ח!שבת רק עליך... פרק ראשון.
הוא עבר ליד השולחן שלי... וחייך
הוא כזה חמוד.
זאת פשוט הייתה אהבה ממבט ראשון.
מאז והגיע לבית ספר.
" אז איך קוראים לך?"
"נופר...."
אמרתי וחייכתי.
פשוט הוקסמתי מימנו
הוא ניראה כל כך בנאדם טוב שפשוט שווה להכיר אותו לעומק.
"שם יפה.."
" תודה גם לך..." אמרתי
פיתאום הרגשתי שמישו נותן לי מכות בכתף..
התעוררתי.
" נופררררר..." צעקה החברה הכי טובה שלי...
" אה?"
" תתעוררי אחנו באמצע שיעור היסטוריה.. את מדברת לעצמך..."
"חח אופסס.." אמרתי והסמקתי טיפה...
' איזה מזל שהוא לא בכיתה שלנו.. הוא בטח היה צוחק עליי עכשיו...' אמרתי לעצמי.
חלמתי עוד קצת ואז שמעתי את הצלצול
הכנסתי את הדברים לתיק ויצאתיעם כל הבנות
סיפרתי להם עליו
על זה שראיתי אותו ושהוא חייך אליי
ואז פיתאום הגיע החשק ליראות אותו שוב
" איפה הוא? למה הוא לא בא?"
" תפסיקי .. הוא חדש פה... תני לו להכיר את כולם..." אמרה מורן אחת החברות שלי..
" כן מורן צודקת כפרע שלי.. תני לו לנשום הוא כבר יכיר אותך בעצמו..." אמרהסתיו.
" צודקת.." אמרתי להן ופשוט הלכתיי..
שיר החברה הכי טובה שלי רצה אחריי..
" מה? לאן?"
"סתם להיות לבד לחשוב על הדברים.."
" אויש טיפשונת שליי... ביגללו?" היא שאלה אותי...
" כן... "
"טוב בואי נישב ביחד... זה מה שאנחנו תמיד עושות. אל תהיי לבד.. לא טוב לי ליראות אותך ככה.."
" אחחח נסיככה שליי.. איזה כיף לי שיש לי אותך..." אמרתי לה ונתתי לה חיבוק ושתינו ישבנו לנו ביחד על הדשא
סיפרנו סודות .. צחקנו... מה לא...
אני כל כך אווהבת אותה...
אז קצת על עצמיי לפני שאני חותרת להמשך הסיפור..
אני נופר.. בת 14 וחצי.. כיתה ח' גרה בחדרה.
בית ספר עמל... כיתה ח' 3
יש לי עינים כחולות.. שיער בלונדיני ארוך וחלק אני שזופה רזה וגבוהה... 😛
אני מזל עקרב... ככה גם שיר.... ביגלל זה אנחנו ממש כמו אחייוות... החברות הכי טוובות.. :]
יש לה שיער חום חלק וארוך... עיניים ירוקות בהירות היא רזה שזופה וגבוהה.. חחח
הידיד הכי טוב שלי זה אופק.... הוא מזל דגים... 😉
הוא ממש חמווד... הוא בכיתה שלי... יש לו שיער שחור קוצים.. עיניים כחולות בהירות הוא שזוף רזה שרירי וגבוה..! ממש חתייייך. 😁
כולםם שזופיםם אצלנוו..... חוץ מליבנה..עוד חברה טובה שלי...
אזז.. לילד החדש קוראים אודי...
גרר.. הוא חמוד שאי אפשר לתאררר....
יש לו ת'חיוך הכי יפה שראיתי בחיים שלי! ועינים!? ממש יאפות.. רואים דרכם הכלל ומה שאני ראיתי זה שהוא בנאדם טוב...הוא כל כך מתחשב עדין ואוהב....
אני מקווה שאני צודקת....
אזז נמשיך עם הסיפוורר???
יאסס...!
אחרי שניגמר הביצפר אני ושיר הלכנו כמובן הביתה ברגל... אנחנו שכנותת...
ניכנסנו לבית שלי.. חיממתי פיצות לי ולה... מזגתי לכל אחת כוס קולה
ישבנו אכלנו צחקנו ואזז עלה לי רעיון..
שנילך לטייל בשכונה שגר אודי....
זה לא היה רחוק מימני...
" יאאלה איזה שעה נילך?"היא שאלה אותי...
" לא יודעת עוד שעה שעתים... משו כזה.."
" סבבה... נטייל שם ובטוח ניראה אותו... או שהוא כל הזמן בבית..."
"חחח אל תגזימי.. בנים לא נמצאים המוון בבית.. להפך הם יוצאים רוב הזמן...."
" חח אוקיי עם את אומרת.." היא אמרה לי
עלינו לחדר שלי
התחברנו לאיסיקיו..
סתם דיברנו עם אנשים..
אחרי שעתיים...
יצאנו מהבית...
נוו יאפפהה???
חחח סתם כתבתי מרוב שיעמום..!
יש מצב להמשך..!
תגיבבבבווו....... :] 😊 😛
ניי ראששששששונה😊 חחחיחיח
ואאחלה התחלהה
אהבתי
אני אהבבבבבבבבתי :]
תממממשייייככככי
פרק 2.
הגענו לשכונה שלו..
" איזה שכונה יפה יש לו... יש לך מושג איפה הוא גר?"
"אממ אז זהו... שלא...." אמרתי לה
" אוקיי... נחפש נישב איפשהו... בטוח הוא יצא מהבית שלו..." שיר אמרה לי...
" טוב." אמרתי לה באי חשק
הייתי מבואסת שאני לא יודעת איפה הוא גר..
כל כך רציתי שהוא יראה אותי... שיבוא יגיד לי שלום
אבל בעצם.. הוא לא מכיר אותי..
איזה חלומות יש לי...
אני בעצם לא כל כך מקובלת.. יש לי חברות אבל לא המון...
אני לא הכי מדהימה שבבית ספר...
לא ניראה לי שהוא ישים עליי...
" נו מה את מבואסת?"
" סתם.."
" נו רואים עלייך... מה קרה?"
" אני רוצה ליראות אותו... באנו בשביל זה.. אולי הוא יושן?"
" אין מצב..." היא אמרה לי בניסיון להרגיע אותי...
"טוב עם את אומרת.." אמרתי לה...
" בואי נלךך לאכול פיצהה.. יש פה פיצריה ואני מתה מרעב.."
" טוב יאאלה בואיי ישמנה שליי.."
היא צחקה קצת והלכנו...
הגענו לפיצריה...
ראינו שם מלאא בניםם חתיכים.. חיפשתי אותו בעיניים אולי הוא נמצא ביניהם...
אבל לא מצאתי..
ישבתי עם שיר בשולחן פנוי
איזה אישה נחמדה באה אלינו שאלה מה אנחנו רוצות...
" אני רוצה פיצה עם טונה.." אמרה שיר...
" ואני עם עגבניות.."
"אוקיי.. ומה תירצו לישתות?" היא שאלה אותנו...
" קולה.." שתינו אמרנו ביחד וחייכנו
" אוקיי..." היא אמרה לנו והלכה...
אני הסתכלתי על כל הבנים האלה..
הם כל כך יפים...
איזה שכונה.. בכל מקום יש מישו יפה...
' הלוואי והייתי גרה פה' אמרתי לעצמי...
אחרי כמה דקות הא הביאה לנו את הפיצות...
התחלנו לאכול .. ודיברנו...
" אז תקשיבי.... מה איתך ועם דור? הסתדר בסוף?"
" לא ממש.." היא אמרה לי.. ראיתי על העיניים שלה שהיא דיי עצובה.. שקרה משו רע..
" אני רואה על העיניים שלך שקרה משו... תגידי לי.."
"טוב.. אז תקשיבי...." היא אמרה...
והיא סיפרה לי הכל...
לא האמנתי שדור הוא כזה
בהתחלה שהכרנו אותו בהתחלה שניכנסנו לחטיבה הוא ניראה נחמד... לא אחד שפוגע בבנות ועכשיו מה?! מיתברר לי שהדבר היחידי שהוא רוצה לעשות זה ליפגוע בשירוש.. בשיר שלי..
ועדיין לא הבנתי מה היא עשתה לו....
" אז הוא התחיל לישלוח לי הודעות לאיסיקיו.... וקילל.. כל כך לא ניראה שזה הוא.... פחדתי שאולי הוא שונא אותי.... או שסיכסכו בינינו מבלי שאני יודעת... וכששאלתי אותו מה קרה פיתאום הוא לא ענה... מוזר..."
"רגע הוא מחק אותך או משו?!"
" לא יודעת... יש מצב.." היא אמרה לי....
" תקשיביי הדבר היחידי שאת לא צריכה עכשיו זה לא להיות עצובה... אוקיי?!"
" גם את.... אל תהיי עצובה ביגלל אודי...גם הוא לא שווה את זה.. קיצצר הבנים זה עם חרא.." היא אמרה לי אבל היא צעקה את זה קצת. 2 בנים הסתובבו אלינו והסתכלנו על שיר במבט רצחני...
שיר חייכה... חיוך מבוייש כזה
שגרם לי ליצחוק
הבנים שהסתכלו התעלמו והסתובבו והמשיכו בעיסוקיהם...
אני ושי בנתיים הלכנו...
שוב פעם הגענו לשכונה של אודי...
אני והיא ישבנו על ספסל בפארק ודיברנו ואזז......
יצא נחמדד.... לא ממש יפה....:/
יש מצב להמשךךך... 😛
תגיבבבבווווו ליייי בבקשההה... :]
וואיי אני פשוטט אוהבת סיפוריםם כאלהה זה יפהה רצחח!!
אני רוצה ה המשךך
אוהבת
--חנוש--
פרק 3.
ואז שמעתי צעקות...
הסתובבתי אחורה וראיתי מלא בנים...
הם הלכו לכיוון מיגרש הכדורגל ורבו ביניהם על כל מני שטויות...
זה לא עניין אותי ממש ... עד שראיתי ילד יוצא מבניין שהיה בערך ליד איפה שישבנו אני ושיר...
הוא התקרב יותר ...
הוא חייך אלינו ובא אלינו...
ישב לידנו
זה היה אודיי..
הרגשתי איך הלב שליי פועםם חזק...
לא יכולתיי לינשום...
' אז זה הבניין שבו אתה גר..' אמרתי לעצמי
הסתכלתי אליו וחייכתי...
" ממצב נופר?"
' הוא יודע ת'שם שליי הוא יודע'
חייכתי חיוך מלא שמחה
" אממ בסדר מה איתך?"
" אחלה... אז.. מה אתם עושות פה? אתם גרות פה?"
" לא.. סתם אנחנו באנו לטייל כאן.. לא ידענו שאתה גר כאן.."
שיקרתי...
" אהה... אתם באות כל יום?"
"כה.. :]" אמרה שיר חחח איזה שקרנית.. אבל שמחתי שהיא אמרה ת זה.. אולי באמת נבוא כל יום ונדבר איתו..
" מתי שתהיו פה תתקשרו אליי אני יצא נהיה איתכם קצת.. משעמם לי בבית..."
"האמת שחשבתי שאתה באת לשחק עם הבנים האלה כדורגל.." אמרתי לו
" מה אני משועמם? עדיף להישאר בבית לאכול וליראות סרט... או ליקרוא..."
הייתי המומה...
בחיים לא שמעתי על בן שלא אוהב לשחק כדורגל בחוץ ומעדיף ליקרוא או סתם לשבת בבית וליראות סרט...
" הכל בסדר איתך?"
" אממ כן.. אני פשוט המומה... שאתה מעדיף להיות בבית מאשר לצאת החוצה..."
" חח כה... אני ילד מיוחד..."
" גמאני... בערך... אני לא אוהבת לצאת למסיבות וכאלה כמו כל שאר הבנות.. ביגל זה אני גם לא כל כך מקובלת... כי אני לא משקיעה יותר מידי בעצמי ... מה שהבנות האחרות בכיתה כן עושות... אבל יש לי חברות שמקבלות אותי כמו שאני וזה בסדר..."
הרגשתי שאני מדברת המון...
אבל גם הרגשתי שהוא מקשיב לי..
" כה צודקת... מי שמקבל אותך כמו שאת הוא חבר אמיתי.. אל תשתני בשביל אף אחד..."
" נכון.." אמרתי לו...
הוא חייך אליי...
" אני מרגיש איתך מזה טוב.... את כל כך שונה מכל אלה שבבית ספר שלנו.... את אמיתית.. כל השאר מזויפים..." הוא אמר לי וחייך...
" חח כן... גם איתך זה ככה...." אמרתי לו..
" אז... ידידים?"
" אממ כה בטח..." אמרתי ו
הייתי כל כך מאושרת..
מרוב האושר לא שמתי לב איפה שיר...
הסתובבתי אחורה...
וראיתי אותה מדברת עם איזה אחד... הוא ניראה טוב..
שמחתי בשבילה...
" היי שיררר..." צעקת אליה
היא היסתכלה עליי..
" בואו לפה שבו איתנו..." אמרתי להם
הם התקדמו אלינו...
" את מכירה לי אותו?"
" חח כן.. אממ... זה בר..."
" אוקיי... בר נעים מאוד..." אמרתי לו והבאתי נשיקה וחיבוק...
"הכרת אותו רק עכשיו?" אמר אודי....
" כן.." אמרה שיר.. חח היא הסמיקה..
כל כך שמחתי לדעת שהיא תתחיל לישכוח מדור.. שתתחיל חיים חדשים.. הגיע הזמן... דור לא שווה אותה...
" וואי אנחנו הרבה זמן פה.."
" כן הזמן ובר כשנהנים..." הוא אמר לי...
" אתה נהנה להיות איתי?"
" כה מאוד..." הוא אמר חייך והוא הסמיקק
חחח התחלתי ליצחוק
" ממה את צוחקת?"
" זה שאתה מסמיק?"
" חחח אופס..." הוא אמר... וצחק גם הוא...
שיר הייתה עם בר
ואני ואודי התחלנו להעביר ת'זמן.. סיפרנו בדיחות אחר כך עלינו אליו לבית... שתינו אכלנו ראינו סרט ואז הסתכלתי בשעון..
השעה היתה 11 בלילה...
" יואוו הגזמתיי... לא אמרתי להורים שליי איפה אני..."
"תשני אצלי... יהיה כיף..."
"אממ אני לא יודעת... לא ניראה לי שזה יהיה טוב.. ומחר יש ביצפר..."
" אהה וואלה נכון.. אוף.. חבל..."
" טוב אז ניראלי אני ילך... ושתידע.. היה ממש כיף..."
" כה גמלי.. הוא חייך אליי והביא לי נשיקה
קמתי ללכת ואז הוא תפס ביד שלי..
חייך..
" בואי אני ילווה אותך.."
" אוקיי.."
חייכתי ושתינו הלכנו אל הבית שלי...
זה היה בדיוק רחוב ליד... לא ממש רחוק...
הוא ליווה אותי עד הכניסה לבית...
איזה חמוד...
" טוב אז ניתראה מחר?"
" כה.."
אמרתי לו הבאתי לו חיבוק ונשיקה וניכנסתי הביתה...
הדלקתי ת'אור במטבח...
הלכתי לכיוון המדרגות וסגרתי ת'אור...
עליתי לחדר שליי הדלקתי ת'אור.. ארגנתי דברים למחר...
התלבשתי...
וניכנסתי למיטה..
לילה טוווווווב... :]
יצא דיי מכוער..:/
אבל עם יהיה תגובוות.. אז יהיה המששך....=] 😊
יאאלה תגיבווו ליי.. פליייזז... ומי שרוצהה שיקראא ת'סיפור הבא שליי... אני עושה אותו ממש ארוך...
תכף אני יעשה נושא .. לסיפור יקראו 'חלום ליל קיץ'
אז יאאלהה..
בי'ושש....
מה את גנובההההההההההההההההה ???😠
זה בכלל לא יצא מכוערר.. זה יצא מושלםם..
מחכה להמשך מהר מהר..
אוהבת בר כהן 😊
