית יודעת כמה בוכה היא בלילה,
ורק היא יודעת, מה באמת קרה לה.
רק היא, חשה בכאבה
רק הכרית, היא נחמתה היחידה.
אך החיים מסביב ממשיכים כאילו כלום לא קרה
אנשים ממשיכים, לא עוצרים לדקה
ואף אחד לא שם לב מה מתרחש אצלה בפנים
אף אחד לא יודע כמה משתוקקת היא כבר לא להיות בחיים.
מנסה להרדם ולא מצליחה,
כאבה וזכרונותיה לא עוזבים אותה לשנייה,
מקווה לחלום שהיא במקום אחר
לפחות ללילה אחד, לא לחוש יותר כאב.
ילדה קטנה שהתייאשה מהחיים
ילדה מסכנה, שבחייה חוותה סיוטים
היא רוצה למות, מתחננת לה',
אותה הילדה- היא כבר לא בחיים...
יואוו מאמי זה מדהים
אהבתי כל כך
איייזהה כישרוןןן @!
תמשיכי לכתובב..
ראיתי שאת חדשה באתר, אז ברוכה הבאה..
מוואהה
ואווו
מושלם..[:
ממש ממש יפה
ואוווווווווווווווווו
זה כזה יפההה...
פשוט מדהיםםםםםםםםם
תמשיכי לרשום תמיד תמיד !!
ממש כישרוןןן!
מור'צי 😊
